נהריה

עמוד:112

נהריה עיר בגליל המערבי , השוכנת על חוף הים , כ - 10 קילומטרים מצפון לעכו . ה " נהר " שהיא קרויה על שמו הוא נחל געתון , שאפיקו התחתון עובר בלב העיר . מספר תושביה כ - 38,000 . נהריה נוסדה בשנת 1934 כמושבה חקלאית על ידי עולים מגרמניה . שנים רבות היא היתה ישוב ה " יקים " הגדול בארץ . בינתים כמעט כל דור המיסדים הלך לעולמו , לאחר הקמת המדינה התישבו בעיר עולים מארצות אחרות והיחוד ה " יקי " שלה אבד כמעט כליל . נהריה היא עיר קיט , בזכות חוף ימה הנאה וקרבתה להרי הגליל , ועיר תעשיה . יש בה בתי - מלון ופנסיונים רבים וחוף רחצה מטפח . בתחומה נמצא בית - חולים המשרת את כל תושבי הגליל המערבי . בימי המנדט הבריטי היה חוף נהריה מקום נחיתה למעפילים . לפי תכנית החלקה של האו"ם ( מיום 29 בנובמבר 1947 ) יעדה נהריה , כמו כל שאר הגליל המערבי , להכלל בשטח המדינה הערבית יתקום בארץ - ישראל . מאז פרץ פעלות האיבה , למחרת החלטת החלקה , היתה נהריה מנתקת , כשאר ישובי הגליל המערבי , והקשר אתה היה רק בדרך הים . במבצע " בן עמי " , במאי 1948 שחרר הגליל המערבי , ועמו - נהריה . קליל העפלה מלחמת העצמאות מנדט נהרים תחנת - כח הידרו - חשמלית נטושה בעמק הירדן , השוכנת 3 - סו קילומטרים מדרום לכנרת , מעברו המזרחי של הירדן . תחנת הכח הוקמה בשנת 1928 ביזמת המהנדס פינחס רוטנברג , ליד מקום התחברותם יל יני הנהרות - הירדן והירמוך , ומכאן שמו . מימי שני הנהרות נאספו לברכה גדולה , וממנה ירדו במפל מים . בכח נפילתם הניעו המים את הטורבינות שהפיקו את החשמל . מכיון שמנהרים יצא אור לרחבי צפון הארץ , נקראה היכונה הימוכה , שבה גרו הפועלים היהודים , " תל אור " . כאשר נכבש המקום על ידי חילים ירדנים ביום ה - 14 במאי 1948 , יום לפני פלישת צבאות ארב למדינת ישראל , במלחמת העצמאות , נפלו תושביו בשבי הירדנים . הצבא העיראקי , שהחליף את הלגיון הערבי באותה גזרה , הרס את המפעל ואת השכונה . נסיון ישראלי לכבש מחדש את המקום - נכשל , והוא נותר בתחום ממלכת ירדן . בעקבות הסכם השלום עם ירדן יכולים ישראלים לבקר במקום באשרות בקור מיחדות . ירדן , שהר יךמוך רוטנברג , פינחס נהרין , אהד רקדן וכוראוגרף ישראלי חדשן , פעל סגנון בוטה המשפע מן המוסיקה החדישה ומה " רוק " . אהד נהרין נולד בשנת 1952 , ועד היותו בן שבע התחנך בקבוץ מזרע . אחרי שסים את שרותו הצבאי הוא פנה למחול והיה למתלמד בלהקת " בת - שבע " . אהד נהרין זכה במלגה ולמד בניו - יורקי בעקר אצל מרתה גרהם , שבלהקתה רקד . הוא הופיע גם ב " בלט המאה - 20 " של מוריס בז"ר בבריסל . נהרין החל ליצר , תחלה בשביל להקתו שלו בניו - יורק , ואחר בארץ בשביל " להקת המחול הקבוצית"ו " בת - יבע " . בשנת 1992 הוא התמנה למנהלה האמנותי של " בת - שבע " . סגנונו הבוטה , המשפע ממוסיקה חדישה ומ " רוק " , הפך אותו ליוצר מבקש בעולם . מחולותיו הם חסרי עלילה ותכן בדרך כלל . עקר כחו של נהרין הוא יכלתו להעניק לתנועות ולחפצים רגילים ויום - יומיים צורות ומשמעיות פיוטיות ורגשיות . מחולותיו מבצעים בלהקות רבות באירופה ובמקומות אחרים . עבודותיו החדשניות הביאו ללהקת " בת - שבע " מוניטין בין - לאמיים . עם עבודותיו בלהקת " בת שבע " נמנות היצירות " זינה " , " יאג"ו " סבוטז'ביבי " . מופע מתוך יצירתו המצליחה של אהד נהרין " אנפאזה " - " אחד מי יודע " , המבסס על השיר הידוע מתוך ההגדה , היה אמור להיות מצג במופע במסגרת חגיגות היובל למדינה . המופע לא העלה בלחץ החוגים הדתיים בשל קטעי ההתערטלות המשלבים בו . יצירתו " משה " , שבה בוחן נהרין את היכולות ואת המגבלות של הגוף , העלתה בקיץ 1999 . גרהם , מרתה מחול אמנותי בישראל מחול מודרני מחול עממי ישראלי רוק ורוקנרול נובל , פרס פרסים הנתנים למדענים ולאישים דגולים כאות הערכה על פעלם למען האנושות התחופי תדע , חברה ורוח . הם נתנים מקרן שיסד הכימאי השודי אלפרד נופל כמאה ה - 19 . זהו הפרס החשוב ביותר הנתן בימינו . אלפרד נובל נולד בשנת 1833 בשוריה . אביו היה ממציא ותעשיין , שהקים ברוסיה מפעלים למנועי אניות ולמוקשים ימיים . עוד בצעירותו עזר אלפרד לאביו והתמחה בכימיה של חמרי נפץ . ב - 1859 חזרה המשפחה מרוסיה לשודיה נהר הירדן בקטע הסמוך לסכר הבטון הגדול , שנועד לרתום את עוצמת מי הירדן והירמוך במקום היפגשם לייצור חשמל בתחנת הכוח שבנהריים . הכרכרות הן עדיין כלי תחבורה בנהריה , אלא שהיום הן משמשות בעיקר לצורכי תיירות .

קודם  |  הבא