מתוך:  > אביב חדש 9 > כתב עברי

עמוד:178

כתב עברי כתב אלפביתי המרכב מעשרים ושתים אותיות , והמשמש לכתיבת השפה העברית . בתקופת הבית השני רוח השמוש בכתב ה " יהודי " או ה " אשורי " המרבע . סגנונות כתיבה שונים התפתחו בארצות הפזורה של היהודים . ראשיתו של הכתב האלפביתי באזור ארץ - ישראל וסוריה . פתחו אותו הכנענים תושבי האזור . צורת האותיות של הכתב העתיק מצביעה פעמים רבות על המלה שנבחרה ליצג הגה מסים . לדגמה , ציור עין מיצג את ההגה ע', ציור כף יד מיצג את ההגה כ', ציור נחש מיצג את ההגה נ'. כתב זה , הנקרא פרוטו - כנעני , היה נפוץ באלף ה - 2 לפני הספירה , ונחשב לאבי הכתבים האלפביתיים . עם השנים השתנתה צורת האותיות . הן נראו קויות יותר וכתיבתן היתה פשוטה ומהירה יותר . הפניקים , יושבי צור וצידון , המשיכו להשתמש בעשרים ושנים הסימנים שיצרו הכנענים והכניסו בהם רק שנויים קלים . הפניקים אף החלו לכתב את האותיות בכוון קבוע , מימין לשמאל . הכתב העברי העתיק התפתח מן הכתב הפניקי במאה ה - 9 לפני הספירה בערך . בכתב זה השתמשו בזמן המקרא , וסימניו שונים מאלה שאנו משתמשים בהם היום . בימינו משתמשים בו השומרונים . הכתבת העתיקה ביותר הידועה לנו שנכתבה בכתב העתיק היא " לוח גזר " . הכתבת נחקקה דעץ או רעץ השם " דעץ " נתן לכתב העברי העתיק על ידי חז"ל , לאחר שהחלו להשתמש בכתב ה " יהודי " . לחז"ל היו ידועים שני נסחים של התורה . האחד , שנשמר בידי השומרונים בארץ - ישראל , היה כתוב בכתב העברי העתיק . האחר , שעל פי המסרת הובא בידי עזרא בשובו מגלות בבל , היה כתוב בכתב היהודי המרבע . חז"ל ראו בעתק של השומרונים זיוף , ועל כן גם גנו את הכתב שבו נכתב , הוא " כתב דעץ " שכנה כך כי " כאלו מקל דעוץ בגן במקום נטע התורה המקורי " . בימי שלמה המלך על לוח אבן קטן , ונמצאה בחפירות גזר הקדומה . היא מתארת את עבודת האדמה הנעשית בחדשי השנה השונים . כתובות מאחרות יותר , ביניהן כתבת נקבת השלוח מהמאה ה - 8 לפני הספירה , חרסי לכיש מהמאה ה - 6 לפני הספירה וחותמות שונות מעידות על אפיו היחודי של הכתב העברי הקדום . כתב זה מופיע גם על מטבעות עתיקים מתקופת החשמונאים ובר כוכבא . הכתב היהודי או האשורי בתקופת הבית השני התפתח מן הכתב הארמי - שאף הוא התפתח מן הכתב הפניקי במאה ה - 8 לפני הספירה בערך - הכתב המכנה " כתב יהודי " או " כתב אשורי " . זהו כתב מרבע יותר מזה הנהוג בימינו ומלבד שנויים קלים - דומה לו ביותר . הלשון הארמית היתה הלשון הרשמית של ממלכת פרס , ועמי הממלכה השונים החלו להשתמש בכתב הארמי לכתיבת לשונם שלהם . גולי בבל הביאו עמם את הלשון והכתב הארמיים בשובם לארץ - ישראל . עם הזמן השתנתה צורת האותיות וקבלה אפי יחודי . בכתב היהודי הפכה צורת האות למרבעת יותר , וחלקן התחתון של האותיות נטה לעבר צד שמאל . בימי הבית השני החל כתב זה לדחק את הכתב העברי הקדום והפך לכתב המקבל . עדיות לשמוש בכתב זה נמצאו על קברים וגלוסקמאות ( תבות אבן או עץ שבהן הונחו עצמות המת ) מתקופת הבית השני . מגלות ים המלח הן אחת העדיות החשובות הנמצאות בידינו מתקופה זו . מגלות אלו , הנקראות גם " המגלות הגנוזות " , נמצאו במערות קמראן שבמדבר יהודה ב - 1947 . המגלות נכתבו בדיו על גבי קלף , והן מכילות חלק מספרי התנ"ך ואף כתבים המיחדים לבני הכת שכתבו אותן . קטעי המקרא כתובים בכתב היהודי , ואלו שמות האלוהים משבצים בהם בכתב העברי העתיק . השמוש בכתב העברי העתיק מופיע במטבעות מימי המרד הגדול ( 66 - 70 לספירה ) ושוב בימי מרד בר - כוכבא ( 132 - 135 לספירה ) כסמל לעצמאות העם . מאז נעלם השמוש בכתב זה , והכתב היהודי המרבע תפס את מקומו לחלוטין . עדות חשובה , אך מאחרת הרבה יותר , לשמוש בכתב היהודי היא כתבי - היד שנמצאו בגניזה בקהיר ( גניזה היא מקום מיחד שבו אוספים נירות וספרי קדש בלויים הנושאים את שם ה', ולכן אסור לזרק אותם ) , שכתב - היד כתובת על שבר חרס ( אוסטרקון ) כתוב בכתב עברי קדום , כתב דעץ או רעץ , מהמאה ה - 4 לפני הספירה שהתגלה ברפיח . כתב עברי מרובע , המכונה'אשורי : נראה באחת מן המגילות הגנחות שנכתבו על ידי חברי כת . היחד'שחיו בתקופת הבית השני במדבר יהודה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר