מתוך:  > אביב חדש 1 > אב ( חדש )

עמוד:13

וקטיף פרות הקיץ . אולם במרוצת הדורות התרחשו בחדש זה אסונות רבים , ורבו בו ימי אבל : תשעה באב - יום צום ואבל על חרבן בית - המקדש הראשון ( בשנת 586 לפני הספירה ) ובית - המקדש השני ( בשנת 70 לספירה ) , חרבן ביתר ( בשנת 135 לספירה ) , ששם קץ למרד בר - כוכבא , וגרוש היהודים מספרד ( בשנת 1492 ) . לאות אבל אין אוכלים בשר , אין שותים יין ואין עורכים כל שמחה בתשעת הימים הראשונים של החדש . בימי הבית השני היה חמשה - עשר באב יום חג ( " חג האהבה") , שבו היו בנות ישראל יוצאות לכרמים בבגדים לבנים שאולים , שלא לביש את מי שאין לה , בגדים מפארים , והבחורים היו מתבוננים ברוקדות ובוחרים לעצמם נשים מביניהן . המזל המצין את חדש אב בגלגל המזלות הוא אריה . בית - הנוקדש בר כוכבא גלגל הנוזלות לוח השנה העברי תשעה באב אבדה ומציאה דינים העוסקים ברכוש שאבד , בחפוש אחריו , במציאתו ובהשבתו לבעליו . החזרת אבדה היא מצוה הכתובה בתורה : " לא תראה את שור אחיך או את שיו נדהים והתעלמת מהם , השב תשיבם לאחיך"( דברים כב א ) . התורה מטילה על המוצא את החובה לטפל באבדה עד שימצא בעליה , וכן להודיע על מציאתה . במיחד היה הדבר חשוב , כאשר האבדה היא בהמת עבודה . בחברה החקלאית בתקופת המקרא נחשבה בהמת העבודה לרכוש יקר ערך ובעל חשיבות רבה . התורה וגם המשנה דנות בהרחבה במקרה של אי החזרת אבדה . אי השבת אבדה לבעליה נחשבה לעברה שיש להענש עליה . העלמת מידע שהיה יכול להביא למציאת האבדה , נתפסה כמעשה גנבה . על המציאה מכריזים במקומות צבוריים כמו בישיבות ובבתי כנסת . בימים שבית - המקדש היה קים נקבע מקום מיחד , שנקרא " אבן הטועים", שבו היו מכריזים על המציאה . שלוש פעמים בשנה , כאשר רבים מבני ישראל היו עולים לרגל לירושלים , נתנה הזדמנות למוצא להכריז על מציאתו . לאחר חרבן בית - המקדש קבעו חז"ל שהמוצא צריך לספר על מציאתו לשכניו , מכריו וידידיו , כדי להפיץ את הידיעה ברבים . דיני אבדה ומציאה דיני החזרת האבדה כוללים הסבר מפרט על הדרך שבה יש להשיב את האבדה לבעליה . מחזירים אבדה על פי סימנים שנותן זה הטוען שהוא בעל האבדה , אר רק על סמך דבריו של המאבד אם הוא ידוע בישרו . נקבעו גם כללים הפוטרים את המוצא מחובת החזרת האבדה , כאשר עובר זמן רב ומניחים שהמחפש כבר התיאש ממציאתה . ישנם גם דינים מיחדים העוסקים בסדר החפוש , כאשר אובדים חפצים של יותר מאדם אחד . במקרה כזה קובעת חשיבותם של המאבדים , אם על פי גילם ואם על פי מעמדם - כמו מורה או רב - אילו אבדות יש לחפש תחלה . בדרך כלל אין משלמים למוצא על השבת אבדה , אך אם נשא בהוצאות טפול באבדה ובחפוש אחר המאבד , הוא רשאי לקבל החזר על הרצאותיו . החק הקים בימינו מחיב את מוצא האבדה להביאה לתחנת משטרה . אם לאחר חדשים אחדים לא נמצא המאבד - עוברת המציאה לרשות המוצא . אצוות נושנה אבהו אמורא ארץ - ישראלי בדור השלישי של האמוראים . ראש ישיבת קיסריה ומנהיג רוחני של יהודי ארץ - ישראל . חי בשנים 279 - 320 . רבי אבהו למד בטבריה בישיבתו של רבי יוחנן בן נפחא . לימים היה לראש ישיבה בקיסריה ונחשב לממחה בעניני מדות ומשקלות . במרוצת הזמן היה למנהיגם הרוחני של כל יהודי ארץ - ישראל , ואפלו נשיא הסנהדרין רבן גמליאל הרביעי התחשב בדעתו . הוא תקן תקנות שונות , ומהן שנעשו הלכה לדורות . הוא הרבה בנסיעות לקהלות בארץ ובחוץ לארץ והגיע עד בצרה שבבבל ואלכסנדריה שבמצרים . הוא גם נהל וכוחים רבים וקשים עם הנוצרים בקיסריה . רבי אבהו היה אדם צנוע . ידועה מימרתו : " במקום שבעלי תשובה עומדים , אין צדיקים גמורים יכולים לעמד". על מדת ההערכה שרחשו לו בני דורו נתן ללמד מדברי התלמוד , כי כשמת רבי אבהו הורידו עמודי השיש של קיסריה דמעות . אמוראים גמליאל , רבן יוחנן בן נפחא תקופת המשנה והתלמוד אבו בכר , עבדאללה הח'ליף הראשון . חותנו ונאמנו של מחמד , שנבחר כיורשו לאחר מותו . נלחם בשבטים מורדים בחצי האי ערב ויצא למסע כבושים נגד הפרסים בעיראק והביזנטים בארץ - ישראל . חי בשנים 570 - 634 . אבו בכר עבדאללה אבן עותמאן עשה הון במסחר וזכה בכבוד בזכות בקיאותו בחקים ובמסורות של בני עמו . הוא ובני משפחתו נלוו אל מחמד כאשר ברח ממכה בשנת 622 לספירה ( ממועד בריחה זו , המכנה במסרת האסלאם הג'רה , מתחילה הספירה לפי הלוח המסלמי ) . בעשר השנים הראשונות לאחר הבריחה - שנים גורליות בחייו של מחמד ובתולדות האסלאם - היה אבו בכר חסידו הנאמן של ה " נביא", ולאחר מותו נבחר כ"ח'ליף"( מחליף או יורש למחמד ) . הוא היה הראשון בתולדות האסלאם שנשא בתאר זה . אבו בכר המשיך במפעלו של מחמד ומגר את השבטים המתמרדים בחצי האי ערב . עם התבססות שלטונו בארצו יצא למסע כבושים בעיראק ובארץ - ישראל . לפני מותו בחר בעמר בן אלח'טאב כיורשו . מספר עליו שהסתפק במועט , ואף על פי שהיה שליט של קיסרות גדולה , השאיר אחריו רק חליפת בגדים אחת , גמל אחד ועבד אחד . המסלמים כנרהו " הצדיק". אסלאם מחמד עמד אבן אלח'טאב ערבים

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר