עמוד:58

אמנות סביבתית יכולה להיות פסל , שהאתר שבו הוא נמצא הופך להיות חלק מהתכן שלו ; מיצג - התרחשות המערבת תאטרון , מוסיקה ואמנות פלסטית ; מיצב - הצבה של מרכיבים פסוליים שונים בחלל נתון : או אמנות אדמה - שבה האמן משתמש בחמרי הסביבה לצרכיו . שנוי הסביבה כקריאת תגר בתחלת שנות ה - 60 חפשו אמנים דרכים להשתחרר מההגבלות שהטילו עליהם הגלריות והמוזאונים ששקוליהם מסחריים . לרבים מהם היתה גם הרגשה שהכל כבר נאמר באמנות וכי יש צרך לחפש דרכי בטוי חדשות . אמנים כרוברט סמיתסון , כריסטו וריצ'רד לונג הציבו את עבודותיהם בחוץ והשתמשו בסביבה ככלי בטני . באחת מעבודותיו הידועות עטף כריסטו מפרץ שלם באוסטרליה בבד . בעבודות אחרות עטף כריסטו בנינים אחדים . באחת מעבודות האדמה שלו בנה רוברט סמיתסוך מזח שבלולי באגם , ואלו ריצ'רד לונג בנה בנוף פסול " כמו פרה - היסטורי". יוזף בויס , אמן גרמני , עצב מיצג המנסה לטשטש את הגבול שבין האמנות לחיים : הוא שהה במשך שבוע ימים יחד עם זאב ערבות חי בגלריה בארצות - הברית כדי להציג עמות בין הפראי לתרבותי . בין האמנים הישראלים העוסקים באמנות סביבתית נמצאים עזרא אוריון שהקים שדה פסלים בנגב , דני קרון שעבודתו " עיר לבנה " - מעין אדריכלות מפשטת - מצבת בגן צבורי בגבול תל - אביב גבעתים . מיכה אולמן הציב " כסא מלכות", פסל - כסא החצוב באבן ומונח על חריץ סלע בתל חי . אולמן , מיכה אוריון , עזרא אמנות משגית מיצג ומיצב קרון , דני אומנות שימושית אמנות הנוצרת כתוספת למוצרים מסחריים ותעשיתיים , שנוצרו למטרות רוח . האדריכלות היא דגמה בולטת לאמנות שמושית , המנצלת את החשיבה האמנותית לצרכים מעשיים . יש אדריכלים המגדירים את עבודתם כפסול בתים . אדריכל כזה חושב על צורת הבנין שהוא מתכנן ועל משמעות הצורה הזאת , ומתיחס לצרכי המשתמשים בבנין כדבר משני . מקבל לראות בעבודתו של אדריכל כזה אמנות לכל דבר . אדריכלים אחרים מתכננים בנין שישרת את מטרותיו וישמש למגורים , למשרדים או לתעשיה , אך מנסים לשלב בו תכנון מקורי וחשיבה עצובית . שטח נוסף , שבו חודרת האמנות לענף מסחרי , הוא עצוב המוצר התעשיתי . מעצבים מתכננים מוצרים ביתיים , כלי אכל וכלי עבודה , רהיטים , מכוניות , משחקים ובעצם כל דבר . מעצב שהוטל עליו לתת צורה למוצר כלשהו היוצא לשוק , מנסה לחשב על הנוחות בשמוש אילם הצורה חשובה לו לא פחות . העצוב הגרפי משלב אף הוא חשיבה אמנותית ומשתמש באמצעים העומדים לרשות הציר והצלם . הגרפיקאי מעצב פרסומות , כרזות , עטיפות ספרים , תקליטורים וכדומה . גם בעצוב אפנה משתמש המעצב בציור על הבד וזוהי אמנות שמושית . בשנות ה - 80 החל להטשטש הגבול בין אמנות לשמה לבין האמנות השמושית . אמנים רבים החלו לעסק בעצוב , ומעצבים ואדריכלים החלו להציג את מוצריהם ותכניותיהם במוזאונים . גם כתבי העת לאמנות מתיחסים לאמנות השמושית כאל אמנות לכל דבר . לגישה זו יש מתנגדים הטוענים שיש בכך פגיעה ביקרה של האמנות הנעשית לשם עצמה ולא למטרות רוח ותועלת . אדריכלות אמנות אפנה נרזה עצוב אמניות לחימה קבוצה של ענפי ספורט , המבססים על צורות לחימה עתיקות המיחדות לסין וליפן . מקורן של אמניות הלחימה ברקודים פלחניים שבצעו עם כלי נשק ובלעדיהם . ביסודן של כל שיטות הלחימה נמצא הג'ו - ג'יטסו . זוהי שיטה יפנית עתיקה להגנה עצמית בקרב פנים אל פנים ללא כלי נשק . פרוש המלה ג'ו הוא - רך ועדין או נכנע , וג'יטסו - אמנות או תורה . מלים אלה מביאות את הרעיון המרכזי המנח ביסוד השיטה הזאת : כדי להתגונן מול כח גדול התוקף אותך , כדאי להכנע מיד ועל ידי כך להסיט אותו ממסלילו ולהשתלט עליו . ג'ו - ג'יטסו התפתח ביפן במאה ה - 16 , ובין המאית ה - 17 וה - 19 הוקמו בה בתי ספר מיחדים ללמוד שיטת לחימה זו . הוא כולל תרגילי הפלה , מכות בנקדות מסימות בגוף , חניקה ועוד . ג'ודו הנפוצה מבין השיטות , שהפכה גם לספורט פופולרי ביותר , היא הג'ודו שפרושה בשפה היפנית - הדרך הקלה . גה ודו עיצוב המוצר הוא אחד מעיסוקיה המרכזיים של האומנות השימושית . ארתה נאה ונוחה לשימוש מגדילה את סיכויי המוצר להימכר .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר