עמוד:27

פתח במלחמה בינאי והנחיל לו תבוסה קשה . ינאי היה עלול לאבד את כתרו ואת ארצו כתוצאה מן המלחמה הזאת , לולא באה מצרים לעזרתו . תלמי נאלץ לסגת לקפריסין . ינאי כבש את רצועת החוף הדרומית מיפו עד עזה ובתחומי ממלכתו נכללו בנוסף ליהודה ואדום גם השומרון והגליל וכן הגולן , הגלעד ומואב . בכל המקומות שכבש הרס את המקדשים האליליים ובטל את מוסדות השלטון והתרבות היוניים . על ארץ - ישראל עברה בימיו תקופה של פריחה כלכלית , שבעלי הקרקעות והסוחרים נהנו ממנה . מאות המטבעות ששרדו מימי שלטונו של ינאי מעידות על עצמאותה וחסנה של הממלכה . ינאי והפרושים ינאי הצליח בעניני החוץ אבל שלטונו עורר מרד ביהודה . מנהיגיו היו הפרושים ורב העם נטה לצדם . הפרושים אמנם תמכו במושלים מבית חשמונאי , אך לא הסכימו לתאר מלך שינאי נטל לעצמו בעקבות אחיו , תאר שהעניק לו סמכיות שפוט . זאת בנגוד להחלטה של אספת העם בימי סבו שמעון בן מתתיהו ששללה מן השליט את סמכיות השפוט . היחסים בין ינאי ובין הפרושים היו תמיד מתוחים , אף שהתלמוד מספר כי שמעון בן שטח , מנהיג הפרושים , היה אחיה של המלכה ובן - בית בארמון המלך . לעמת זאת , אלכסנדר ינאי התקרב לצדוקים , בני מעמד האצלה , שהיו שתפים לשאיפותיו להרחיב את הממלכה . המרד פרץ בחג הסכות , אלכסנדר ינאי , שהיה גם כוהן גדול , עמד להקריב קרבן בבית - המקדש , ובנגוד לדעת הפרושים הוא נסך את המים לא על המזבח אלא לרגליו , כדעת הצדוקים . בתגובה על כך רגם ההמון הזועם את המלך באתרוגים שבידיהם . אלכסנדר הזעיק את חיליו הנכרים והם הרגו מאות פרושים . כחמש שנים נמשך המרד ( 89 - 84 לפני הספירה ) . משנוכח אלכסנדר ינאי לדעת , כי לא יוכל לפרושים , הציע להם שלום . אך הם הודיעו לו שהתנאי הראשון והיחיד לשלום בר קימא הוא ראשו : " רק במותך שלום לנו". הפרושים בקשו את עזרתו של המלך הסלוקי דמטריוס ה - 3 . הם העדיפו את שלטונו של מלך זר , שיבטיח להם חרות דתית , על פני עצמאות תחת שלטונו של צדוקי . אולם לאחר מלחמת דמים בין אלכסנדר לבין דמטריוס ליד שכם , שבה נחל אלכסנדר תבוסה , והחשש מפני שלטון זר , עברו רבים מן הפרושים לצדו של אלכסנדר ודמטריוס נסוג מיהודה . אלכסנדר ינאי הוציא רבים מהפרושים להורג ורבים מהם גלו לסוריה ולמצרים . בשלוש השנים האחרונות לחייו היה חולה . לפני מותו הפקיד את השלטון בידה של המלכה שלומציון - אלכסנדרה ויעץ לה להשלים עם הכרושים . האגדה מספרת כי אמר לה גם כיצד להתיחס אל המפלגות היריבות . " אל תתיראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מן הצבועים , העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס". הלניזם חשמונאים יבום וחליצה כוהן גדול סלוקים פרושים וצדוקים שלומציון אלכסנדרה שמעון בן שטח אלנסנדר מוקדון מלך מוקדון בצפון יון , ששלט בערי - מדינה ביון וכבש את ממלכת פרס ומדי . ממלכתו השתרעה מיון במערב עד הנהר אינדוס במערב הודו וכללה גם את מצרים וארץ - ישראל . בארצות כבושיו יסד ערים רבות ובקש ליצר מזוג בין התרבות המקומית לתרבות היונית . חי בשנים 356 - 323 לפני הספירה . אלכסנדר ממוקדון המכנה " הגדול " היה בנם של פיליפוס ה - של 12 הנסיכה היוניה אולימפיס . מנעוריו בלט בכשרונותיו . הפילוסוף היוני הגדול אריסטו למדו מדעים שונים ואת תורת המדיניות . את תורת הצבא למד מפי שני מצביאים מקדונים . אלכסנדר עמד בראש חיל הפרשים של ארצו בעת שאביו נצח ברית של ערי - מדינה ( פוליס ) יוניות בשנת 338 לפני הספירה . בשנת 336 לפני הספירה , בהיותו בן עשרים , נרצח אביו ואלכסנדר עלה על כס המלוכה . נסיון התמרדות של ערי יון במוקדון הביא לכבוש העיר תבי , שהיתה מראשי המדברות נגד מוקדון בין ערי יון , ולהריסתה ( 335 לפני הספירה ) . משראו הערים האחרות מה עלה בגורלה של תבי , נכנעו לאלכסנדר והעמידו לרשותו 30 אלף חילים רגלים ו - 5,000 פרשים לצרך ההתקפה על דריוש מלך פרס . אלכסנדר בקש לכבש את פרס וססמת התעמולה שלו היתה , שיש לנקם בפרסים על התבוסה שהנחילו ליונים כ - 150 שנה קדם לכן . ואמנם בתוך כעשר שנים התפרש שלטונו על ארץ ישראל ! סוריה ופניקיה , מצרים , בבל , פרס , מרכז אסיה ומערב הודו . הקומר הגורדי אגדות רבות נקשרו בשמו של אלכסנדר הגדול . אחת מהן מספרת , כי באחד המקדשים לאל זאוס קשר את גורדיוס מלך פריגיה על יצול של עגלה קשר מסבך . הקשר היה כה מסבך עד שרוחה האמונה , כי האיש אשר יצליח להתירו ישלט על העולם . אלכסנדר מוקדון שלף את חרבו ובתר את החבל במקום שיטרח להתירו ואחר יצא לכבש את העולם . הבטוי קשר גורדי משמש בהשאלה לציון פעלה נמרצת ופסקנית לפתרון בעיה מסבכת . כבוש האימפריה הפרסית בשנת 333 לפני הספירה יצא אלכסנדר מזרחה . הפרסים לז הצליחו להגן על מעבר בהרי הטאורוס שבאסיה הקטנה ואלכסנדר הגיע לצפונה של סיריה . שם הביס את הצבא הפרסי בראשותו של דריוש ה - 3 בקרב איסוס וכעבר שנתי , הכריעו בקרב גאוגמלה . הדרך לבבל ולפרס נפתחה בפניו . פסלו של אלכסנדר מוקדון , המכונה - הגדול', במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול . מאות מטבעות מימי שלטונו של אלכסנדר ינאי נמצאו בארץ . בצידו האחד של מטבע זה - פרוטה מברונזה - נאמר בעברית עתיקה :'יהונתן המלך " בצידו האחר כתובת ביוונית : - של המלך אלכסנדר "

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר