מתוך:  > אביב חדש 2 > אפרסק

עמוד:133

המניבים כ - 15,000 טונות לשנה . חלק קטן של הפרי מיצא לאירופה והרב מעבר לשוק המקומי . העץ ופריו האפרסמון משיר את עליו לקראת החרף . הוא מתחיל ללבלב באביב , ולאחר כחדש מופיעים פרחים רבים מאוד על הענפים המלבלבים . יש זנים , כמו הטריומף שהוא הזן העקרי בישראל , המכילים פרחים נקביים בלבד ולכן הפרות המתפתחים מהם חסרי זרעים ובעלי איכות טובה מאוד . לעמת זאת יש זנים , המכילים גם פרחים זכריים על הענפים ולכן הפרות שלהם בעלי זרע . הפרי מתפתח במהלך הקיץ ונקטף בסתו ובראשית החרף ( בנובמבר ) . צבעו כתם - אדם והוא בעל צורה של ענבה עסיסית גדולה , מתוק ומכיל כמות גדולה מאוד של ויטמין 4 . בשל גדלו , העץ מסגל לשאת יבולים גדולים ביותר . פרות האפרסמון נחלקים לשתי קבוצות : זנים עפיצים ולא עפיצים . העפיצות היא תכונה של פרות בסר הגורמת לקהות שנים ולהרגשה של " יבש " בפה . פרות הזנים העפיצים ראויים למאכל רק לאחר שפגה עפיצותם , אם באפן טבעי על ידי התרככות הפרי ואם באפן מלאכותי על ידי הבחלה ( טפול שנתן לזרוז תהליך ההבשלה של הפרי לאחר הקטיף ) . ויטמינים צמחים אפרסק עץ פרי נשיר ופורה מאוד הנמנה עם משפחת הורדניים , מולדתו בסין . פרי האפרסק עסיסי ומתוק ומצוי בזנים רבים , המבשילים במקומות שונים בהתאם לאקלימם . במולדתו , סין , מגדלים את האפרסק זה יותר מ - 4,000 שנה , ועד היום הוא גדל בה כעץ בר . מסין הופץ האפרסק לפרס , מקום שנתן לו את שמו : " פרסיקה " - שמו המדעי ו " אפרסק " - שמו העברי . מפרס העבר העץ לארצות אגן הים התיכון - איטליה , צרפת , ספרד וטורקיה - ולאחר זמן גם לדרום אפריקה , לאוסטרליה ולאמריקה . תנובה שופעת וזנים מגונים האפרסק הוא עץ בינוני בגדלו וזקוק לחרף קר כדי לפרח היטב באביב . עליו נושרים בחרף , ופריחתו באביב המקדם מרהיבה ביפיה . לפרחים הגדולים , הדומים לפרחי השקד , גוני ורד שונים בהתאם לזן . ההפריה עצמית , כלומר כל פרח של אפרסק יכול להאביק את עצמו ואינו נזקק לאבקה של פרח אחר - מאותו העץ או מזן שונה - כדי ליצר פרי . משום כך מתקבלים פרות רבים מאוד על העץ , ובמטע המסחרי יש צרך לדלל אותם כדי לקבל פרות גדולים יותר אף שבכמות קטנה יותר . הפרי נקטף לאחר שהתנפח וצבעו הפך מירק לצהבהב . קטיף האפרסק מתקים במשך כל חדשי הקיץ בהתאם לזן . בעולם קימים מאות זנים של אפרסקים ומקבל לחלקם לקבוצות : בעלי ציפה ( בשר ) לבנה לעמת צהבה , פרודי גלעין ( שהגלעין שלהם נפרד בקלות מהציפה ) לעמת צמודי גלעין ( שהגלעין שלהם נדבק חזק לקלפה ) . לרב האפרסקים יש קלפה המכסה במוך - המכנה לבד - של שערות רכות ודקות . אפרסק שקלפתו חלקה ואינה מכסה במוך הוא הנקטרינה , שגדולה הולך ומתרחב בעולם ובישראל . הנקטרינה אינה הכלאה בין שזיף לאפרסק כפי שמקבל לחשב בטעות . זנים שונים של אפרסקים . מעץ פוי שגודל בישראל רק בתחנות ניסוי חקלאיות , הפך האפרסמון לעץ הנטוע על פני אלפי דונמים . בראשית שנות ה - 80 החלו לייצא את עודפי פירותיו לאירופה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר