אזוריים , איים

עמוד:135

רוב חלקי האוזן , איבר השמיעה , הם פנימיים ורק האפרכסת נראית מבחוץ אוזנו של האדם נחלקת לשלושה : אוזן חיצונית , אוזן פנימית ואוזן תיכונה . האי סאו מיגל , שבו נמצאת פונטה דלגה - עיר הבירה של תשעת האיים האזוריים ( מעינות חמים קטנים ) , שמעידים שרבם נוצרו מהרי - געש . העיר פונטה דלגדה , באי סאו מיגל , היא הבירה והנמל הראשי . הפורטוגלים התחילו לישב את האיים באמצע המאה ה - 15 . קדם לכך הם היו ריקים מתושבים . בשל מקומם בין אמריקה לאירופה הם שמשו במלחמת העולם השניה בסיס אוירי וימי של בעלות - הברית , ושני נמלי - תעופה חדישים הוקמו בהם . ב - 1972 הקימו בהם ארצות - הברית וחברות ברית נאט"ו מכון לחקר אקוסטיקה תת - ימית . האקלים הנעים השורר באיים כל ימות השנה והצמחיה הטרופית העשירה מושכים אל האיים תירים רבים . אוקינוס האטלנטי אי הר געש נאט"ו פורטוגל אזן אחד מאיברי החושים - האיבר שבו אנו שומעים . אזן האדם בנויה משלושה חלקים : האזן החיצונית , האזן התיכונה והאזן הפנימית . רק האפרכסת בולטת אל מחוץ לראש . רב חלקי האזן הם בתוך הראש , בחלל שבעצם הצדע . האזן היא גם האיבר השומר על שווי המשקל . איברי שמיעה יש לבעלי חיים רבים . ביניהם לא רק יונקים , אלא גם דגים , דו - חיים , זוחלים , עופות ואף חרקים . אזניהם של רבים מבעלי - החיים שונות תכלית שנוי מאזני האדם והיונקים האחרים . לעופות אין אפרכסות או חלקים חיצוניים של האזן . פתחי אזניהם מכסים בנוצות . באזניהן של הצפרדעים והקרפדות מבחינים בקרומים דקים וגדולים מאחורי עיניהן . הצרצרים נמנים עם החרקים שיש להם " אזנים". אזניהם קבועות ברגליהם הקדמיות . האזן החיצונית האזן החיצונית של האדם מרכבת מאפרכסת האזן , שהיא מעין משפך עשוי סחוס ומכסה בעור , הקולט את גלי הקול ומכון אותם פנימה , ומתעלה הנקראת מבוא השמע החיצון . תעלה זו מעקלת מעט ואינה מאפשרת לגופים גדולים לחדר לתוך האזן . היא מרפדת במספר רב של שערות זעירות ובבלוטות המפרישות את שעות האזן . שכבת השעוה סופגת את חלקיקי האבק החודרים למבוא השמע , ובכך מגנה על החלקים הכנימיים של האזן . בקצה הפנימי של מבוא השמע מתוח קרום התף - פסת קרום דקה ושקופה בעבי של עשירית המילימטר ובקטר של סנטימטר אחד בערך . כאשר פוגעים גלי קול בקרום התף - הוא רוטט . האזן התיכונה החלל הצר שמאחורי קרום התף הוא האזן התיכונה . יש בו שלוש עצמות קטנות ( עצמימי השמע ) והן נקראות : פטיש , סדן וארכבה . עצם הפטיש נוגעת בקרום התף . הארכבה - באזן הפנימית , והסדן מקשר בין הפטיש והארכבה . כשעור התף מרטט בגלל גלי הקול הפוגעים בו , עוברות התנודות באמצעות הפטיש , הסדן והארכבה אל האזן הפנימית . צנור דק המכנה צנור אוסטקיו או החצוצרה מקשר את חלל האזן התיכונה עם תלל הפה . צנור זה סגור בדרך כלל , אך נפתח בשעת דבור או בליעה . תפקידו הוא להבטיח שלחץ האויר החיצוני יהיה שוה ללחץ האויר שבחלל האזן התיכונה . כשלחץ האויר בחוץ משתנה , עור התף נמתח מפני שהלחץ מצדו האחד עולה על הלחץ מצדו האחר . כשרו לרטט יורד ולכן אנו חשים קשי בשמיעה . תחושה כזאת מופיעה כאשר נוסעים במכונית ממקום גבוה למקום נמוך או להפך , וכאשר ממריאים במטוס שהלחץ האטמוספרי משתנה בתוכו . האזן הפנימית עצם הארכבה נוגעת בקרום המכנה החלון הסגלגל , המפריד בין תלל האזן התיכונה לבין האזן הפנימית . באזן הפנימית יש צנורות אחדים המכילים נוזל . אחד הצנורות האלה הוא צנור מפתל המכנה שבלול , בגלל דמיונו לקונכית השבלול . בשבלול הופכות תנודות הקול לדחפים עצביים הנשלחים אל עצב השמע המח . תנודות עצם ישיווי המשקל הארכבה מרעידות את התלון הסגלגל , והוא מרעיד את הנוזל שבשבלול ויוצר בו גלים . במקום מסים בדפן הפנימית של השבלול יש אלפי תאים תחושתיים שהם קצות סיבי עצבים . תאים אלה מתלכדים לעצב השמע המוביל למח . שנויי הלחץ בנוזל השבלול הופכים לדחפים הנשלחים למח . איבר שווי המשקל מלבד השבלול יש באזן הפנימית שלושה צנורות בצורת קשתות , שהם האיבר השומר על שווי המשקל של הגוף . החלק התחתון של כל אחד מהצנורות מרחב , ובדפן של אזור זה יש שערות דקיקות שהן תאים הרגישים ללחץ . בצנורות יש נוזל , וכשהראש משנה את מצבו , לחץ הנוזל על השערות האלה משתנה . המידע על שנויי הלחץ עובר למח הקטן והגדול בעזרת סיבי עצבים , והמח פוקד על בצוע תנועות המחזירות את מצב הגרף לקדמותו . חושים קול

קודם  |  הבא