ארדון , מרדכי

עמוד:156

מרדכי ארדון נולד בפולין בשם מקס בורנשטין . אביו היה שען ונראה שספג ממנו את משמעת העבודה הקפדנית ואת האהבה לעבודת היד הדיקנית . מספרים שבהיותו בן שש שנים הוא גזר על עצמו שתיקה ולא דבר במשך שנתים . הרבנים הרגיעו את אמו ויחסו את השתיקה לעולמו הרוחני העשיר . ב - 1919 נסע ארדון לוינה ללמד תאטרון אך עד מהרה מצא עצמו בגרמניה לומד ב " באוהאוס " - בית - ספר לאמנות , עצוב ואדריכלות , שהיה המוסד החשוב ביותר בתחום האמנות באותם ימים . בבאוהאוס התגבש סגנון אמנותי יחודי מהחשובים במאה ה - 20 . בין מוריו של מרדכי ארדון היו הצירים פול קלי , קנדינסקי ויוהנס איטן שנסח את תורת הצבע המודרנית . לאחר שסים את למודיו נשאר ארדון בגרמניה , ציר שם ולמד בבאוהאוס לצד מוריו . ב - 1933 עם עלית הנאצים לשלטון , נרדף ארדון בידי הגסטפו בשל פעילותו הקומוניסטית . הוא נצל נסיעה לפרג לקונגרס היהודי והמשיך משם לארץ - ישראל . במובן מסים לא התגבר ארדון מעולם על המעבר מאירופה , ובאמנותו נתן להבחין בצבעוניות אירופית שהתעלמה מהאור של ארץ - ישראל . תקופות ארכות עבד ארדון בפריס . ב - 1935 הוא התחיל ללמד ב " בצלאל " ואף נהל אותו בשנים 1940 - 1952 . אור וצבע קסומים הצבעוניות העשירה היא מהמאפינים הבולטים של ציורי ארדון . מתוך שאיפה לדיוק בגוני הצבע הוא יצר את צבעיו בעצמו מאבקות צבע , שמן , פשתן וחמרים מיבשים ומקשים . ביצירותיו גדושות הצבע והצורות המפשטות , שלב ארדון סמלים יהודיים , קטעי משלים , סלמות ומגלות . השלוב של אלה עם האור משרה על עבודותיו אוירה רוחנית קסומה ודרמתית . עם זאת , הוא מציג את המורשת היהודית מנקדת מבט חלונית ומתיחס אליה כאל שרשיו התרבותיים . מנקדת מבט זאת הוא מנסה ליצר אמנות יהודית וישראלית . ביצירותיו אפשר להבחין בתחושת השליחות שהובילה אותו לנסיון לקשר את החשיבה האמנותית המודרנית עם המסרת היהודית . יצירותיו של ארדון מצגות בגדולי המוזאונים בארץ ובעולם והחשובות שבהן נושאן ירושלים . הוא יצר טריפטיכונים ( יצירות בעלות שלושה חלקים ) שאחת מהן , " בשעריך ירושלים"( מ - 1967 ) , מצגת במוזאון ישראל . " חזון ישעיהו על אחרית הימים", ויטרז'- ( זכוכית צבעונית ) שיצר , נמצא בספריה הלאמית בירושלים ובבית הנשיא . מרדכי ארדון היה חתן פרס ישראל לשנת 963 ד . אכלנות יהודית אנונות מפשטת אמנות משגית באוהאוס בצלאל ויטרז'קלי , פול קנדינסקי , וםילי ארון הברית הארון שעמד בקדש הקדשים של אהל מועד - הוא המשכן - ושל בית - המקדש הראשון בירושלים . נקרא גם " ארון אלוהים", " ארון העדות " או " הארון", והוא מסמל את המצאותו של אלוהים בקרב העם . בתוכו החזקו שני לוחות הברית , שעליהם כתב משה את עשרת הדברות מפי האלוהים . לפני שהוקם בית - המקדש בירושלים עמד ארון הברית במשכן בשילה . לאחר שהקים שלמה המלך את בית - המקדש בירושלים , הצב בו הארון ולא הוצא עוד ממנו . בבית - המקדש השני לא עמד ארון ברית . את ארון הברית עשה בצלאל בן אורי מעצי שטים , המצפים מבפנים ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלים להעלות את ארון ה'אל מקומו אשר הכין לו . , דברי הימים א'טו 1 ) . איור מכתב - יד נירנברג לתנ"ך מהמאה ה - 15 .

קודם  |  הבא