נורוגיה

עמוד:119

ובנערף במהירות . לכן חלל הנורה מלא בגזים שאינם מתרכבים בהתרכבות כימית עם חוט הלהט . לצרך זה משתמשים בתערבת של חנקן עם גזים אצילים , שהפעילות הכימית שלהם נמוכה מאוד , כמו ארגון או קריפטון . בשנים האחרונות הופיע סוג חדש של נורות להט - נורות ההלוגן . הגזים הממלאים את חלל הנורות האלה הם ממשפחת ההלוגנים , הכוללים את הכלור , הברום והיוד . את חוטי הלהט של נורות ההלוגן אפשר לחמם לטמפרטורה גבוהה יותר , ולכן הן מפיקות אור חזק . הנורה הפלואורסצנטית הנורה הפלואורסצנטית בנויה על עקרון שונה לחלוטין . זוהי שפופרת זכוכית צרה וארכה , המכילה גז ארגון ומעט אדי כספית . מנורות צבעוניות המשמשות בכרזות פרסמת מכילות גזים אחרים , כגון נאון . בקצות השפופרת יש שני לוחות טונגסטן הנקראים אלקטרודות . כאשר מדליקים את הנורה נוצר בין האלקטרודות מתח חשמלי וזרם חשמל עובר בתערבת הארגון - כספית . עקב כך פולטים אטומי הכספית והארגון אור . קרינה זו לא נובעת מהתחממות גזים , אלא מהתנגשיות ביניהם ובין האלקטרונים החולפים ביעף מאלקטרודה אחת לאחרת . חלק גדול מהאור הזה הוא אור אולטרה סגל ( על סגל ) שאין העין מסגלת לראותו , אולם הוא נבלע בשכבה דקה של חמר זרחני שבו מצפים הדפנות הפנימיים של המנורה . חמר זה זוהר ומפיץ אור נראה לעין כשפוגע בו אור אולטרה סגל . צבע האור שהנורה הפלואורסצנטית פולטת תלוי בחמר הזוהר . חמרי הצפוי השכיחים הם : קדמיום בורי , הזוהר באור ורד , אבץ צרני שאורו ירקרק , סידן הטונגסטן המפיץ אור כחל , ותערבת של כל החמרים הללו הזוהרת באור לבן . הרכב החמרים ולחץ הגזים במנורה הפלואורסצנטית מתכנן כך , שכמות גדולה ככל האפשר של אנרגיה חשמלית תהפך לאור נראה . ואכן , אורה של נורת פלואורסצנט גדול פי חמשה בערך מאורה של נורת להט בעלת אותו הספק . אדיסון , תומס אלוה אלקטרון דיוי , המפרי חשמל נורוגיה שטח : 323,900 קמ"ר תושבים : 4.3 מיליון בירה : אוסלו דת : נצרות ( כנסיה פרוטסטנטית ) שפה : נורוגית מדינה בצפון - מערב איר1פה , במערב חצי - האי הסקנדינוי . במזרח היא גובלת בשודיה , ובצפון - מזרח - ברוסיה ובפינלנד . נורוגיה היא ארץ ארכה וצרה , המשתרעת מצפון לדרום לארך כ - 1,750 קילומטרים , ואלו רחבה ממערב למזרח הוא כמה עשרות קילומטרים בלבד ( במקום הצר ביותר - 60 קילומטרים ) , מלבד בדרומה ובצפונה , שם היא מתרחבת עד 430 קילומטרים . היא מקפת ים משלושה עברים : אוקינוס הקרח הצפוני בצפונה , האוקינוס האטלנטי במערבה והים הצפוני ומצר סקגרק בדרומה . כמו כן שולטת נורוגיה בכמה איים באוקינוס הקרח הצפוני , איי סולבר ( שפיצברגן ובירן ) וין מין . פני הארץ והאקלים חופה של נורוגיה מפרץ ביותר וזרוע אלפי איים . רב המפרצים הם פיורדים - מפרצים עמקים וצרים , בעלי קירות תלולים , שנוצרו בתקופות קדומות עקב שחיקת ההרים על ידי קרחונים . זוהי תופעת טבע נדירה למדי , המצויה גם בצפון - מערב קנדה ובדרום צ'ילה . הארך בפיורדים של נורוגיה הוא הסוגנה - פיורד , מצפון לברגן , החודר לפנים הארץ לעמק של 183 קילומטרים ( רחבו המרבי רק שלושה קילומטרים ) . גם האיים הרבים שמול החוף - כ - 150,000 - הם פרי עצוב קרחוני . רבם אינם אלא סלעים הבולטים מתוך הים . במקצתם מתנשאים הרים . שתי קבוצות האיים הידועות הן איי לופוטן ואיי וסטרולן מול המחצית הצפונית של רצועת החוף . שני שלישים של הארץ הם רמות והרים חשופים וטרשיים . ההרים מתנשאים מתוך הרמה גושים - גושים , הקרויים מבנה נורת להט . הזרם החשמלי עובר ממגעי המתכת של הנורה אל חוט הלהט , וזורם דרכו . חוט הלהט מתחמם ופולט אור . מבנה המצת של נורה פלואורסצנטית . המצת מספק זרם חשמלי גבוה להדלקת הנורה , לאחר מכן הזרם הגבוה הזה אינו נחוץ עוד , והנורה פועלת במתח הרגיל של רשת החשמל . את הזרם החזק מספק הקבל , הצובר מטען חשמלי . האלקטרודה הדו - מתכתית מתכופפת כאשר מחממים אותה . כאשר הנורה פועלת , האלקטרודה מתחממת בגלל חום הנורה , ואז היא מנתקת את המעגל החשמלי של המצת ,

קודם  |  הבא