כרומטוגרפיה

עמוד:163

כרומטוגרפיה שיטה המאפשרת להפריד תערבת של חמרים שונים למרכיביה , באפן שנתן לזהות כל מרכיב ומרכיב . השם כרומטוגרפיה מקורו ביונית ופרושו - כתיבת צבע , כי בעבר שמשה שיטה זו להפרדת חמרים בעלי צבעים שונים . אם תטפטפו טפה של דיו על ניר סופג נקי ותתבוננו לאחר זמן בכתם שנוצר , תוכחו לדעת כי הצבע של הכתם אינו אחיד - יש בו אזורים כהים יותר ובהירים יותר . תופעה דומה תתרחש אם תטבלו קצה של גיר לבן בדיו . הגיר יספג את הדיו ויצבע בכחל , אולם אזורים שונים בגיר יצבעו בגונים שונים של כחל . הסבה לכך היא , שהדיו היא תערבת של נוזלים אחדים השונים בגוניהם , וכל אחד מן הנוזלים הללו נספג בגיר או בניר הסופג בקצב שונה . על תופעה זו מבססת הכרומטוגרפיה , שהיא אחת השיטות החשובות של הכימיה האנליטית . בימינו השתכללו שיטות הכרומטוגרפיה , ומלבד שיטת הניר הסופג קימות שיטות רבות אחרות להפרדת חמרים . עם השיטות המרכזיות נמנות שיטות ההפרדה על עמודות ( צנורות זכוכית ) , הפרדה על ידי גז או הפרדה בלחץ . הראשון שהשתמש בכרומטוגרפיה היה הבוטנאי הרוסי מיכאיל צוט , שחקר בעזרתה בשנת 1903 את הרכב הכלורופיל שבצמחים . השיטה נשכחה עד לשנות ה - 30 ואז השתמשו בה שוב למצוי הויטמין אי ( 24 ) ממזונות שונים . המדענים הבריטים ר"מ סינג וא"פ מרטין , שכללו את השיטה בשנות ה - 40 והפכו אותה לכלי מחקר חשוב . בשנת 1952 הם קבלו על כך פרס נובל לכימיה . שיטות כרומטוגרפיה עקריות בכרומטוגרפיה של ניר סופג ממסים את החמר הנבדק בממס כלשהו , כגון מים , ומטפטפים טפה מן התמסה על סרט של ניר סופג . אחר כך שוטפים את הניר במים נקיים , באפן שהכתם מתארך ונמרח לארך הסרט . חותכים את הסרט לפסות אחדות , שבכל אחת מהן ספוג אחד ממרכיבי התערבת . לפעמים אפשר לזהות את החמרים השונים על פי צבעם , ולפעמים נזקקים לשיטות אחרות . לדגמה , מקרינים את הניר באור אולטרה - סגל , הגורם לחמרים שונים לזהר באור בצבעים שונים . בשיטת כרומטוגרפיה על עמודות מטפטפים את התמסה על חמר סופג , כגון אבקת גיר או אבקות מלאכותיות שלהן גרגרים בגדלים שונים הנמצאים בצנור זכוכית ( עמודה ) . התמסה מחלחלת דרך החמר הסופג , וחמרים שונים בתערבת נספגים בחלקים שונים של החמר הסופג . על ידי העברת נוזל בכמות גדולה דרך חמר סופג נתן לאסף כל חמר שהפרד על העמודה בכלי נפרד לפי סדר ההתקדמות של כל החמרים האחרים . בשיטה חדישה אחרת , המכנה כרומטוגרפיה של גז , משתמשים להפרדת חמרים נוזליים . מזרימים תערבת של גזים דרך חמר סופג , זרם הגז דוחף תחלה את אדי החמרים הקלים ואחר כך את הכבדים , כך שבסופו של התהליך נתן להפרידם ולזהותם . שיטה דומה היא שיטת ההפרדה באמצעות לחץ . שיטה זו מבססת על העבדה שבלחץ גבוה נתן להשתמש בכמות קטנה של נוזל כדי להפריד חמרים על עמודה . שיטה זו משמשת לזהוי מדיק של חמרים בתערובות קטנות ביותר . כינויה תרכבת ותערבת כרון הכרון הוא הנציג היחיד של משפחת הכרוניים מסדרת החופמאים החי בישראל . בנגוד לרב בני הסדרה , הכרון הוא עוף יבשתי , החי בשטחים פתוחים ואף במדבר . הוא מיטיב לרוץ ואינו מרבה לעופף . גדל הכרון כגדל הפרגית - ארכו 40 סנטימטר - רגליו גבוהות וחזקות ועיניו צהבות . קנו של הכרון הוא אחד הקנים המוזרים בעולם העופות . גמה קטנה על פני הקרקע ללא כל רפוד ובתוכה מונחות שתים עד ארבע ביצים צהבהבות עם כתמים וטלאים בצבע חום ושחר - זה כל הקן . ועם זאת הקן והביצים מסוים מאוד ואדם יכול לעמד במרחק קטן מהם ולא לגלותם . הכרון מקנן בארץ - ישראל בתחלת הקיץ . שני בני הזוג דוגרים לסרוגין כ - 25 יום עד בקיעת האפרוחים הקטנים והמנמרים . בשעת סכנה נצמדים האפרוחים בלא תנועה לקרקע . מחוץ לעונת הקנון מתלהקים הכרונים ללהקות בנות עשרות פרטים . הכרון נזון מן החי : חרקים , לטאות , עכברים , גוזלים וחלזונות . הוא מתחיל את פעילותו לקראת שעות הערב ומגביר אותה בלילה . הכרון נפוץ ברב אזורי הארץ , ושריקתו וצריחותיו נשמעים למרחוק . ענפות כרזה מודעה גדולה וצבעונית ( פוסטר ) שעליה מופיעים ציורים וכתובות . הכרזה מבססת על עצוב וצורה בולטים , על צבעוניות מושכת עין ועל מסר ברור וקולע . בעבר שמשו הכרזות אמצעי פרסום ותעמולה עקרי . בימינו נוסף לכרזות ערך אמנותי והן רק אחד מאמצעי הפרסום והתקשרת הרבים . האמן הראשון שאמץ את הכרזה כאמצעי אמנותי היה ציר צרפתי ושמו ז'ולס שרה . הוא הקסם מכרזת קרקס שראה ולמד את שיטת היצור שלה . ב - 870 ו יצר שרה לראשונה כרזות שזכו להכרה מצד מבקרי האמנות . במהרה הצטרפו אצל הכרוון שני בני הזוג דוגרים לסירוגין על הביצים . הביצים מוסוות היטב בקן , שהוא גומה בלתי מרופדת שהכרוון יוצר באדמה .

קודם  |  הבא