עמוד:20

ארצי החשוב ביותר לאחר שהתמזג עם האל רע והפך להיות אמון - רע . בין האלים המקומיים הבולטים היו בסתת - אלת השמחה בעלת ראש החתולה , שסגדו לה בני העיר בובסתיס ; מונתו - בעל ראש הבז , שהיה אל הקרבות והנצחונות : וחונסו - אל הירח , שהיה בעל חשיבות בנוא - אמון . האלים הכלל ארציים האל רע ( אמון - רע ) , אל השמש , היה אבי האלים . על פי המיתולוגיה המצרית נברא העולם כאשר על אי שנוצר באוקינוס הופיעה ביצה , ומתוכה בקע האל רע , בעל ראש הנץ . ארבעת ילדיו מהוים את יסודות היקום : נות - אלת השמים - פרשה את גופה מעל אחיה גב - אל האדמה - ונתמכה על ידי אחיה שו - אל האויר - ואחותה תפנות - אלת הלחות . נות וגב נשאו זה לזה , למרות התנגדותו של אביהם . האל רע . הוא קלל אותם שלא יולדו להם ילדים באף אחד מימי השנה . נות הצליחה לגיר על הקללה לאחר ששכנעה את תחות , אל הזמנים ולוח השנה , להוסיף חמשה ימים נוספים ללוח השנה . בימים אלה הצליחה נות ללדת את ארבעת ילדיה : אוסיריס , סת , איסיס ונפתיס . אוסיריס ואיסיס התחתנו ושלטו בנדיבות ובטוב - לב על העם המצרי . הם היו אלים חשובים ביותר , שהעניקן לבני האדם את התרבות והסדר . איסיס למדה את בני האדם לרפא מחלות , לתפר בגדים ולאפות לחם . אוסיריס למדם להשתמש בצמחים לתועלתם , לעבד את האדמה , ואף העניק להם את החטה . במיתולוגיה המצרית מספר על רציחתו של אוסיריס בידי אחיו הקנאי סת - אל המדבריות - ועל חניטת גופתו על ידי איסיס , שכעזרה באנוביס - אל החניטה והמות . כך הכך אוסיריסי המתאר כאדם לבוש תכריכים . לאל של ממלכת המתים ורחיים שלאחר המות . חורוס , בעל ראש הבז , בנם של איסיס ואוסיריס , נחשב לאבי שושלת הפרעונים . רע - אל השמש חשיבותו הרבה של האל רע נבעה מהתפקיד שיחס לו בבריאת העולם ובשמירה על סדרי היקום . על פי המיתולוגיה המצרית , כשהאל רע פקח את עיניו השחר עלה , וכשעצם אותן ירד הערב . כל בקר הפליגה ספינת הזהב שלו מן המזרח ושטה על פני השמים עד ששקעה במערב . בלילה היתה הספינה חוצה את נהר השאול , ארץ המתים , ורע נאבק שם בנחשים מפלצתיים השוחים בו . נצחונו של רע הבטיח את זריחת השמש ואת המשכיות החיים . אלים חשובים אחרים היו האלה תתחורי אלת הפוריות והלדה המופיעה בדמות פרה ; האל תחות בעל ראש הצפור מגלן , שהיה אל החכמה . המדידות ולוח השנה , ממציא כתב ההירוגליפים ( כתב החרטמים ) , השכות , החשבון והאסטרונומיה . וכן אנוביס בעל ראש התן , שהיה אל המות והחניטה ; אואג'ית , בעלת דמות נחש הקוברה , היתה אלת מצרים התחתונה ; ונחבת , בעלת ראש הנשר , היתה אלת מצרים העליונה . כבוד ופאר לאלים המצרים הקדמונים הקימו מקדשים מפארים לכבוד אליהם , ובהם פסלים מקשטים של האל או האלה שלשמם נבנו . הכניסה למקדש היתה מתרת לכוהנים בלבד . הם היו מביאים מנחותי רוחצים את הפסל ומלבישים אותו , ושרים המנונים לכבודו . רק בחגים היו פסלי האלים מוצאים ממקדשיהם ועוברים בתהלוכות ברחבי הערים . גם אז לא זכו פשוטי העם לראות את הפסלים המצנעים מאחורי וילונות . המצרים האמינו כי באפשרותם להועץ באלים לגבי עתידם . הם השתמשו בתווכם של מגידי העתידות שפעלו במקדשים . במקדש היתה תבה שהכילה חרסים ועליהם כתובות תשובות שונות . המאמין היה שולה אחד מן החרסים וכך מקבל תשובה על שאלתו . לעתים היו המאמינים ישנים במקדש , ואז היו מגידי העתידות פותרים את חלומותיהם . מאין אנו יודעים על האלים ? המיתולוגיה והפלחן במצרים העתיקה ידועים לנו מציורי קיר , פסלים וכתובות בכתב החרטמים . אלה נתגלו במקדשים ובקברים עתיקים שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות . על קירות מקדשי כרנך שליד לוקסור , שהוקמו לכבודם של האל אמון - רע , אשתו ובנו , מתארים בתבליטים ובכתובות טקסים דתיים הקשורים לעבודת האל אמון . המלכים המצריים דאגו להדגיש את הקשר ביניהם לבין האלים . כך לדגמה , בפסלו הענק של המלך חופו , שבנה את אחת הפירמידות המפרסמות בגיזה קישוט משנהב של האל המצרי בס , אל הנגינה הריקודים וטיפוח הגוף . אלת השמים נות פורשת את גופה מעל אחיה גב . אל האדמה . ציור - קיר מקברו של רעמסס ה - 6 .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר