עמוד:28

מקלט מדיני מחסה שמעניקה מדינה לאדם שאינו אזרח שלה , שהאשם , הרשע או נרדף בארצו מספות פוליטיות , גזעניות , לאמניות , דתיות או חברתיות . מקלט מדיני נתן פדרך כלל ממניעים אנושיים . מתן מקלט מדיני מתבטא בסרובה של מדינה לגרש אדם מתחומה או להסגירו למדינה אחרת , וכן בקבלת אחריות לשלומו הלבטחונו . מדינה יכולה להעניק מקלט מדיני בשטחה או במקום שרבונותה חלה עליו , כגון נציגות דיפלומטית . כאשר מדינה נותנת מקלט מדיני , היא מבטאת בכך את רבונותה כלפי חוץ . ברב המקרים מדינה מחליטה לתת חסות לאדם זר , כי לדעתה נעשה לו עול והוא ראוי להגנה . לא נהוג להעניק מקלט מדיני לאדם המאשם בפשע פלילי או שנתבע במשפט אזרחי . יש גם עברות שהמשפט הבין - לאמי הוציא מכלל העברות הפוליטיות המזכות במקלט מדיני כמו : פעלות טרור , התנקשות בראש מדינה זרה או בני משפחתו , פשעים נגד השלום , נגד האנושות ומעשי רצח שמחוץ לידה הקרב . אך לפעמים שקולים מדיניים או לחצים פוליטיים גורמים למדינות לנהג שלא לפי המקבל , ויש מדינות שהעניקה מקלט מדיני גם לחוטפי מטוסים ולטרוריסטים אחרים . גלגולה של זכות הזכות למקלט מדיני מכרת ביחסים הבין - לאמיים כאחת מזכיות היסוד של האדם . זכות זו התפתחה מהמנהג הקדום להעניק מחסה לפושעים פוליטיים או פליליים עד להעמדתם לדין . בתורה מספר שמשה הצטוה לבנות ערי מקלט , שאליהן יוכלו לברח רוצחים בשגגה ולמצא מחסה עד למשפטם . מנהג דומה נוסף שהיה נהוג בישראל היא האחיזה בקרנות המזבח . אדם שנמלט מפני המלך או אדם אחר המתכון להרגו , ואחז בקרנות המזבח - אסור היה לפגע בו מפני קדשת המקום . המנהג היה נפוץ גם בקרב עמים אחרים , ומקדשי יון ורומא , למשל , שמשו מקלט . בימי הבינים הכרזו מקומות קדושים לנצרות כמקלט , וכל כנסיה מכרת שמשה מקלט בכל שטחה או בחלקו . בעת החדשה הכרה זכותה של מדינה להעניק מקלט גם בסעיף 14 למגלת זכיות האדם והאזרח של האו"ם . ברוח זו קימת הוראה באמנת ז'נבה משנת 1951 , הכוללת הוראות הפוטרות מדינות מחובת הסגרה למי ? נרדף ממניעים פוליטיים . זכותו של האדם לבקש מקלט הצילה את חייהם של בני אדם רבים חפים מפשע . בתקופת מלחמת העולם השניה הציל הדיפלומט היודי ראול ולנברג יהודים רבים , כאשר נתן להם מקלט מדיני בשגרירות יודיה בבודפשט שבהונגריה וספק להם דרכונים שוודיים שאפשרו להם לצאת משם ולהנצל . ספורטאים , אמנים ואחרים שהצליחו לחצות את " מסך הברזל " - הגבול שהפריד בין ברית - המועצות לשעבר ומדינות הגוש הקומוניסטי לבין מדינות המערב - קבלו מקלט מדיני בארצות - הברית ובמדינות אחרות . לדגמה , ב - 1995 העניקה ירדן מקלט מדיני לבני משפחתו של נשיא עיראק צדאם חסין , שברחו מהמדינה בגלל התנגדותם לשלטון העריצות השורר בארצם ובשל החשש לחייהם שם . אזרחות אנרכיה הסגרה זכיות האדם טרור ערי מקלט מקנרו , ג'ון טניסאי אמריקני שנצב בין השנים 1980 ו - 1985 במקום הראשון בדרוג הטניס העולמי במשך 170 שבועות . ג'ון מקנרו יליד 1959 , הנחשב לגאון טניס , היה גם דמות שנויה במחלקת בגלל התנהגותו התוקפנית וההתבטאיות הבוטות שלו במהלך המשחקים . אלה גרמו לא אחת לכך שהוטלו עליו ענשים וקנסות כבדים . בהופעתו הראשונה באליפות וימבלדון בשנת 1977 היה מקנרו בן שמונה - עשרה ובלתי מדרג , ולכן הפתיע כשהגיע עד לשלב חצי הגמר . ב - 1979 הוא זכה בתאר הגרנד סלאם הראשון שלו - האליפות הפתוחה של ארצות - הברית . ההא המשיך לשחק עד 1992 ובסך הכל זכה ארבע פעמים באליפות ארצות - הברית יפעם אחת הפסיד בגמר , שלוש פעמים זכה באליפות וימבלדון ועוד פעמים הפסיד בגמר . בנוסף לכך זכה מקנרו שלוש פעמים בתחרות המסטרס של סוף השנה . הוא היה גם שחקן זוגות מצטין וזכה חמש פעמים בתאר הזוגות בוימבלדון וארבע פעמים בניו - יורק . ג'ון מקנרו היה גם שתף לזכיות אחדות של ארצות - הברית בגביע דיויס . וימבלדון טניס מקסול , ג'ימס קלרק פיסיקאי סקוטי , אבי תורת האלקטרומגנטיות . סכם את התופעות החשמליות והמגנטיות שהיו ידועות בימיו , ואף חזה תופעות חדשות שלא היו ידועות אז כמו גלי הרדיו . חי בשנים 1831 - 1879 . ג'ימס קלרק מקסול נולד במשפחה סקוטית מיחסת . מילדותי הוא גלה סקרנות ונטיה לחקר תופעות טבע , ובהיותו בן עשר שנים כבר היה תלמיד האקדמיה למדעים של אדינבורו . כשהיה בן ארבע - עשרה כתב מקסול עבודה מדעית ראשונה , ולאחר שנתים החל ללמד פיסיקה באוניברסיטת קימברידג'. הוא סים את למודיו לאחר יבע שנים ושמש פרופסור באוניברסיטות שונות בבריטניה . הטניסאי האמריקני ג'ון מקנרו מגיש מכת פתיחה באחד ממשחקיו . התנהגותו התוקפנית של מקנרו על מגרש המשחקים העיבה לעתים על הישגיו הספורטיביים . ג'ימס מקסוול , הפיסיקאי הסקוסי הדגול , סיכם את תורתו בתורת האלקטרומגנטיות בארבע משוואות הנושאות את שמו , " משוואות מקסוול " . כן תרם תרומה חשובה בתחום הקינטיקה של הגזים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר