עמוד:13

התפאורות להצגותיו - את " תאטרון העונות". בתאטרון זה היא בקש לבטא את גישתו המיחדת לאמנות התאטרון : לא חקוי המציאות המכרת בת - ימינו , אלא יצירת סמלים ודמויים תאטרוניים . מסבות כלכליות , לא האריך תאטרון זה ימים רבים . נסים אלוני הוא חתן פרס ישראל לתאטרון בשנת תשנ"ו . הגשש החור תאטרון עברי וישראלי אלוני , שולמית מדינאית ישראלית . הקימה את תנועת ר"צ - התנועה לזכיות האזרח ולשלום - ועמדה בראשה עד 1996 . עקר פעילותה הקדשה לבסוס זכיות האזרחים ולמאבק נגד כפיה דתית . שולמית אלוני נולדה בתל - אביב בשנת 1929 . היא בוגרת בית - המדרש למורים על - שם דוד ילין והפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים . במלחמת העצמאות היא שרתה בצה"ל . את פעילותה בפוליטיקה הישראלית היא החלה בגיל צעיר בתנועת מפא"י , בזרם הדוגל בהגנה על זכיות האדם , על זכיות המעוטים ועל הסביבה . הודות לפעילותה בנושא תלונות הצבור , הוקם בימי ראש הממשלה לוי אשכול מוסד נציב תלונות הצבור , הפועל מאז במשרד מבקר המדינה . שולמית אלוני נמנתה אף עם מקימי המרכז הבין - לאמי לשלום . פעילה נמרצת למען הפרט בשנת 1966 יסדה שולמית אלוני את " המועצה הישראלית לצרכנות " ובשנים 1965 - 1969 היתה חברת כנסת מטעם ה " מערך". ב - 1973 היא הקימה את ה " תנועה לזכיות האזרח ולשלום"( ר"צ ) ועמדה בראשה , ובמעמדה זה נבחרה כחברת כנסת . גם כאשר הוקמה מפלגת מר"צ על ידי ר"צ , שנוי ומפ"ם , עמדה אלוני בראשה . במשך רב ימי כהנתה כחברת כנסת היתה אלוני חברה בועדת החקה , חק ומשפט . היא עמדה בראש ועדת המשנה לחקי יסוד , שאותה יזמה , והיתה חברה גם בועדות אחרות . ב - 1974 כהנה אלוני כשרה בלי תיק בממשלה . בממשלה שהוקמה ב - 1992 היתה תחלה שרת החנוך , התרבות והספורט ( יולי 1992 - מאי 1993 ) ואחר כך קבלה את תיק התקשרת , המדע והאמניות . בראשית 1996 הודיעה כי לא תתמודד עוד על ראשות מפלגת מר"צ . ב - 1985 הענק לשולמית אלוני - לוחמת עקבית ונמרצת למען הפרט - פרס קריסקי לזכיות האדם . אלוני גם כתבה ספרים בנושאים שהקסיקו אותה : " אזרח ומדינתו", " זכיות הילד בישראל", " ההסדר", ו " נשים כבני אדם". זכיות האדם נוערך מפ"ם מר"צ נציב תלונות הצבור אלחוט שיטה להעברת ידיעות באמצעות גלים אלקטרומגנטיים וללא עזרת מוליך . מכשירי האלחוט החשובים ביותר הם הרדיו והטלגרף האלחוטי . בסוף המאה ה - 19 כבר היה בשמוש מכשיר הטלגרף החשמלי , ששמש להעברת ידיעות ומברקים למרחקים גדולים . חסרונו של הטלגרף היה הצרך להשתמש בחוטים להעברת הזרם החשמלי . הממציא האיטלקי ג'ולילמו מרקוני נצל את גלי הרדיו , שהתגלו באותה תקופה , להעברת תשדורות , וכך המציא את האלחוט - תקשרת באמצעות גלי רדיו שאינה נזקקת לחוטים . הקשר האלחוטי הראשון במרחק גדול נוצר על ידי מרקוני בין צרפת לאנגליה בשנת 1899 . כיצד זה פועל ? כל מערכת אלחוט מרכבת ממשדר , המעביר את הגלים אל החלל באמצעות אנטנה ( משושה ) , ומקלט הקולט מן החלל את הגלים המשדרים ומפענח אותם . מכיון שתדירותם של גלי הרדיו גדולה הרבה יותר מתדירות גלי הקולי המשדר האלחוטי " מרכיב " את גלי הקול על גלי הרדיו . כלומר , הוא משנה את העצמה או את התדירות של גלי הרדיו באפן מחזורי , על פי גלי הקול שנרשמו במכשיר . פעלה זו נקראת אפנון . המקלט מבצע את הפעלה ההפוכה - הוא " מחלץ " מגלי הרדיו הנקלטים את השנויים בעצמה או בתדירות שלהם , וכך מקבל את צורתם המקורית של גלי הקול . שתי שיטות האפנון האלה מסמנות באותיות לטיניות , המיצגות את שמותיהן באנגלית : אפנון באמצעות שנוי העצמה מסמן AM , ואפנון באמצעות שנוי תדירות מסמן FM . יתרונות וחסרונות כיום כל בית כמעט בארצות המתעשות מחבר לכבלי תקשרת - כבלי הטלפון והטלויזיה - בכל זאת יש עדין שמוש גדל והולך גם בתקשורת אלחוטית . לדגמה , כיום נפוץ השמוש בטלפון אלחוטי , המבטל את הצרך בחבור לתקע . השמוש בתקשרת אלחוטית יעיל גם לנמצאים בכלי רכב נעים , כמו מכוניות ומטוסים , ולשמושים צבאיים , כמו בין יחידות חילים רגליים או בין טנקים . לשמוש באלחוט יש חסרון גדול - פגיעה בסודיות . כל הרוצה בכך יכול להתחבר לתדר המתאים ולקלט את התשדרת . כדי למנע זאת , משתמשים בשיטות הצפנה באמצעות מכשירים מיחדים המאפשרים רק לאדם שלו מיעדת התשדרת לפענח אותה . אלקטרומגנטיות גל טלגרף טלויזיה טלפון מכ"ם מרקוני , ג'ולילמו רדיו אלחריזי , יהודה מן המשוררים העברים האחרונים בספרד בימי הבינים , בתקופה המכנה " תור הזהב". הוא חי בשנים וו 70 - 1235 אלחריזי נולד כנראה בגרנדה , אולם רב שנותיו הוא נדד ממקום למקום . הוא בקר גם בארץ - ישראל , וממנה נסע שולמית אלוני , לוחמת פעילה להשלטת החוק ושוויון הזכויות בישראל , הקימה את מפגת ר - צ ועמדה בראשה . תפקידה האחרון לפני פרישתה מהממשלה היה - שרת התקשורת והאומנויות .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר