עמוד:81

אנטיוכוס החמישי מלך סלוקי , בנו של אנטיוכוס ה - 4 . המלך בגיל תשע ומלך שנתים בלבד . האפוטרופוס שלו , שר הצבא ליסיאס , נחל נצחון על יהודה המקבי . חי בשנים 173 - 162 לפני הספירה . ליסיאס מנה את עצמו כאפוטרופוס של המלך הצעיר אנטיוכוס ה - 5 אשר כנה אופטור - אציל , בעוד שאנטיוכוס ה - 4 מנה לתפקיד זה את פיליפוס . ליסיאס סבר כי השעה כשרה להחזיר לסוריה את השטחים שאבדה בימי מלכותו של אנטיוכוס ה - 4 . מלוה על ידי המלך הרך , הוא עלה בשנת 163 בראש צבא גדול על יהודה ואסר קרב על צבאו של יהודה המקבי בבית זכריה , בין ירושלים לבית צור . יהודה המקבי הובס בקרב זהו בית צור נכבשה , ותושבי ירושלים עמדו על סף כניעה מחמת הרעב . אולם ליסיאס לא המשיך במערכה והכריז על בטול הגזרות שהטיל אביו ומתן חפש דתי ליהודים כדי שיוכל לעמד בפני יריבו פיליפוס . בשנת 162 לפני הספירה הרג דמטריוס ה - ו סוטר את אנטיוכוס ה - 5 ואת אפוטרופוסו ליסיאס ועלה על כס המלוכה . דמטריוס עצמו נרצח בשנת 150 לפני הספירה על ידי אלכסנדר בלס . אנטיונוס הרביעי , אפיפנס חשמונאים יהודה המקבי סלוקים אנטיוכוס הרביעי , אפיפנס מלך סלוקי שרדף את היהודים , התנכל לדתם והחריב את ירושלים . מדיניותו הכשירה את הקרקע למרד החשמונאים . נהרג במלחמה עם הפרתים . חי בשנים 215 - 163 לפני הספירה . אנטיוכוס ה - 4 , בנו הצעיר של אנטיוכוס ה - 3 , התחנך ברומא וראה את עצמו פטרון של התרבות ההלניסטית , שאותה בקש להשליט בכל ארצות שלטונו . מטרתו היתה לאחד את כל נתיני ממלכתו תחת דת אחת ותרבות אחת . בעלותו לשלטון בשנת 175 לפני הספירה ( לאחר רצח אחיו סלוקוס ה - 4 שירש את אביהם אנטיוכוס ה - 3 ) , הוא הרחיב את זכיות הערים ההלניסטיות ( הפוליס ) במזרח כדי לזכות בתמיכתן . נתיניו חלקו לו כבוד אלים וכנויו הרשמי היה " תאוס אפיפנס"( " האל המתגלה עלי אדמות") . אולם היהודים כנוהו אפימנס - המטרף . גזרות אנטיוכוס באותן שנים התנהל בירושלים מאבק בין המתיונים שתמכו באנטיוכוס ובראשם משפחת בני טוביה , ובין הכוהן הגדול חוניו ה - 3 . הסכסוך , שהיה תחלה אישי , הפך לסכסוך דתי - מדיני . תומכי חוניו צדדו במלך מצרים , מבית תלמי , ואלו בני בית טוביה ידעו כי יוכלו לזכות בתמיכתו של אנטיוכוס , מבית סלוקוס , אם יסיעו לו בכסף לממון מלחמותיו . באמצעות כספם סיעו בני בית טוביה ליסון אחי חוניו לקנות את הכהנה בכסף מידי אנטיוכוס ה - 4 . כך הופר הנהג של העברת הכהנה מאב לבנו והחל משתרש נהג שדול קנית הכהנה בכסף מידי השלטון הזר . יסון הכוהן הגדול דאג להפיכת ירושלים לפוליס הלניסטית . בעיר הוקמו מבנים לפעלות ספורט שלא היו מקבלות בחברה היהודית . תומכי משפחת טוביה ויסון כנו מתיונים ומתנגדיהם כנו חסידים . יסון שמש בכהנה שלוש שנים עד שזו נקנתה שוב בכסף . הפעם קנה אותה מנלאוס ( בשנת 171 לפני הספירה ) תמורת תשלום מאוצר המקדש . באותו זמן ( בשנים 169 - 168 לפני הספירה ) יצא אנטיוכוס למסעות מלחמה במצרים , שבה שלטו יריביו התלמיים . הוא זכה בכמה נצחונות , אך בלחצה של רומא , שלא ראתה בעין יפה את השתלטותו על המזרח , נאלץ לסגת . בדרכו חזרה ממצרים למקום מושבו באנטיוכיה שבסוריה עבר בירושלים ושדד את אוצר המקדש בסיועו של הכוהן הגדול , דבר שעורר את זעמם של היהודים . כעבר שנה יצא למסע מלחמה שני במצרים , שבמהלכו פשטה שמועה שקרית בירושלים שאנטיוכוס מת . בעיר פרצה מרידה והמתיונים בני בית טוביה , בקשו את עזרתו של אנטיוכוס . הוא הגיע לעיר , השליט סדר בכח ושלח את שר הצבא אפולוניוס לשמר על הסדר . באזור הר הבית הקימו הסלוקים מצודה לחיליהם שנקראה חקרא . - בפקדת אנטיוכוס הוטלו על היהודים המתקוממים גזרות , שלא היו מקבלות עד אז בעולם ההלניסטי . נאסר הפלחן הדתי היהודי , לרבות שמירת שבת וחגים וקיום מצות ברית מילה . היהודים נצטוו למסר את ספרי הקדש לשלטונות ואלצו להקריב " רבנות לאלילים שפסליהם הצבו בישוביהם . המפקדים הצבאיים , שהוטל עליהם לבצע פקדות אלה , מלאו אותן ביד חזקה . הוקם בית - דין מיחד שטפל בבצוע הגזרות . ענש מות הוטל על העברינים . ביום כ"ה בכסלו , בשנת 168 לפני הספירה , הוקם " שקוץ משומם " - פסל של האל זאוס - על מזבח הקטרת בבית - המקדש , והיהודים נצטוו להשתחוות לו . מעשים אלה עוררו , מצד אחד , תגובות של קדוש השם , והספור הידוע על חנה ושבעת בניה הוא אחד מהם . מצד שני הם עוררו תנועת התנגדות עממית גדולה - מרד החשמונאים , בהנהגת מתתיהו ובניו . את המלהמה נגד המורדים , בשנים 167 - 166 לפני הספירה , הפקיד אנטיוכוס בידי מצביאו , כי הוא עצמו היה עסוק במלחמה בפרתים שאימו על גבולות ממלכתו , ובמלחמה זו נהרג . המקורות היהודיים והלא - יהודיים תמימי - דעים בתאור אפיו היהיר והאכזרי של אנטיוכוס , אשר הכנוי " הרשע " דבק בו במסרת היהודית . אולם היסטוריונים מאחרים לא התעלמו גם מהשגיו כמבצר גבולות , בונה ערים ואפלו כחובב אמנות . הלניזם חנה ושבעת בניה חשמונאים יהודה המקבי סלוקים פולים פרתים אנטיוכוס השביעי , סידטם מלך סלוקי שפלש ליהודה והטיל מצור על ירושלים . יוחנן הורקנוס נאלץ להכנע לו . אחרי נצחונו ביהודה יצא למלחמה בפרתים , כבש את בבל ונפל בקרב . חי בשנים 164 - 129 לפני הספירה . מטבע כסף שנטבע בעכו , ועליו דמותו של אנטיוכוס ה - 4 שהוסיף לשמו את הכינוי " אפיפנסן כלומר " המפואר על צידו האחר של המטבע נראה אנטיוכוס בדמות אבי האלים זאוס , ועל כף ידו הימנית ניקה , אלת הניצחון . סביב המטבע כתוב ביוונית : " של המלך אנטיוכוס , האל המתגלה , נושא הניצחון

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר