לבנון

עמוד:199

השגת העצמאות של לבנון והתוית גבולותיה היתה כרוכה במחלקת עמקה בין שתי העדות העקריות . מקצת הנוצרים שאפו ללבנון שתהיה רבה ככלה נוצרית , ולשם כך היו מוכנים לותר על חבלים בעלי אכלוסיה מסלמית גדולה . לעמתם היו נוצרים ששאפו ל " לבנון גדולה " , ולו במחיר הכללתו של מעוט מסלמי גדול . מחלקת דומה שררה בקרב המסלמים : היו ביניהם ששאפו לספוחה של לבנון כלה , או לפחות של חלקיה המישבים מסלמים בעקר , לסוריה , השכנה המסלמית , ואלו אחרים דגלו בהשארת המצב הקים . בסופו של דבר היתה על העליונה ידם של החותרים ללבנון בגבולותיה הנוכחיים , כלומר , למדינה דו - דתית . כך נזרע הזרע לקרע הפנימי המתמשך בארץ הארזים . כל תולדותיה של לבנון עומדות בסימן ההסדרים והמאבקים בין שתי הקבוצות האלה , שנבדלו זו מזו לא רק בדתן אלא גם בתרבותן ובזהותן הלאמית - הנוצרים בקשו להסתפח אל תרבות המערב , ואלו הערבים בקשו להיות חלק מן העולם הערבי . המשטר בלבנון השתת על " האמנה הלאמית " שהוכנה ב - 1943 , ערב סיום המנדט הצרפתי , ובה נקבע ש " יחסי הכחות בין העדות יקבעו לפי מפתח עדתי קבוע בפרלמנט " . מספר הצירים בפרלמנט היה מכפלה של 1 ו , כי היחס בין הנוצרים למסלמים היה ששה לעמת חמשה . נשיא המדינה היה נוצרי מרוני , ראש הממשלה מסלמי סני ויושב ראש הפרלמנט מסלמי - שיעי . האזון העדין בין הנוצרים למסלמים במוסדות השלטון החזיק מעמד עד מלחמת האזרחים ב - 1975 . בשנת 1948 השתתפה לבנון במלחמתן של מדינות ערב בישראל . צבאה הובס וצה"ל חדר לתחום לבנון וכבש אזור נרחב , עד הליטני . לאחר הפסקת האש בסוף מרס 1949 פנתה ישראל את כחותיה מהאזור . מלחמת האזרחים והפלשתינים בשנת 1958 פרצה בלבנון מלחמת אזרחים על רקע מחלקת בין המסלמים וחוגי השמאל , ששאפו לשלב את לבנון באחוד ערבי בהנהגת מצרים , ובין הנוצרים לחוגי הימין , שבקשו לשמר על עצמאות לבנון ועל הניטרליות שלה , מתוך נטיה למערב . מלחמה זו , שהפילה חללים רבים , הפסקה בהתערבותם של האמריקנים , שהנחיתו כחות בלבנון ובקשו בדרך זו לסכל אפשרות של כבוש לבנון על ידי כחות ערבים חיצוניים . בסוף 1968 פרץ משבר ביחסים בין אנשי הימין הנוצרים ובין אנשי השמאל המסלמים על רקע פעילות של מחבלים פלשתינים נגד ישראל משטחה של לבנון , ופעלות התגובה של צה"ל . בשנת 1969 חתמו צבא לבנון וארגוני המחבלים הפלשתינים על " הסכם קהיר " , שבו התוו קוי הפעלה של הארגונים , בסיסיהם ומקומם , והוטלו עליהם מגבלות אחדות ופקוח צבאי מסים . בתמורה התחיבה לבנון לאפשר לארגוני המחבלים לפעל נגד ישראל מתחומה , אך רק ממזרח לנהר החצבני . המחבלים לא קימו את סעיפי ההסכם . משנת 1970 היתה לבנון הבסיס העקרי לפעלות ארגוני המחבלים הפלשתינים נגד ישראל , לאחר שגרשו בספטמבר אותה שנה מירדן . הפלשתינים עשו בדרום לבנון כבתוך שלהם ועוררו עליהם את רגזה של האכלוסיה המקומית , בעקר של הנוצרים . זו היתה אחת הסבות למלחמת האזרחים בין המסלמים לנוצרים , שנטשה בלבנון בשנים 1975 עד 1983 . סבה אחרת היתה תחושת הבטחון הגוברת של המסלמים וחוגי השמאל . אלה בקשו לחולל תמורה ביחסי הכחות הפוליטיים במדינה ולקבל מעמד בכורה בממשל הלבנוני . מלחמת האזרחים הגיעה לשיאה בטבח המוני שערכו נוצרים במעז המסלמי תל - זעתר ליד בירות , שחלק נכר מיושביו היו פליטים פלשתינים . בעקבות מלחמת האזרחים השתררה אנרכיה במדינה . עשרות אלפים נהרגו ונפצעו במלחמה , ונזקים כבדים נגרמו לכלכלה . מנהיגי לבנון נזהרו שלא לשתף את צבאה במהלכים צבאיים בין - ערביים , אך עם גבר מלחמת האזרחים לא הצליחה עוד לבנון למנע כניסה של צבאות ערביים אל תחומה . ב - 1976 השתלט צבאה של סוריה , שמלאה תפקיד מרכזי במלחמה זו , על חלק נכר משטחה של לבנון , ועמו פלשו לתחומה חילות משלוח של מדינות ערביות אחרות . מלחמת האזרחים מוטטה את השלטון המרכזי של לבנון , עד שלא היה עוד בכחו לפקח על הנעשה במדינה . בדרום לבנון הלכה והתחזקה אחיזת הפלשתינים , והאזור היה בסיס לפעלות חבלה ותקיפה שלהם נגד ישראל . ישראל מלחמת האזרחים הקשה והממושכת שפקדה את לבנון אפשרה לחוליות מחבלים פלשתיניות להקים מערך צבאי וארגוני בשטחה , ולתקוף ממנה את יישובי הצפון בישראל . מצב בלתי נסבל זה הביא להתערבות הישראלית בלבנון . בתמונה - חיילים ישראלים בלבנון ב " מבצע שלום הגליל " . הסכסוכים הפנימיים הקשים בלבנון בין הנוצרים למולסמים השיעים , הפלשתינאים והדרוזים הביאו לפריצתה של מלחמת אזרחים עקובה מדם ורבת סבל ב - 1976 . מאז התרבו בה ההתנקשויות והרציחות הפוליטיות . בתמונה - קהל המונים בהלווייתו של בשיר ג'ומייל , מנהיגה הנוצרי של לבנון שנרצח ככל הנראה ביוזמת הסורים .

קודם  |  הבא