עמוד:105

חורפים בישראל . דרכם של העופות היא לעתים ארכה וקשה ביותר , וכמחצית מהם אינם מחזיקים מעמד ונופלים בדרך . עם זאת ממשיכים העופות לצאת כל שנה עם בוא הסתו למסעות הנדודים שלהם . כיצד הם יודעים מהי הדרך ולאן לנדד ? כיצד הם מנוטים את דרכם הארכה המגיעה לעתים עד עשרת אלפים קילומטרים ויותר ? למדע אין עדין תשובה ברורה לשאלות אלה , אם כי ידוע שהעופות מסגלים לנוט על פי כוכבי השמים , מקום השמש , השדה המגנטי של כדור הארץ ועל פי מבנים גאוגרפיים . מפתיעה בעקר העבדה , שרבים מן העופות נודדים בלהקות של צעירים , שזו להם עונת הנדידה הראשונה . עם בוא האביב מתפתחות בלוטות המין של העופות ומפרישות הורמונים הממריצים אותם לצאת לנדודיהם בדרך חזרה . בארצות הצפון יש בעונה זו מזון בשפע ושם הם יכולים גם להתרבות . העופות חוזרים לקנן אפוא בארצות מולדתם . נדידת היונקים החפוש אחר המזון הוא גם סבת נדידתם של כמה מן היונקים הגדולים . אילי הצפון נודדים בחרף דרומה מן הטונדרה הקפואה ( ערבה צחיחה וטובענית ) אל יערות הטיגה ( יערות עצי המחט שברוסיה וסיביר ) , שבהם יוכלו למצא מזון . עם בוא האביב והפשרת השלגים הם חוזרים אל ערבות הטונדרה , שעתה יש בהם מזון בשפע . בעונה זו האילות אף ממליטות את העפרים הרכים . בעקבות עדרי האילות נודדות להקות הזאבים , הנזונים בחרף מן האילים . דומה לכך נדידתם של עדרי הגנו והזברות במזרח אפריקה . בעונה היבשה נודדים יותר ממיליון גנו וכשלוש מאות אלף זברות ממישורי הסרנגטי היבשים שבטנזניה צפונה , אל כרי המרעה הירקים שבשמורת מסאי - מרה בקניה ובחופי אגם ויקטוריה . עם בוא הגשמים חוזרים עדרי הענק אל מישורי הסרנגטי ובעונה זו ממליטות רב הנקבות את עגליהן ואת סיחיהן . גם כאן מלוים את העדרים הנודדים טורפים שונים , ובעקר אריות וצבועים מנמרים , הנזונים מבשרם של הפרסתנים הנודדים . נדידות מן הטיפוס השלישי קשורות בעקר בהתפוצצות אכלוסין . לעתים קורה שאכלוסית בעלי - החיים הולכת וגדלה , עד ששטח המחיה שלה אינו יכול לשאת אותה עוד . במקרים כאלה מתחילות לעתים להקות של אלפים ורבבות בעלי - חיים לנוע לשטחי מחיה חדשים . מכרת היטב נדידתו של הלמוס . להקותיו של מכרסם זה יוצאות לדרכן , ושום מכשול , אפלו לא נהר או ים , אין בכחו לעצר בעדן . מובן שרב רבם של בעלי - החיים הנודדים נשמדים , אך מקצתם מוצאים תחומי מחיה חדשים ונאחזים בהם . הנודד המבהק ביותר בעת החדשה הוא האדם , הנע ממקום למקום בשל אותם צרכים בסיסיים , אלא שמסעות נדודיו בעת החדשה לובשים צורה מודרנית ושוב אין לכלל אותם בין נדידות בעלי - החיים . איליים ארבה ארץ - ישראל - החי בעלי - חיים דגים זברה וחסידה יונקים סלמון עופות צב , צבים צלופח נדידת העמים כנוי מקבל לחדירת שבטים גרמניים , סלויים וטורקיים לתחום הקיסרות הרומית החל במאה הראשונה לפני הספירה עד שלהי המאה ה - 4 לספירה . נדידת שבטים זו לא היתה הראשונה באירופה . קדמה לה נדידה גדולה , שהיתה כרוכה בחדירת השבטים הדוריים ליון בסוף האלף השני לפני הספירה . נדידות בהקפים קטנים , כגון נדודיהם של שבטי העברים , היו עוד באזור המזרח התיכון העתיק . הסבות המדיקות לנדידות אלה אינן ברורות בשל העדר מסמכים כתובים . אולם החוקרים סבורים , כי הן תוצאה של תקופות בצרת ממשכות ששררו בלב אסיה והביאו ליציאת שבטים מאזורים אלה לעבר האזורים הנושבים . נדידת העמים במאה הראשונה לפני הספירה החלה בעקבות חדירת שבטים סקנדינויים מצפון אירופה לתוך גרמניה , ומחדירת שבטים טורקיים , שנדחקו מלב אסיה על ידי המונגולים , לאימפריה הרומית . השבטים הגרמנים נדחקו דרומה לעבר תחומי האימפריה הרומית , ובמקומם התישבו בגרמניה שבטים כמו התורינגים , האלמנים והבורים , שנכללו מאחר יותר בממלכה הפרנקית והוו את היסוד של העם הגרמני . עם הנודעים שבשבטים הנודדים באירופה נמנים האוסטרוגותים והויזיגותים , הלנגוברדים , הסלוים ( הם נקראים למעשה סואים ) והונדלים . מאתים שנים של נדידות עמים שנו לחלוטין את דמותה המדינית של אירופה : התנצרותם של השבטים וקליטת סממנים תרבותיים של האימפריה הרומית על ידיהם , בצד מסרתם השבטית , יצרו תרבות חדשה , שסיעה לצמיחת עמים חדשים ולהוצרות האמות האירופיות הידועות לנו היום . גותים יון העתיקה - תקופת ההתישבות מונגולים עברים רומא העתיקה - עלית ביזנטיון ושקיעת האימפריה הצלופח ( כחול ) נודד מנהרות אירופה ואמריקה לים סרגסום ( ירוק במפה ) כדי להתרבות שם . שחפית הקוטב היא אלופת הנודדים : היא חורפת בחופי אנטארקטיקה וחוזרת בקיץ לדגור בחוג הארקטי ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר