אטלנלטיס

עמוד:149

בשם אטלנטיס ליבשת קדומה שתפסה , לפי השערתם , את צפונו של האוקינוס האטלנטי , ושרידיה הם גרנלנד בצפון , והאיים האזוריים והקנריים בדרום . אוטופיה אפלטון הומרוס אטלס דמות מן המיתולוגיה היונית . אטלס היה אחד הטיטנים , שעמד בראשם במלחמתם נגד זאוס ( יופיטר ) , ראש האלים . כענש הוטל עליו לשאת את השמים על ראשו וידיו . כמה מסופרי יון מספרים , כי אטלס היה מלך מאוריטניה שבאפריקה . האורקל של דלפי נבא , כי הוא יומת בידי בנו של זאוס ( יופיטר ) , ועל כן החליט אטלס לא לקבל את פניו של אף אדם שיבוא לבקרו . כשבא פרסאוס , בנו של זאוס , לבקרו סרב אטלס לארחו . אז הניף פרסאוס את מגנו מול פניו של אטלס והפך אותו להר גדול . הר זה , שעדין נקרא " אטלס", הוא גבוה כל כך עד שהקדמונים חשבו כי הוא נוגע בשמים . אגדה אחרת מספרת , כי פרסאוס הפך את אטלס לאבן על פי בקשתו של זה , משום שנלאה לשאת את השמים הכבדים על כתפיו . השם אטלס נתן לאסף מפות משום שבשערו של הספר הראשון מסוג זה הופיעה תמונתו של אטלס המחזיק את השמים על כתפיו . זהו גם שמו של רכס הרים בצפון אפריקה . אורקל אלי יון ורומא זאוס מיתולוגיה אטמוספרה מעטה האויר של כדור הארץ , כמין שמיכה של שכבות גזים המקיפה את כדור הארץ ובזכותה יכולים כל בעלי - החיים והצמחים להתקים . באטמוספרה יש חמצן , הדרוש לבעלי - חיים כדי לחיות , ופחמן דו - חמצני , הדרוש לצמחים כדי לחיות , וכן אדי מים . החמצן מהוה 21 אחוזים מן האטמוספרה והמרכיב העקרי שלה הוא החנקן - כ - 78 אחוזים . האחוז הנותר הוא הגז ארגון ופחמן דו - חמצני . כמו כן יש באטמוספרה כמיות זעירות של גזים אחרים . האטמוספרה מסננת את רב הקרנים האולטרה - סגלות של השמש , העלולות לגרם לכויות ולמות , חוסמת את הדרך בפני קרנים מזיקות ומגנה עלינו בפני מטאורים . חשוב לא פחות : היא ממתנת את הבדלי הטמפרטורה . אלמלא היא , היתה השמש שולחת אלינו את קרניה במישרין וגופנו לא היה מסגל לעמד בחום , ומיד עם שקיעת השמש היה משתרר קר מקפיא . האטמוספרה לא עטפה את כדור הארץ מראשיתו , לפני כארבעה וחצי מיליארד שנה , אלא לאחר זמן רב . עד אז לא יכלו להתקים חיים על הכוכב שלנו . היא נוצרה כאשר חלקיקי גזים שונים בחלל נלכדו בידי כח הכבידה של כדור הארץ ונהפכו לחלק מן המעטפת שלו . מאחר שהאטמוספרה קימת בזכות כח הכבידה של כדור הארץ , ככל שמתרחקים ממנו היא נעשית דלילה יותר , ובגבה של כמה מאות קילומטרים מעל כדור הארץ היא נעלמת כליל . לכן בהרים גבוהים , שבהם האויר דליל , האדם לוקה בקצר נשימה , בעקר כאשר הוא עושה מאמץ גופני . זו הסבה שמי שמבקש להעפיל להרים שגבהם 6,000 מטרים , למשל , זקוק לתקופת התאקלמות : תחלה עליו לשהות זמן מה בגבה של 4,000 מטרים , כדי להתרגל לאויר הדליל השורר שם , ורק אחר כך יוכל להמשיך ולהעפיל גבוה יותר . אנשים שמעפילים אל פסגת האורסט ( 8,848 מטר ) , נזקקים למסכות חמצן , שיסיעו להם לנשם באויר דל החמצן שבגבהים . מטוסי הנוסעים של ימינו טסים בדרך כלל בגבה של כ - 10,000 מטרים ויותר , כי באטמוספרה הדלילה התנגדות האויר קטנה יותר ומנועי המטוסים צורכים פחות דלק . הנוסעים אינם סובלים מדלילות האויר , כי הם נוסעים בתוך תא הנוסעים האטום , שבו מעלים את לחץ האויר באמצעים מלאכותיים .

קודם  |  הבא