אקוסטה , אוריאל

עמוד:144

; מולו והוא קרא לעצמו אוריאל . אבל יהודי אמסטרדם : ראו בעיניו צבור נקשה והטקסים והמצוות היו עליו לטרח . דת זו היתה שונה בתכלית מן הדת החפשית שתאר לעצמו . אקוסטה מתח דברי בקרת על היהדות ובשל כך חי בבדידות כמעט מן הימים הראשונים לשבתו באמסטרדם . כשנודע ברבים , כי הוא מחבר ספר ובו ספקות לגבי האמונה בהשארות הנפש ובשכר וענש , שבו הצביע על נגודים בין התנ"ך ליהדות הרבנית , שהכניסה מנהגים ומצוות מעשיות במקום דברי מוסר ומשגים פילוסופיים , נדרש לחזר בתשובה . הוא אף הזמן לדין על הבעת דעות הנוגדות לא רק את יסודות היהדות אלא גם את הנצרות . אקוסטה נעצר , נכלא ונקנס וספרו נדון לשרפה בפמבי . הוא ברח כנראה להמבורג , אך גם שם החרם על ידי היהודים והנוצרים כאחד ובדידותו רבתה . הוא שב לאמסטרדם והודיע לראשי בית - הכנסת , כי לא יהיה עוד פורש וחוטא . אף על פי שלמראית עין קבל עליו את הדין , התרחק אקוסטה עוד יותר מן היהדות במחשבותיו . הוא האמין כי דת הטבע , חפשית מכל צורה או נסחה , נעדרת טקסים וסדר תפלה , היא הדת האמתית , וכי האלוהים אינו מיחס חשיבות לטקסים ולפלחן . הטבע מלמד אותנו שלום והרמוניה , ואלו הדת משתמשת בחרב או במוקד או בחרמות . לכן הוא לא קים את המצוות המעשיות , כגון שמירת שבת וחג , דיני כשרות , והתנהגותו שוב עוררה עלי את זעמם של ראשי הקהלה . אקוסטה לא נכנע לדרישתם לחזר בו מדרכו והחרם שנית . שבע שנים נשא את החרם הכבד , ולבסוף לא עמדו לו כחותיו והוא נכנע שנב . הפעם הוטל עליו להוכיח את חרטתו בעמדו בענשים קשים ביותר . לעיני הקהל שהתכנס בבית - הכנסת התודה אקוסטה בפמבי על חטאיו וחזר בו מהם . הודוי לוה בענש מלקות , והוא גם הצטוה להשתטח על סף בית - הכנסת והכל דרכו עליו . כעבר זמן קצר , לאחר שסים את כתיבת האוטוביוגרפיה שלו , שם קץ לחייו . ספרו הוא המקור היחיד כמעט על חייו אנוסים השכלה חרם אקופונקטורה אקופונקטורה - דקור בעברית - היא שיטת רפוי שמקורה בסין . בשיטה זו מחדירים מחטים לתוך אזורים מיהדים על פני העור לצרך רפוי . מאות שנים לפני שהרפואה המערבית הראתה כי מערכת כלי הדם והעצבים משמשים להובלת אנרגיה חשמלית ואנרגיה שמקורה במזון , הניחו הסינים הקדמונים כי בגוף קימים מסלולים לזרימת אנרגיה . הם חשבו שאנרגיה החיונית לקיום החיים זורמת בכמה מסלולים הנקראים מרידינים , 12 בכל צד של הגוף . על פי הבנתם מסלולים אלה מגיעים לאיברי הגוף הפנימיים ומדי פעם עולים לשטח פני הגוף - כלומר לעור . אזורים אלה שעל פני העור נחשבו כנקדות חיוניות לצרך טפול במחלות . הסינים האמינו כי מחלה נגרמת עקב הפרעה בזרימת אנרגיה . לכן החדרת מחט באזור המסלול , שנפגע יכולה להגביר את זרימת האנרגיה בו , או לנקז ולוסת אנרגיה מגברת במסלול שבו רמת האנרגיה עלתה מעבר לצרך . במשך מאות שנים סרטטו הסינים מפות של מרידינים על פי איברי הגוף שאליהם היו קשורים . כך נוצרו מרידינים ללב , לראות , לקבה , למעי הגס , לכיס המרה ולאיברים אחרים . החל בשנות ה - 70 של המאה ה - 20 החלה שיטה זו להתפשט גם במערב . נעשו נסיונות רבים להסביר את הצלחת השיטה בעקר לצרך שכוך כאבים . כיום מקבל להניח שהדקור גורם לשחרור חמרים פנימיים הנקראים אנדורפינים , שהם תרכובות דמיות מורפין - מין סם הנחשב לאחד ממשככי הכאבים החזקים ביותר . לכן בעוד שבסין האקופונקטורה נפוצה כטפול במרבית המחלות , בעולם המערבי משתמשים בה בעקר במחלות המלוות בכאבים ממשכים כגון מחלות פרקים , כאבי ראש וכאבי שלד - בעקר בגב התחתון . באחרונה הוקמו בישראל יחידות לטפול באקופונקטורה בבתי חולים אחדים , המשתמשים בשיטה זו כחלק ממכלול האפשריות להקלת הסבל על החולים . כאב סמים עצבים , מערכת אוריאל אקוסטה ויהודית נראים יושבים בשלתה ובנועם בציורו של האומן היהודי מאוריצי גוטליב , פולין , 1915 , המעטר גלוית ברכה לשוה החדשה . אולם הייו של אקוסטה , יהודי אנוס מפורטוגל , שנידון לחרם ממושך בעקבות הספקות שהתעוררו בו לגבי אמיתותה של היהדות , היו רחוקים משלווה מפה המפרטת את הנקודות בגוף הרגישות לדיקור . האקופונקטורה מבוססת כנראה על החלשת המעבד של הגירויים שמשדרת מערכת העצבים ההיקפית על ידי החלפתם בגירויים הנגרמים עקב הדיקור .

קודם  |  הבא