עמוד:60

ראשו של הקיסר אדרינוס העשוי מברונזה , מן המאה ה - 2 לספירה , נמצא בחפירות תל שלם שבבקעת בית - שאן . אדרינוס , פובליוס איליוס קיסר רומא . הרחיב את גבולות הממלכה , תקן חקים לטובת האזרחים , בנה בצורים וארמונות . הוא התיחס בסובלנות לנוצרים , אך התנכל ליהודים ובקש להפך את ירושלים לעיר אלילית . בימיו פרץ מרד בר - כוכבא . חי בשנים 76 - 138 לספירה . מגיל צעיר הצטין אדרינוס ( או הדרינוס ) כאיש צבא . בשנת 117 השתתף במלחמה בפרתים , תחת פקודו של קרובו הקיסר טרינוס . אחרי מותו של זה הכרז על ידי הצבא לקיסר . בבקשו לסים את המלחמה עם הפרתים , כרת אתם ברית ונתן להם את השטח שמעבר לנהר פרת . אחר כך כהן בשורה של משרות צבוריות חשובות . בזכות התקונים והשפורים שהכניס בחקי המדינה והצבא רכש את לב העם . אדרינוס בנה מבצרים ומבני צבור רבים והרבה לסיר ברחבי ממלכתו , שהיתה גדולה מזו של כל קיסר אחר מאז ימיו של אוגוסטוס . בצפון - מערב אנגליה הקים חומת מגן לבלימת הולשים והסקוטים , ששרידיה נראים בשטח עד היום . כן הרחיב את גבולות אתונה , העיר האהובה עליו , הקים מגדל ברומא הקרוי " קברו של אדרינוס", ובנה ארמון מפאר בטיבולי הסמוכה לבירה . גזרות אדרינוס בתחלת תקופת מלכותו קוו יהודי ארץ - ישראל לשנוי לטובה ביחסם של השלטונות הרומיים אליהם , ואולי גם להקמתו מחדש של בית המקדש . ואכן , סמוך לעלותו לכס הקיסרות הדיח אדרינוס את הנציב הרומי האכזרי לוסיוס קויטוס ועזר ליהודי מצרים בסכסוכיהם עם היונים . אולם עד מהרה שנה את טעמו . תכניתו להשליט ברחבי הקיסרות - ובכלל זה ביהודה - את התרבות ההלניסטית האלילית , נתקלה בהתנגדות נמרצת של היהודים . אדרינוס הטיל אסור על המילה ולמוד התורה והחל לבנות את חרבות ירושלים בסגנון רומאי . בעקבות מעשי התנכלותו פרץ מרד בר - כוכבא , שנמשך שלוש שנים . לאחר שהרומאים הצליחו לדכאו הסבו את שמה של ירושלים ל " איליה קפיטולינה " ובמקום המקדש בנו מקדש לאל זאוס והציבו פסל של הקיסר רכוב על סוס . האסורים על המילה ולמוד התורה נשמרו מעתה ביתר קפידה ומפריהם הוצאו להורג . על היהודים נאסר לבקר בירושלים ואפלו להשקיף עליה מן ההרים סביבה . באגדה היהודית היה אדרינוס לסמל הרשעות והאכזריות והכתר בכנוי " אדרינוס הרשע". אוגוסטוס , אוקטבינוס בר כוכבא רומא העתיקה - תקופת הקיסרים אהבה אהבה היא רגש חזק של משיכה גדולה , אכפתיות ורצון להיטיב עם מישהו או משהו אחר . קימים סוגים שונים של אהבה : אהבה בין בני אדם , כלפי בעלי - חיים אהבה לרעיון ועוד . בכל הזמנים ובכל התרביות העסיק נושא האהבה פילוסופים , סופרים , משוררים , אנשי דת ואמנים שנסו לבדק ולהבין : מהי אהבה ? מה מעורר אותה ומה מבטל אותה ? האם יש סוג אחד של אהבה או סוגים שונים ? ועוד שאלות . האהבה היא רגש מרכב ורב סתירות , אולם ישנם כמה יסודות המשתפים לכל סוגי האהבה : כאשר אדם אוהב אדם אחר אכפת לו ממנו והוא שואף להגדיל את אשרו . כך הדבר באהבת הורים לילדיהם , באהבת גבר לאשה וההפך , באהבת האל , באהבה בין אחים או חברים , באהבה לעם ולארץ ובאהבה לבעלי - חיים . אהבה רומנטית ואהבה אפלטונית כשמדברים על אהבה מתיחסים בעקר לאהבה בין גבר לאשה . אהבה שיש לה קשר לבחירת בן זוג ולהקמת משפחה , מכנה לעתים קרובות אהבה רומנטית . אהבה זו מבססת על חבה , על כבוד ועל רצון להיטיב עם בן הזוג יחד עם כסופים לאחוד מיני . אהבה זו מתקימת , בדרך כלל , בין גבר ואשה בוגרים והיא כוללת בתוכה התקשרות רוחנית , רגשית ומינית עזה . האהבה הרומנטית מתאפינת בדרך כלל בסערת רגשות . החל בהתרוממות רוח ושכרון חושים ועד עצב , התיסרות וקנאה . באהבה הרומנטית אדם משקיע את כל כלו באדם האחר עד כדי עוות המציאות , ולכן מרבים לתאר אותה בבטויים כמו " אהבה עורת". בנגוד לאהבה הרומנטית , האהבה האפלטונית - הנקראת כך על שם הפילוסוף היוני הקדמון אפלטון - היא אהבה רוחנית טהורה . כאשר אומרים שבין שנים יש אהבה אפלטונית , הכונה היא שאהבה זו מתבטאת בעקר בקרבה נפשית ורוחנית . אהבה בין הורים לילדיהם ובין אתים האהבה בין בני אדם שיש ביניהם קשר דם , כמו בין הורים לילדיהם או בין אחים לאחיות , שונה מהאהבה הרומנטית . ההבדל הגדול והמכריע הוא שאהבה זו אינה מתחילה בבחירה חפשית . גם באהבה זו בולטים הדאגה והמסירות , הרצון להגן , לתמך ולעזר , אולם היא תלויה פחות בדבר . כלומר , אהבה כזאת אינה תמיד מצפה להדדיות , כי היא מתקימת בין שני צדדים שאינם שוים . ההורים גדולים , מנסים וחזקים , ואלו ילדיהם קטנים וזקוקים להגנה . בדרך כלל הורים אוהבים את ילדיהם משום שהם ילדיהם , ולאו דוקא משום שהם יפים ומצלחים או משיבים להם אהבה . באהבה בין אחים ואחיות יש פעמים דבות סתירות . יש בה מסירות ורגש קרבה חזק , אך גם קנאה ולעתים אפלו שנאה , ומאבק על תשומת לבם , הערכתם ותמיכתם של ההורים . לכן נוצרת לעתים כפילות ביחסיהם : כלפי בני אדם אחרים הם משתפים פעלה ומגלים מסירות זה לזה ובמשפחה עצמה , יש לעתים יריבות ביניהם . אהבה בין חזקים לחלשים נראה כי בכל סוגי האהבה קים הרצון לתת ולקבל בצורה זו או אחרת . בכל סוג של אהבה גם נוצרת תלות במדה זו או אחרת בין הצדדים . תלות זו בולטת בקשר המתקים בין החזק לחלש , כמו ביחסים שבין בני האדם לחיות הבית התלויות בהם . יש החושבים , שהרגש הקים בין שני צדדים שאינם שוים אינו אהבה אלא מקורו ברחמים , ברצון להגן על החלש או בהנאה שמפיקים מכך שמישהו תלוי בך . האהבה לאלוהים , לרעיון או לדבר כללי ומפשט כמו ארץ ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר