אנטיגונה

עמוד:80

מדענים צרפתים הוכיחו , כי החלק הפעיל שבצבע הוא תרכבת לבנה והם קראו לה סולפנילמיד . הטפול באמצעות תרופה זו הפחית את מספר המתים במחלות מדבקות . תרופת הפלא בימי מלחמת העולם השניה הגביר המדע את החפוש אחרי תרכובות יעילות יותר ומסכנות פחות מתרכובות הסולפה . אז נזכרו בתאור שמסר פלמינג על הפניצילין . מדענים אנגלים המשיכו במחקרו של פלמינג וגלו כי העבש הרגיל של הלחם הוא חמר פעיל , העשוי לחסל סוגים רבים של חידקים מסכנים . חברות ליצור תרופות בארצות - הברית צעדו את הצעד הבא בגלותן דרכים ליצור המוני של פניצילין , כדי לספק את הדרישות של ימי המלחמה . תגלית זו הצילה את חייהם של בני אדם רבים . בשנת 1945 הענק לפלמינג פרס נובל לרפואה על תגליתו . אחר כך חפשו המדענים חמרים אנטיביוטיים נוספים . דגמאות של עפר מכל חלקי העולם נבחנו כדי לראות אם הן מכילות מיני עבש העשויים ליצר חמרים שבכחם להדביר חידקים גורמי מחלות . עקב חפושים אלה מצויה בידינו כיום קבוצה גדולה של חמרים אנטיביוטיים . יש חמרים אנטיביוטיים המשפיעים לרעה על רקמות הגוף ולא רק על החידקים גורמי המחלות , לכן יש להזהר מנטילת תרופות אנטיביוטיות באפן עצמאי ולהועץ ברופא מימן לצרך טפול מתאים . אפן פעלת התרופה כיום ידוע בברור מנגנון הפעלה של מרבית התרופות האנטיביוטיות . יש תרופות הפוגעות באפן יחודי בדפן תא החידק - כגון הפניצילין וכל נגזרותיו : רפאפן , מוקסיפן ועוד . יש תרופות הפוגעות במנגנוני יצור החלבונים של החידק וכך גורמות למותו , למשל האנטיביוטיקות מקבוצת הטטרה - ציקלינים . אחרות פוגעות במנגנון החלקה ( קוינולונים ) או בחלוף החמרים שלו ( תכשירי סולפה ) . קימים סוגי אנטיביוטיקה הפוגעים בחידקים שונים . האוראומיצין , למשל , תרופה אנטיביוטית שהתגלתה בשנת 1948 , מתקיף רבים מן החידקים שגם הפניצילין והסטרפטומיצין משפיעים אליהם , אך הוא יפה גם למחלות אחרות . יש סוגים הפוגעים במספר חידקים רב - אנטיביוטיקה רחבת טוח - ויש הפוגעים במספר מצמצם של חידקים - אנטיביוטיקה צרת טוח . על ידי אבחון המחלה ואפיון החידק מסגל הרופא להתאים את האנטיביוטיקה הטובה ביותר , שתחסל את החידק ותביא להחלמה מהמחלה שנגרמה בעטיו . בשנים האחרונות , בעקבות השמוש המפרז באנטיביוטיקה מפתחים החידקים שמידות בפניה ביצרם מוטציות ( הם משנים מעט את תכונותיהם ) , וכך אינם משפעים עוד מן האנטיביוטיקה . חידקים אנטיגונה בתם של אדיפוס מלך תבי ויוקסטה במיתולוגיה היונית . בלא יודעים הרג אביה את אביו ונשא לאשה את אמו . כאשר גלה זאת נקר את עיניו מרב יאוש וחרטה וגלה מעירו . אנטיגונה בתו הביאה אותו לאתיקה וטפלה בו במסירות עד יום מותו . אחיה של אנטיגונה , פולינקס ואטאוקלס , נלחמו לאחר מות אביהם על השלטון בתבי . פולינקס עלה על העיר ואטאוקלס הגן עליה . לבסוף נפלו שני האחים במלחמה . שליטה החדש של תבי , קראון , דודם של שני האחים ושל אנטיגונה , התליט להעניש את פולינקס הבוגד גם אחרי מותו . הוא הודיע , כי מי שיביא לקבורה את גופתו של פולינקס , יומת . אנטיגונה סכנה את נפשה וקימה גם כלפי אהיה , שבגד בעירו , את המצוה של קבורת המת . כשנודע הדבר לקראון , הוא צוה לכלא אותה חיה בקבר . עקב כך , אנטיגונה שלחה יד בנפשה . גם חתנה , הימון , בנו של קראון , התאבד מרב צער על מותה . באגדה זו על אנטיגונה המסורה למשפחתה בקשו היונים להבליט את הנגוד שבין חקים שחוקקו בני האדם ובין ה העליון של אהבת אחות , הנצלה וחזק מן החקים שבכתב אנטיגונה תארה כגבורה הראשית ביצירות ספרות רבות , בעקר בטרגדיות , שהמפרסמת בהן נכתבה על ידי סופוקלס . אדיפוס אלי יוק ורומא מיתולוגיה סופוקלס משמאל : ארבע מבחנות ובהן תרביות : המבחנה הראשונה משמאל מכילה סיקר , אורגני , מים שמהם מייצרים סטרפטומיצין ; במבחנה השנייה משמאל נמצאת תרופה אנטיביוטית היעילה כנגד חיידקי השחפת ; פנציליום ( במבחנה שנייה מימין , שממנו מכינים את הפניצילין הנמצא במבחנה ראשונה מימין . מימין : תרבית שממנה מייצרים את האדריאמיצין - תרופה אנטיביוטית המשמשת לטיפול בגידולים מסוג מסוים .

קודם  |  הבא