סוקרטס

עמוד:235

סוקולוב , נחום סופר ועתונאי עברי ומנהיג ציוני . נשיא ההסתדרות הציונית בשנים 1931 - 1936 . חי בשנים 1859 - 1936 . נחום סוקולוב נולד בפולין וקבל חנוך יהודי מסרתי . בילדותו הוא התפרסם כעלוי , ובהיותו בן חמש - עשרה כבר פרסם מאמר בעתון . כעבר שלוש שנים הוא הזמן לשמש סגן עורך של העתון היומי " הצפירה " בורשה . הוא השתתף בכל מדורי העתון , כתב מאמרים ורשימות , דברי בקרת ומחקרים , פרקי מדע ותאורי נוף , וכל אלה בעברית צחה ומובנת לכל . לימים היה סוקולוב לעורכו ולמנהלו של העתון . באותה תקופה הוא חבר גם את ספריו הראשונים - " שנאת עולם לעם עולם"ו " ארץ חמדה " . במשך השנים כתב סוקולוב גם את " אישים " , " ברוך שפינוזה וזמנו " , תולדות הציונות " , " האני הקבוצי " , וסגנון כתיבתו משקף את התפתחות הלשון העברית וספרותה במשך קרוב לשלושה דורות . הוא עסק אף בתרגום , ותרגם לעברית את ספרו של הרצל " אלטנוילנד " הנקרא בעברית " תל אביב " . מנהיג ציוני רב פעלים תחלה התיחס סוקולוב בספקנות לתנועה הציונית . הוא נסע לקונגרס הציוני הראשון בבזל כמשקיף וככתב מטעם העתונים שבהם כתב . אולם במהלך הקונגרס הוא התרשם מאוד מאישיותו של הרצל והצטרף לתנועה הציונית . מאז ועד יום מותו השתתף סוקולוב בכל הקונגרסים הציוניים , וברבם אף נשא את אחת ההרצאות העקריות . אחרי מות הרצל הזמן סוקולוב על ידי דוד וולפסון , נשיא ההסתדרות הציונית העולמית , אל מרכזה בקלן שבגרמניה , לכהן כמזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית . סוקולוב נענה להזמנה ובשנים 1905 - 1909 כהן בתפקיד זה . במסגרת תפקידו יסד את השבועון " העולם " , שהיה בטאון ההסתדרות הציונית . בימי מלחמת העולם הראשונה ישב סוקולוב בלונדון ועזר לויצמן בנסוחה ובהשגתה של הצהרת בלפור . בקונגרס הציוני השנים - עשר , ב - 1921 , נבחר נחום סוקולוב ליושב ראש ההנהלה הציונית , ובתפקיד זה כהן עד הקונגרס השבעה - עשר ב - 1931 , שבו נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ - ישראל . ב - 1935 , לאחר שויצמן חזר לנשיאות התנועה , נבחר סוקולוב לנשיא כבוד של הסוכנות היהודית ולנשיא קרן היסוד , שנמנה עם מיסדיה . כעבר שנה הוא מת בלונדון . ארונו האלה לירושלים בשנת 956 1 ונקבר בהר הרצל . על - שמו קבוץ שדה נחום בעמק יזרעאל , בית - העתונאים בתל - אביב , פרס לעתונאות של עירית תל - אביב ורחובות בערי הארץ . הסתדרות הציונית העולמית הצהרת בלפור הרצל , בנימין זאב ויצמן , חיים סוכנות היהודית ציונות קונגרס ציוני קרן היסוד סוקרטס הוגה דעות באתונה שביון , הנחשב לאבי הפילוסופיה . סוקרטס היה משוטט בחוצות אתונה ומשוחח עם תושביה , שואל אותם שאלות ומנסה " לילד " מתוכם את התשובות להן . חי בשנים 469 - 399 לפני הספירה . סוקרטס נולד באתונה . בשבעים שנות חייו לא יצא מעירו אלא פעם אחת לשם תחריות , ושלוש פעמים כדי לשרת בצבא . בשתי מלחמות הוא הוכיח את אמץ לבו וכח סבלו . בראשונה , כשהציל את חייו של אלקיביאדס ובשניה , כאשר הצבא האתונאי נסוג בבהלה ואלו הוא צעד בשלוה ונשא את חניתו ומגנו . סוקרטס התרחק מפעילות מדינית . אולם פעם אחת , בשנת 406 לפני הספירה , הוא השתתף במועצת החמש מאות , אשר דנה את מצביאי הצי של אתונה שהאשמו באי - הצלת צותי האניות שטבעו בים . סוקרטס טען , כי האשמה היא לא - חקית ונשאר יחיד בדעה זו . עם השנוי שחל במשטר האתונאי ב - 403 לפני הספירה , הסתכסך סוקרטס עם השליטים החדשים וסכנת מות רחפה על ראשו . כאשר הוקם מחדש המשטר הדמוקרטי , העמד סוקרטס לדין והאשם בשתי אשמות - השחחת הנער ופגיעה בקדשי הדת . הוא הרשע ברב דעות . כשהגיעה השעה לקבע את ענשו , טען בנאום מזהיר , כי לא לענש הוא ראוי כי אם לפרס . נאומו זה , הידוע בכנוי " ההתנצלות " , עורר כנראה את חמת שופטיו והם גזרו את דינו למות . כאשר ישב בכלא הציעו לו תלמידיו כי ימלט , אך הוא סרב בטענו , כי אינו רוצה לפגע בחקי המדינה . את כוס הרעל שתה סוקרטס בשלוה , כשהוא מרגיע את ידידיו המתיפחים בבכי . שיחותיו של סוקרטס סוקרטס לא כתב דבר . תלמידו אפלטון חבר את ספריו ועצב אותם בצורת שיחות , שגבורן הראשי הוא סוקרטס . סוקרטס , הפילוסוף היווני שהואשם בקלקול מידותיהם של בני הנוער ונידון על כך למוות , שותה מכוס הרעל ; איור מכתב - יד ספרדי מהמאה ה - 15 . מותו של סוקרטס לא השכיח את דרכו הפילוסופית , ובאמצעות תלמידיו היא נפוצה והשפיעה על דורות רבים . נחום סוקולוב הפך לציוני נלהב לאחר שפגש בהרצל והאזין לנאומים שנישאו בקונגרס הציוני הראשון . לצד תרומתו הגדולה לתנועה הציונית הוא פעל כעיתונאי ומתרגם , ואף זכה שבית העיתונאים בתל - אביב נקרא על - שמו ,

קודם  |  הבא