עמוד:12

אלון , יגאל מדינאי ישראלי , מבחירי המפקדים של צה"ל במלחמת העצמאות . שמש שר בתפקידים שונים בממשלות ישראל , והציע את " תכנית אלון " לישוב הסכסוך היהודי " ערבי . חי בשנים 1918 - 1980 . יגאל אלון נולד בכפר תבור , למד בו בבית - הספר היסודי ואחר בבית - הספר החקלאי " כדורי". בשנת 1937 הוא הצטרף לקבוץ גנוסר . מגיל צעיר היה אלון פעיל ב " הגנה". הוא שרת תחת פקודו של יצחק שדה בפלגות השדה של ה " הגנה " ועד מהרה עלה בשלבי הפקוד . אלון היה ממיסדי הפלמ"ח בשנת 1941 ופקד על אחת משתי היחידות העבריות שהשתתפו בכבוש סוריה ולבנון על ידי בעלות הברית . בשנת 1942 הוא עמד בראשה של רשת מודיעין וחבלה מחתרתית בסוריה ובלבנון , שהוקמה למקרה של כבוש ארצות אלו על ידי גרמניה . ב - 1943 שמש אלון כסגן מפקד הפלמ"ח ומ - 1945 היה מפקדו . בפקודו פעל הפלמ"ח בעזרה לעליה ב - העליה שהובאה בנגוד לחקים של שלטונות המנדט , בהתישבות באזורים שנאסר על יהודים להתישב בהם . בימי מלחמת העצמאות פקד יגאל אלון על פעלות צבאיות בכל חלקי הארץ , מהגנה על ישובים יחידים ולווי שירות ועד למערכות גדולות ומקיפות , תחלה בגליל ואחר כך בדרום הארץ . בשלב הסופי של המלחמה , כששמש כמפקד חזית הדרום בדרגת אלוף , גרש הצבא המצרי מכל רחבי הנגב , כולל אילת וחצי האי סיני . הוא נחשב אז למפקד הקרבי המנסה ביותר בצה"ל . לאחר שדוד בן גריון פרק את הפלמ"ח , התפטר יגאל אלון מהצבא , למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוקספורד שבאנגליה , ועסק בפעילות פוליטית . יגאל אלון המדינאי בשנת 1950 הצטרף אלון למפ"ם , אחר כך היה מראשי מפלגת " אחדות העבודה " וממקימי ה " מערך". הוא כהן כשר העבודה , כשר הקליטה , כשר החנוך והתרבות וכשר החוץ . בשנת 1968 מנה יגאל אלון לתפקיד סגן ראש הממשלה . ביוני 1967 , אחרי מלחמת ששת הימים , הוא הציע את התכנית הנקראת על שמו לישוב הסכסוך בין היהודים לערבים על ידי פשרה טריטורילית , כלומר על ידי ותור על שטחים . מטרת תכניתו היתה להעניק בטחון מרבי למדינת ישראלי ולכלל בה מספר קטן ביותר של תושבים ערבים . מ - 1978 היה אלון יו"ר ( יושב ראש ) תנועת העבודה העולמית _ בפברואר 1980 הוא מת מהתקף לב ונקבר בקבוצו גנוסר . יגאל אלון כתב ספרים בעניני צבא : " מסך החול", " מערכות פלמ"ח - קשת לוחמים " ו " בית אבי". הגנה מפלגת העבודה הישראלית מלחנות העצמאות מערך מפ"ם פלמ"ח אלוני , נסים מחזאי ישראלי בעל סגנון יחודי , ססגוני ושופע דמיון וסמלים . מחזותיו , מערכוניו ותרגומיו מהוים אבן יסוד בתאטרון הישראלי המודרני ובשפה העברית המדברת . חי בשנים 1926 - 1998 . בשנת 1953 העלה תאטרון " הבימה " מחזה ראשון של מחזאי צעיר ולא ידוע . זה היה " אכזר מכל המלך", שכתב נסים אלוני . המחזה ספר את ספורם של מלכי ישראל רחבעם וירבעם . הימים היו ימי פרישתו הראשונה של דוד בן - גריון מראשות הממשלה , והרמזים שרמז המחזה על אודות המאבק על השלטון שהתנהל בארץ באותה עת , לא נעלמו מעיני הצופים . על מחזה זה קבל אלוני את פרס צמח למחזאות ישראלית מקורית . יחודו של אלוני בלט במיחד על רקע המחזאות המקורית של שנות המדינה הראשונות . הוא לא כתב על ההוי הישראלי היום - יומי המכר , הוא גם לא השתמש בעגה המדברת ( " סלנג") . עם זאת היו העלילות במחזותיו מודרניות ונוגעות בחיינו בארץ . ספורי העלילה במחזותיו צבעוניים ושופעי דמיון וסמלים , ועל הצופה לגלות את הנמשל שמאחורי המשל . מחזותיו של אלוני אינם מתרחשים אף פעם במקום מכר . גם כשהעלילה מתרחשת ביפו , כמו ב " הצוענים של יפו", זוהי יפו דמיונית , מלאת . קסם ובעלת אפי קרקסי . גם שפתו של אלוני מיחדת במינה . הוא יוצר צרופי מלים ומשפטים משנים , מרשה לעצמו לסרס את הלשון ולעברת מלים לועזיות . שמושים לשוניים מיחדים אלה משלבים גם במחזותיו , בתרגומיו הרבים לתאטרון , ומעל לכל , במערכונים שכתב ל " גשש החור". מקצת בטויים אלה הפכו לנכסי - צאן - ברזל של השפה העברית . הבמאי אלוני למן מחזהו השני , " בגדי המלך " - שכתב על פי האגדה של הנס כריסטין אנדרסן - בים אלוני בעצמו את מחזותיו . בין הידועים שבהם : " הנסיכה האמריקנית " שהעלה ב " תאטרון העונות", ו " דודה ליזה", " אדי קינג " ו " הצוענים של יפו " שהץלו על במת " הבימה". ב - 963 ן הקים נסים אלוני יחד עם ידידיו , השחקנים יוסי בנאי ואבנר חזקיהן , והציר יוסל ברגנר - שציר את מרבית מחזהו הפיוטי של נסים אלוני - הכלה וצייד הפרפרים - נכתב בהשראת תמונה שצחר ידידו , הצחר יוסל ברגנר השחקנים גילה אלמגור ויוסי בנאי בתמונה מן ההפקה הראשונה של המחזה . יגאל אלון שילב בחייו את החרב , העט והחזון של המדינאי . - תוכנית אלון הנקראת על שמו - שבאה לפתור את בעיית הכיבוש והשליטה הישראליים ביהודה , שומרון וחבל עזה - הנחתה את המדיניות הישראלית בעניין זה במשך שנים רבות .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר