עמוד:37

ה " אהל " , לאסף שחקנים לתאטרון הפועלים החדש , הצטרף אליו מרגלית . כך הוא היה לאחד השחקנים הראשונים בתאטרון ה " אהל " והבולט שבהם עד לפרוקו ב - 1969 . מרגלית גלם עשרות תפקידים , ברבם קומיים . תפקידו הידוע ביותר היה שויק , במחזה על פי ירוסלב השק " החיל האמיץ שויק " , שהעלה יותר מאלף פעם . מאיר מרגלית מלא תפקידים רבים בקומדיות מאת מוליר , ביניהן " הקמצן " , " החולה המדמה"ו " גם הוא באצילים " . גם בהצגות היהודיות " מסעות בנימין השלישי " על פי מנדלי מוכר ספרים ו " עמך " מאת שלום עליכם , הצליח מרגלית לעורר רעמי צחוק בקהל . בשנת 1964 הענק לו פרס ישראל על השגיו בתאטרון . אהל מוליר קומדיה שלום עליכם תאטרון עברי וישראלי המרד הגדול מרד יהודי שהתרחש בשנים 66 - 70 לספירה נגד הרומאים ששלטו אז בארץ - ישראל . המורדים - שכנו " קנאים " - סרבו להכיר בשלטון מלך בשר ודם על עם ישראל , ונלחמו ברומאים . ראשיתו של המרד בצפון הארץ וסופו בחרבן ירושלים ובית - המקדש השני בידי החילות הרומאיים בפקודו של טיטוס . אחרוני המורדים נהרגו במצדה בשנת 73 . לדעת חוקרים בני זמננו , פרץ המרד הגדול ברומאים בגלל סבות אחדות : הלכי רוח משיחיים שלוו בצפיה לגאלה משלטון זר , אשר רוחו בקרב חוגים רחבים בעם באותה העת ; עמותים מתמידים בין יהודים לנכרים עובדי אלילים שישבו בארץ - ישראל , ותמיכת הנציבים הרומאים בנכרים ; והמצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ , שנוצר בין השאר גם בשל המסים הכבדים שהוטלו על העם . רוחות של מרד מראשית הכביש הרומאי בארץ - ישראל בשנת 63 לפני הספירה , שאפו היהודים לחרות מדינית . אך כאשר הפכה הארץ למושבה ( פרובינקיה ) רומית , ונציבים רומאים הצבו בה בשנת 6 לספירה ( עם סלוקו של ארכלאוס בן הורדוס מן השלטון ) , הלכה ונפגעה גם חרותם הדתית . הנציב הרומאי הראשון התישב בקיסריה וצוה על חיליו לא להתגרות בתושבים היהודים ולכבד את מנהגי הדת שלהם . אולם עשרים שנה לאחר מכן הגיע לארץ - ישראל הנציב פונטיוס פילטוס , וחיליו הציבו בירושלים את נסיהם ובראשם דמותו של הקיסר הרומאי . מעשה זה , וגם השמוש שעשה פילטוס בכספי המקדש למפעלי בניה , עוררו זעם רב בעם . המונים , רבים מהם נשים וטף , הפגינו נגד חלול העיר ואלצו אותו לסלק ממנה את סמלי הצבא . כעבר שנים אחדות שוב הפגינו המונים בירושלים נגד הצבא הרומאי החמוש , כאשר הקיסר קליגולה צוה להציב את פסלו בבית - המקדש . הנציב הרומאי סרב לפגע במפגינים הלא חמושים . בו בזמן נרצח ברומא הקיסר קליגולה , ובמשך כעשרים שנה שררה בארץ מעין השלמה עם שלטון הנציבים . אולם למעשה היו בעם מחלוקות בשאלה כיצד להתיחס לשלטון הרומאי . היו שסברו כי יש להשלים עם השלטון הזר - בראש אלה עמדו הפרושים . והיו שאמרו כי יש למרד ברומאים ואין להשלים עם שלטון זר . אלה היו הקנאים , שיצאו מקרב הפרושים . הקנאים האמינו כי אין לקבל שלטון של מלך בשר ודם על עם ישראל , וראו בכך עבודה זרה . ראשית המרד המארעות שהאיצי את פרץ המרד התרחשו בקיסריה , עיר שיהודים ונכרים חיו בה זה בצד זה , כמו גם בערים אחרות בארץ - ישראל . התושבים הנכרים של קיסריה טעני שהיהודים זרים בעיר , ועל רקע זה פרצו מהומות בשנת 66 . החילים הרומאים , שהיו אמורים לדכא את המהומות , תקפו את היהודים . בחג הפסח באותה השנה , כאשר נאספו בירושלים עולי רגל רבים , פרצו חילים רומאים לעיר ושדדו ובזזו את אוצרות המקדש . היהודים גלו התנגדות והחילים הרגו רבים מהם . זה היה האות לפרץ המרד . הכוהן אלעזר בן חנניה , מתומכי המרד , הורה לבטל את הקרבן היומי , שנהגו להקריב בבית - המקדש באותם ימים לשלומו של הקיסר . בטול קרבן הקיסר היה בעצם הכרזת מלחמה על רומא . נסיונותיהם של חכמים וכוהנים שהתנגדו למרד , למנע את בטול הקרבן לשלומו של הקיסר , משום שחששו שלא יהיה אפשר לעמד בפני עצמתה של רומא , נכשלו . הקנאים השתלטו על אזור המקדש ושרפו את הארכיון שבו נשמרו שטרי החוב של התושבים , כדי שהמלוים לא יוכלו לתבע את כספם מן הלווים . הם גם כבשו את המצודה אנטוניה , שבה ישבו חילים רומאים , והרגו אותם . המרד התפשט לערים המערבות בארץ , והיהודים והנכרים הרגו אלה את אלה . הנציב הרומאי גלוס , שישב בסוריה , יצא ליהודה בראש לגיון רומאי כדי לדכא את המרד . אך תבליט המופיע על שער הניצחון שהקים טיטוס ברומא , המפאר את התגברותו על המורדים ביהודה . טיטוס המצביא נראה בו נוהג בסוסיו . פניו רבי ההבעה של מאיר מרגלית , סייעו לו בעיצוב הדמויות הקומיות הרבות שגילם .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר