אשדוד

עמוד:208

העיר נוסדה בשנת 1956 סמוך לעירה הערבית אסדוד , והיא ישבה בעקר בעולים חדשים . העדה הגרוזית שבה היא הגדולה בעדות יוצאי גרוזיה בארץ . נמל אשדוד נחנך בשנת 1956 . העיר ונמלה גדלו במהירות וב - 1980 היה נמל אשדוד לנמל הגדול בארץ . ב - 1999 נחנכה בנמל אשדוד מרינה לכלי . . שיט תירותיים . אשדוד היא גם מרכז חשוב של מסחר , תעשיה ומלאכה . בצפונה , ליד הנמל , מצויה תחנת כח ליצור חשמל . שבעה קילומטרים מדרום לאשדוד נמצא תל אשדוד , בתוך הכפר הערבי הנטוש אסדוד , שלידו נבלמה במלחמת העצמאות התקדמות הצבא המצרי לעבר תל - אביב . כאן היתה אשדוד הקדומה , אחת מחמש הערים הראשיות של הפלשתים בתקופת התנ"ך , ומקום מקדשו של האל דגון . בשנת 711 לפני הספירה נכבשה בידי אשור . בימי בית שני כבש אותה יונתן החשמונאי , והיא היתה עיר יהודית מאז ועד המאה ה - 2 לספירה . אשור חשמונאים מלחנות העצמאות פלשתים אשור ממלכה גדולה וחזקה , ששכנה על גדות חלקו העליון של הנהר חדקל . אשור השתרעה באזור שהוא כיום צפון עיראק . היא התקימה במשך כ - 1500 שנים , בהפסקות , עד שנכבשה על ידי בבל ומדי בסוף המאה ה - 6 לפני הספירה . תרבותה היתה דומה ביותר לזו של בבל העתיקה , שכנתה מדרום . אשור היתה ארץ הררית . מצפון לה התנשאו הרי ארמניה התלולים , וממזרח - הרי זגרוס ופרס . הנהר חדקל והנהרות הקטנים המשתפכים לתוכו שמרו על פוריותם של העמקים , אולם שכנותיה מדרום וממערב היו פוריות יותר . אקלימה של אשור התאים אמנם לחקלאות והגשמים בה היו מרבים , אך היה קשה להשקות את הגבעות וההרים שבה . משום כך יצאו האשורים למסעות כבושים . הם לא הסתפקו בשטחים הפוריים הסמוכים לארצם . ברחבי הממלכה האשורית השתרעו שטחי מכרות ויער וסוגי אדמה רבים אחרים . כן היו בה אבני בנין בשפע , עצים לבניה ומעט מחצבים . העם והשלטון שברים של כלי חרס , כלי אבן ויסודות של בתים פשוטים מעידים , כי בני אדם ישבו באשור כבר לפני כ - 7,000 שנה . לדעת החוקרים , ישבו בני אדם בארץ אשור עוד לפני שהתישבו בבבל . היו אלי מתישבים בני עם לא ידוע , שבנו כפרים קטנים וחיו בעדות , במבנה חברתי הדומה לזה של שבט . אולם תושבים קדמונים אלה לא השאירו אחריהם כל תעודות כתובות . עמים שמיים הגיעו לאשור לפני כ - 5,000 שנה . באותה תקופה הגרו אליה מתישבים גם משפלת שומר הסמוכה . תושבי אשרר התחלקו לארבעה מעמדות : האצילים - או המעמד השליט , בעלי המלאכה , פשוטי העם והעבדים , ושבויי המלחמה שהובאו מארצות אחרות . המושלים , הכוהנים הגדולים והמצביאים נבחרו מבין המעמד השליט . כאשר גדלה המדינה , לא היה בכחן של המשפחות העשירות המעטות למלא את כל המשרות הרמות . לפיכך העלה המלך חילים ומושלים שהצטינו בתפקידיהם אל המעמד השליט , ומשפחותיהם היו למשפחות אצילים . מעמד בעלי המלאכה כלל את בעלי הכשרון והידע באחד המקצועות : בנאים ואופים , נגרים . וסופרים , כלם נחשבו לאמנים . כל מקצוע היה מארגן כמין אגוד מקצועי , והעוסקים בו ישבו בחלק מסים של העיר . האגודים המקצועיים הללו סיעו למלך לא רק לפקח על המלאכה אלא גם לגבות את המסים . המוני העם שרתו בצבא . בני המזל שרתו בצבא הקבע . השאר עבדו את אדמת האצילים או נדדו והתישבו בשטחים הכבושים , שיושביהם נמכרו לעבדים או נהרגו . המונים אלה היו חשובים ביותר למנגנון המלחמה האשורי . אלה שלא יכלו לקים עצמם בעבודה , בימי שלום , היו נתמכים בכספי הצבור . אשור היתה מעצמה צבאית . לפקדת המלך עמדו מושלי מחוזות ומטה צבאי . צבא קבע עצום שמר על הסדר ברחבי הממלכה הגדולה . צבא זה היה מרכב מפרשים וקשתים זריזים . לערים שנכנעו ללא מלחמה הרשה לפעמים להשאיר את שליטיהן בני הארץ ולהעלות מס שנתי לאשור . ערים שעמדו בפני האשורים נבזו ותושביהן נמכרו לעבדים . ערים שעמדו במצור ממשך נהרסו , ותושביהן נטבחו באכזריות רבה . כך נהגו גם כלפי ערים שהתמרדו . כתובות ותבליטים מתארים בפרטי פרטים את הענויים מצבת אבן שנמצאה במסופוטמיה ( ארם נהריס ) ועליה חקוקה דמותו של פקיד אשורי היושב על כסא ( . המצבה מנציחה את שליטתה של אשור , שהיתה אחת המעצמות החזקות במסופוטמיה . העיר אשדוד בתנופת בנייה ופיתוח . מימין נראים מנופי הנמל .

קודם  |  הבא