אלמגור , גילה

עמוד:28

צבאו פנה גם לסוריה וגבל וצידון נכנעו לו . צור עמדה במצור שנמשך ארבעה חדשים ולאחר נפילתה המשיך אלכסנדר במסע הכבושים . הוא עבר את ארץ - ישראל ולא נתקל בהתנגדות פרט לעזה , שאותה הרס עד היסוד . משם המשיך למצרים ויסד בה את העיר אלכסנדריה . ערים נוספות שהקים ברחבי האימפריה נשאו אף הן את שמו בצד שמן הקודם , למשל אלכסנדריה קוקז . דמותו של אלכסנדר מוקדון תופסת מקום חשוב באגדות של התלמוד והמדרשים . יוסף בן מתתיהו והתלמוד מספרים שבקר בירושלים לאחר שכבש את עזה והכוהן הגדול קבל את פניו ועמו הכוהנים ורבים מתושבי העיר . היסוד ההיסטורי של הספור אינו ברור . עם זאת , כיון שאלכסנדר נקט מדיניות סובלנית כלפי ארצות כבושיו , יתכן שהמשיך להעניק ליהודים בארץ ישראל זכות לשלטון עצמי והם המשיכו לנהל את ארח חייהם כמקדם . כך נקט למשל גם בפרס . בשנת 330 לפני הספירה הוא כבש את בירתה פרספוליס . האגדה מספרת כי התיחס באבירות אל המובסים ואל אשתו של דריוש , התיחס כאלו עוד היתה מלכת פרס . עכשו כבר היה אלכסנדר מלכה של פרס . אך עוד נותר לו לכבש אי אילו ארצות של הקיסרות הפרסית . בשנים 330 - 326 לפני הספירה חצה את אפגניסטן ותורקיסטן בדרכו להודו , שם נלחמו חיליו בפילי המלחמה וצבאו קל - התנועה נחל נצחון על הפילים המסרבלים . אלכסנדר היה רחוק מארצו מכדי שיוכל להביא את התגברת שנדרשה לו לשם המשך ההתקדמות מזרחה , והוא נאלץ לשוב . רק רבע מצבאו שרד כאשר חזר לפרס . לאחר שכבש את רב שטחו של העולם , שהיה ידוע בימיו , חלה בקדחת ומת בבבל בהיותו בן 33 שנים . אחרי מותו התחלקה ממלכתו בין מצביאים אחדים שכנו דיאדוכים ( יורשים ) . אחת המטרות שאלכסנדר הציב לעצמו היתה למזג את תושבי המזרח עם התרבות היונית , ההלנית , כדי ליצר אחדות מדינית ותרבותית בכל ארצות כבושיו . אולם האגדה מספרת , כי במהלך כבושיו הוא הפתע למראה חיי הפאר של המלך דריוש הפרסי ונהג גם הוא כאחד ממלכי המזרח ואפלו טען כי הוא אל . יחד עם זאת בכ - 70 הערים שיסד בארצות כבושיו נפוצה התרבות היונית ומכאן התפשטה למזרח כלו . אלכסנדריה אריסטו דיאדוכים דריוש הלניזם יון העתיקה - המלחמות בין יון לפרס עליתה של מוקדון פרס ומדי אלמגור , גילה שחקנית תאטרון וקולנוע וסופרת . השתתפה בעשרות הצגות . נחשבת לגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי . גילה אלמגור נולדה בפתח - תקוה ב - 1939 . בנעוריה התחנכה בכפר הנער " הדסים". אלמגור למדה בבית הספר הדרמתי שליד תאטרון " הבימה " והחלה להופיע על הבמה בהיותה בת 17 . תפקידה הראשון היה בהצגה " בעור שנינו " מאת תורנטון וילדר . אחר - כך הופיעה בתפקיד הראשי בהצגה " אנה פרנק". לאחר שנתיים ב " הבימה " הצטרפה לתאטרון ה " קמרי " והופיעה בתפקידים ראשיים רבים . ' ביניהם אוליביה ב " לילה השנים - עשר " של שקספיר , פאני ב " מריוס " מאת פניול ווירג'יניה ב " חיי גלילאו גלילי " מאת ברטולט ברכט . לאחר שמונה שנות משחק נסעה להשתלם באלפן השחקנים של לי סטרסברג ואוטה האגן בניו - יורק . כששבה לישראל החלה את דרכה כשחקנית עצמאית . היא הופיעה בכל התאטראות , כמעט תמיד בתפקידים ראשיים . בין תפקידיה הבולטים : מגי ב " לאחר הנפילה " מאת ארתור מילר , " לילה במאי " מאת א"ב יהושע , " פיטר פן " בגרסה מיחדת של נסים אלוני , ו " הכלה וציד הפרפרים " שנסים אלוני כתב במיחד בשבילה , לצדו של יוסי בנאי . בשנות ה - 70 שחקה גם שלוש דמיות במחזות של צ'כוב : נינה ב " השחף", משה ב " שלוש אחיות " וילנה ב " הדוד וניה". בשנות ה - 80 העלתה מופע יחיד , " כמעט חזקה", ובו שרה משיריהם של מיטב המשוררים העבריים . בין תפקידיה הבולטים בשנות ה - 90 : מריה קאלס במחזה " מסטר קאלס " שהעלה ב " הבימה". סרט הקולנוע הראשון שבו הופיעה אלמגור היה " חולות לוהטים"( 1960 ) . מאז הופיעה ביותר מ - 30 סרטים . ביניהם " סאלח שבתי"( 1964 ) ו " ארבינקא " של אפרים קישון ( 1967 ) , " מלכת הכביש"( 1971 ) , " אמי הגנרלית"( 1979 ) , " על חבל דק"( 1980 ) , " החיים על - פי אגפא " של אסי דין ( 1992 ) . אלמגור נחשבת למלכה הבלתי מערערת של הקולנוע הישראלי . ב - 1997 העניקה לה האקדמיה הישראלית לקולנוע פרס מיחד על מפעל חיים בקולנוע ועל פעילותה החברתית וההתנדבותית . ב - 987 1 היתה אלמגור לסופרת מצליחה עם צאת ספרה " הקיץ של אביה " שרקעו אוטוביוגרפי . בעקבות הספר העלתה הצגת יחיד , שזכתה אותה בפרס רובינא . ההצגה הצליחה גם בחו"ל והספר עבד לסרט קולנוע , שבו ככבה אלמגור בתפקיד האם . הסרט זכה בפרסים בין - לאמיים ממלכת אלכסנדר מוקדון בשיא התפשטותה , וחלוקתה בסוף המאה ה - צ לפני הספירה בין בית תלמי ובית סלווקוס . אלכסנדר מוקדון , הכובש הגדול ביותר בעולם העתיק , נראה בציור פסיפס שהתגלה בעיר האיטלקית פומפי , באתד מרגעיו הגדולים - המלחמה עטורת ההצלחה שניהל באיסוס נוד דריווש מלן פרס בשנת 333 לפני הספירה .

קודם  |  הבא