אבסולוטיזם

עמוד:31

דון יצחק אברבנאל . מטבע שטבעה הקהילה היהודית בברלין בשנת 1937 , לציון 500 שנה להולדתו . אדוארד ג'נר , הרופא האנגלי שהרכיב חיסון מנגיפים של אבעבועות הבקר ושחרר את האנושות ממחלת האבעבועות השחורות האיומה אבעבועות רוח מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף השכיח בעקר בילדים . המחלה מתחילה בהתקפות של צמרמרת וכאב ראש , מלוים בחם גבוה , על הפנים מופיעה פריחה בצורת בליטות המתפשטת על רב חלקי הגוף . הבליטות גדלות ומתמלאות בנוזל עכור . כל בליטה מקפת בטבעת אדמה . הפצעים הפתוחים רגישים לזהום על ידי חידקים . התרופות שבידינו כיום עשויות להשמיד את החידקים המופיעים בעקבות הנגיף , אך עדין לא המצאה תרופה שתדביר את הנגיפים עצמם . הנגיפים עלולים לפגע באיברים שונים , כולל הכבד , הלב , הכליות ומח העצמות . הפגיעה המסכנת ביותר היא בכלי הדם - ומתבטאת בזהומים תת - עוריים נרחבים . אבעבועות רוח היא אחת המחלות המדבקות ביותר . זמן דגירת המחלה בין 13 ל - זד יום . ההדבקה מתרחשת ד - 2 ימים לפני הופעת הפריחה . אין כיום חסון שגרתי , אף שפתח ביפן חסון פעיל הנמצא כיום בשלבי נסוי . חסון נגיפים אבץ אבץ טהור הוא מתכת רכה , לבנה - כחלחלה , שמשקלה קטן מעט מזה של הברזל . אך כאשר מערבבים אותה עם נחשת או עם מתכות מסימות אחרות , היא נעשית חזקה וקשה כמעט כפלדה . סמל כימי - Zn . מספר אטומי - 30 . טמפרטורת התוך - 419 מעלות צלסיוס . טמפרטורת רתיחה - 929 מעלות צלסיוס . האבץ פעיל מבחינה כימית , כלומר , הוא מתרכב בקלות עם יסודות אחרים . לכן אין הוא מצוי בטבע בצורה טהורה אלא מערב מבחינה כימית עם יסודות אחרים בעפרות המפזרות על פני כל העולם . רב עפרות האבץ מכילות גם עופרת . בעקר משתמשים באבץ לצפוי מוצרי ברזל ופלדה כהגנה בפני חלדה ואכול . האבץ בודד לראשונה כנראה במאה ה - 14 על ידי הסינים וההודים . באירופה התיחסו אל המתכת הלבנה שנשארה לאחר זקוק העופרת כאל פסלת שאין בה תועלת . רק האלכימאים , שחפשו דרך להפך מתכות זולות לזהב , נסו להפך גם את האבץ למתכת היקרה . הם לא הצליחו כמובן ליצר זהב . אך הם גלו כי אפשר לעשות נחשת קלל מאבץ או מן העפרה שממנה מפיקים אותו , ומנחשת . חמר חשוב לתעשיה כיום נמנה האבץ , יחד עם הפלדה , האלומיניום והנחשת עם החמרים החשובים ביותר לתעשיה . הארצות העומדות בראש יצור האבץ הן : קנדה , ארצות - הברית , רוסיה , אוסטרליה , פרו , מקסיקו , יפן , פולין , גרמניה , איטליה וזאיר . מרבים להשתמש באבץ משום שיש לו הרבה תכונות חשובות ומחירו זול . השמוש הנפוץ ביותר באבץ הוא ביצור ברזל מגלון . זהו ברזל או פלדה מצפים בשכבה של אבץ המונעת את ההחלדה . משתמשים בו בבניני משק חקלאיים ומפעלי תעשיה , בתמרורי דרכים ובמתקנים שונים הנמצאים תחת נפת השמים . האבץ גם עושה את הצמיגים עמידים יותר לחם , ובכך מאריך את " חייהם". אטום אלכימיה ברזל ופלדה חלדה עופרת קדמיום אבק חלקיקים זעירים של כל סוגי החמר . חלקיקים אלה קלים ביותי והאויר נושא אותם ממקום למקום . האבק מרכב מרסיסים זעירים של אבן ומפרורים של ענפים ועלים יבשים . לעתים הוא מכיל אפר מהרי געש , שהועף למרחקים והקיף את העולם . ולעתים יש בו גם חלקיקים של מטאורים או " כוכבים נופלים", שנשרפו בדרכם מן החלל אל כדור הארץ . כמעט בכל מקרה ובכל מקום האבק מכיל פיח . אולם יש באבק גם שמרים וחידקים , ולפעמים גם נבגים של צמחים , ואבקה של פרחים , בערים ובמרכזי תעשיה , האבק מכיל גם חמרים מזהמים המסכנים לבריאות . יש בני אדם הרגישים לסוגים מסימים של אבק , והוא גורם להם לקשיים בנשימה או להתעטשיות . תגובה זו נקראת אלרגיה . סוג נפוץ של אלרגיה נגרם בעונת האביב על ידי אבקת פרחים . אלרגיה זהום סביבתי אברבנאל , דון יצחק מדינאי , פרשן התנ"ך ופילוסוף יהודי , ובעל מעמד רם בחצרות מלכים . הרבה לכתב ולעודד את העם לקיאת הגאלה הקרובה . יצא בראש גולי ספרד בעת הגרוש . חי בשנים 1437 - 1508 . אברבנאל נולד בליסבון . אביו , שהיה שר האוצר של מלך פורטוגל , הקנה לבנו חנוך יהודי וחלוני . בשקידתו הרבה ובכשרונותיו הגדולים רכש לעצמו אברבנאל ידיעות רבות בתלמוד ובמדעים , והקדיש את שנות נעוריו ללמוד הפילוסופיה היהודית הדתית . לפני שמלאו לו עשרים שנה כבר כתב חבורים חשובים . גם כשרונו כמדינאי נתגלה בגיל צעיר . הוא פעל בשרותו של אלפונסו ה - 5 , מלך פורטוגל , ואחרי מות אביו נתמנה לשר האוצר . עד מהרה היה לאיש סודו של המלך . אך על אף מעמדו הרם וההון הרב אשר ירש מאביו , לא חדל אברבנאל להגן על בני עמו . כאשר כבשו המסלמים את מרוקד ויהודים נלקחו בשבי ונמכרו לעבדות , תרם סכום כסף גדול כדי לפדותם ואף ערך מגביות בכל רחבי פורטוגל לתכלית זו . אחרי מות אלפונסו ה - 5 האשם אברבנאל על ידי המלך חואן ה - 2 , בתמיכה בדכס מברגנסה , שהוצא להורג באשמת קשר נגד המלך . אברבנאל הזהר בעוד מועד ונמלט לקסטיליה שבספרד בשנת 1483 . כל רכושו העצום החרם בפקדת המלך . הוא השתקע בטולדו , התמסר לפרשנות המקרא , ובתוך ששה חדשים כתב חבור מקיף על הספרים יהושע , שופטים ושמואל . כעבר זמן קצר החל לעבד בשרותה של מלכת קסטיליה .

קודם  |  הבא