עמוד:114

סמיואלסון , שקבל פרס נובל ב - 970 ר על תרומתו להעלאת רמת המחקר הכלכלי . ספרו " תורת הכלכלה " תרגם לשפות רבות . כלכלן יהודי - אמריקני נוסף שקבל פרס נובל לכלכלה הוא מילטון פרידמן , השולל במחקריו את קו הפעלה של מדינת הסעד בטענה שיש לה השפעית חברתיות שליליות . פרס נובל לשלום פרס נובל לשלום מחלק בטקס נפרד ומיחד לאישים שפעלו לרוחת האנושות וזכיות האדם . בין מקבלי פרס נובל לשלום היו אלברט שויצר , רופא שפעל למען חולים באפריקה ; המדען הרוסי אנדרי סחרוב שפעל למען זכיות האדם ; שר החוץ היהודי - אמריקני , הנרי קיסינג'ר , על תרומתו בהשגת הסכמי ההפרדה בין ישראל למצרים וסוריה ; המנהיג האמריקני השחר , מרטין לותר קינג , שפעל להשגת שויון וזכיות אדם בארצות - הברית ונרצח על ידי מתנגדיו . שני ראשי ממשלה ישראלים זכו לקבל את פרס נובל לשלום . מנחם בגין ונשיא מצרים אנור סאדאת , קבלו פרס נובל על הסכם השלום בין ישראל למצרים , ויצחק רבין יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת זכו בפרס על מאמציהם להשיג שלום בין ישראל לפלשתינים . בשנת 1999 הענק פרס נובל לשלום לארגון " רופאים ללא גבולות " . ארגון זה , שנוסד ב - 1971 ומשתתפים בי צותי רפואה מתנדבים , פועל בקרב אנשים הנתונים במצוקה בגלל מלחמות ופגעי טבע . אטום אינסולין אנטיביוטיקה גליצרין הסכמי השלום חמרי נפץ חסון קונטים , תורת רומן ראו ערכים נפרדים למרבית האישים ותחומי המדע הנזכרים בערך זה . נוגוצ'י , איסמו פסל אמריקני ממוצא יפני , שנתן ביצירתו בטוי משלב לתפיסת האמנות המזרחית ולגישות חדשות באמנות המערבית . חי בשנים 1904 - 1988 . איסמו נוגוצ'י נולד בלוס אנג'לס לאב יפני ולאם אמריקנית . ילדותו עברה עליו ביוקוהמה שביפן , ובגיל ילוש - עשרה שב לארצות - הברית ולמד פסול . ב - 1927 הפליג נוגוצ'י לפריס , שם עבד עם הפסל קונסטנטין ברנקוזי ולמד ממנו את יסודות הרכוז והצמצום בצורות ואת ההגדרה ה " נקיה " של התנועה . מפריס הוא נסע לסין והתמחה בכתב קליגרפי וביסודות האמנות המזרחית . שאיפתו היתה לאחד את שתי הגישות ביצירתו . ואכן , אפשר לראות באמנותו גם את הצד הפלחני והמהרהר של אמנות המזרח וגם את שלוב החמרים והגישה המבנית של האמנות המערבית . ב - 1943 , בעת מלחמת העולם השניה , יצר נוגוצ'י סדרת מבנים פסוליים , ובהם " זכרון לגבורים " , העשויים ניר , עץ , עצמות וחבלים . לאחר מלחמת העולם השניה התמחה נוגוצ'י ביצירת פסלי גן , לעתים קרובות תוך עצוב הגן עצמו , כשהוא מעניק אוירה מפנמת ופלחנית לסביבה . בסוף שנות ה - 50 הוא השתמש ביצירתו בסלעי ענק טרשיים , לא לגמרי מסתתים , והציב אותם זה בצד זה יחד עם גושי ענק מרבעים . בישראל תכנן ניגוצ'י את גן הפסלים של מוזאון ישראל בירושלים , שבו שלב קמורים במפלסים רכים ומדרגים , מקור מים חיים ועצי זית הנטועים בין הפסלים . את חצר אוניברסיטת יל שבארצות - הברית הוא עצב כגן אבן בעל צורה הנדסית , שמשטחי שיש גדולים ובוהקים בלבנם מצויים בו . נוגוצ'י גם עסק בתכנון מוצרים תעשיתיים כמי כלי חרס , מנורות ואהילים בעלי עצוב מיחד . אדריכלות גנים פסול נודה מדינה מדברית במערב ארצות - הברית , מן הגדולות בה , אך גם מן הפחות מאכלסות : שטחה 286,295 קילומטרים רבועים , קצת פחות משטחה של איטליה , אולם מספר תושביה רק פ - 2 . ר מיליון . בירתה היא קרסון סיטי , ובה נמצאת עיר ההמורים המפרסמת לס וגס . רב שטחה של נודה מצוי באגן המדברי הגדול שבין הרי סירה נודה במערב להרי הרוקי במזרח , אבל יש בה גם רכסי הרים גבוהים , החוצים איתה בכוון צפון - דרום ומגיעים עד גבה של 4,000 מטרים . אקלימה חם ויבש , עם פחות מ - 200 מילימטרים גשם בשנה , ולפיכך מקצת נהרותיה , כגון נהר הומבולדט , אינם מצליחים כלל להגיע לים . הנהר קולורדו מהוה את גבולה הדרום - מזרחי , עם אריזונה , ובו הוקם סכר הובר הענקי להפקת חשמל ולאגירת מים להשקיה . הצומח הטבעי דל ביותר ומאפשר מרעה רק במקומות מעטים . בעמקים המשקים מגדלים תבואות , מספוא וירקות . יש בנודה זהב , כסף , נחשת , אבץ , ברזל , כספית , אורניום , ונדיום וכן טונגסטן . נהירת התושבים לנודה החלה עם גלוי מרבצי הזהב והכסף בה בשנת 1859 . אבל ענף ההכנסה העקרי של המדינה הוא ההמורים בערים לס וגס שבדרום - מזרח המדינה , שהיא גם העיר הגדולה ביותר בנודה ( כרבע מיליון תושבים ) , וברינו במערב ( 100,000 תושבים ) . ענף התעשיה החשוב ביותר בנודה הוא יצור מתקנים להמורים . ארצות - הברית ספחה את נודה בשנת 1848 , לאחר נצחונה על מקסיקו , וב - 1864 היתה נודה למדינה ה - 36 שלה . מספר היהודים בה קטן - כ - 2,500 . רבם יושבים בלס וגס . מלבד הסופר ש"י עגנון , זכו עוד שני ישראלים בפרס נובל . בשנת 1994 קיבלו ראש ממשלת ישראל , יצחק רבין , שר החוץ שמעון פרס ומנהיג אש"ף יאסר ערפאת את פרס נובל לשלום בעקבות הסכמי אוסלו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר