כנה

עמוד:143

לאדם נטפלים בעקר שני מיני כנים : כנת האדם וכנת הערוה . לכנת האדם יש שתי אכלוסיות : כנת הראש , החיה בעקר בין שערות הראש וגורמת למחלת שער ועור הנקראת כנמת ; וכנת הגוף , החיה בבגדי האדם ועוברת דרכם מאדם לאדם . כנת הגוף מסכנת ביותר , כי היא מעבירה בעקיצתה טפילים הגורמים לטיפוס הבהרות ולקדחת חוזרת . כנת הערוה מופיעה בעקר בשערות הערוה ובבית השחי . כנה זו אינה מעבירה מחלות לבני אדם , אך גורמת לגרויי עור חזקים . כנים רבות נטפלות לעופות ומדביקות אותם במחלות שונות . הידועה ביניהן היא כנת הפלומה , המכרסמת את נוצות העופות עד שהן מאבדות את נוצותיהן ואת כשר התעופה שלהן . חרקים טפיל כנור כלי הנגינה החשוב ביותר ובעל הצליל הגבוה ביותר מבין כלי המיתר . הכנור מצטין בצליליו היפים ובטוח הבטוי הרחב שלו . מנגנים בו במשיכת קשת על פני מיתריו , כשהוא אחוז מתחת לסנטרו של המנגן . הכנור הוא כלי עתיק , הנזכר גם במקרא . נראה שבימי קדם היתה צורתו דומה יותר לכלי הפריטה היוני המכנה לירה . במאה ה - 2 1 כבר נגנו באירופה בכלי הדומה לכנור , שכנה ויולה . במאה ה - 16 התפתחה משפחת הכנורות וכללה ויולה דה ברצ'ו ( ויולה של זרוע ) וויולה דה גמבה ( ויולה של רגל ) , שהיא אב - טיפוס של הצ'לו והקונטרבס המודרניים . במאה ה - 7 ר גבשה סופית צורתו של הכנור , שלא השתנתה עד ימינו . מנגנים עליו בעזרת קשת , אך אפשר גם לצבט את מיתריו באצבעות ( " פיציקטו " ) . הכנור הוא תבת תהודה עשויה עץ , שעל צוארה מתוחים ארבעה מיתרים : סול , רה , לה ומי . חלקי הכנור הרבים ( שמונים ושלושה במספר ) עשויים מסוגי עץ שונים - בעקר אדר וארן - המצפים בלכה מיחדת . המיתרים עשויים ממעים של טלאים , ממעים מלפפים בתיל של כסף או כרום , ומפלדה . טיב החמרים שמהם עשוי הכנור , אפן עבודו ודיוק מדותיו - הם הקובעים את איכותו . הקשת שאותה מעבירים על פני המיתרים היא מוט עץ שעליו מתוחות , על פי רב , שערות מזנב הסוס . לכנור יש תכונה מיחדת - ככל שמשתמשים בו צלילו משתפר . משום כך יקרים מאוד הכנורות העתיקים , שבנו בוני כנורות מפרסמים במאות הקודמות . בין אלה בולטים במיחד בוני הכנורות האיטלקים בני המאות ה - 17 וה - 18 אנדראה אמטי , אנטוניו סטרדיורי ( או סטרדיוריוס בלטינית ) וג'וזפה גורנרי . עד היום לא הצליחו לבנות כנורות משבחים משל אמנים מחוננים אלה . כנורות סטרדיוריוס , הנחשבים למעלים ביותר בעולם , מענקים כשי לכנרים דגולים כאות הערכה אליהם . החל במאה ה - זו היה הכנור לכלי העקרי במוסיקה הקמרית והתזמרתית , וטובי המלחינים - וביניהם קורלי , ויולדי , טרטיני , בך , הידן , מוצרט ובטהובן - חברו יצירות לכנור סולו , לכנור בלווי פסנתר או הרכב קמרי אחר , וביחוד לכנור בלווי תזמרת . גם המלחינים המאחרים יותר - מנדלסון , צ'יקובסקי , דבוז'ק , ברוך , ברהמס , סיבליוס , שוסטקוביץ', ויליאמס , ברג ורבים אחרים חברו קונצ'רטים לכנור וכן סונטות ויצירות אחרות לכלי רב אפשריות זה . גדול הכנרים היה האיטלקי ניקולו פגניני , שאף חבר יצירות רבות לכנור . כנרים מפרסמים אחרים הם ישה חפץ ויהודי מנוחין - שנודעו תחלה כ " ילדי פלא " ובהתבגרותם היו לכנרים מן הגדולים בימינו . ישה חפץ ( נולד ב - 1901 ) והתחיל ללמד לנגן על כנור בהיותו בן שלוש שנים בלבד . בגיל שמונה הוא נכנס לבית - הספר הקיסרי למוסיקה בוילנה , עיר הלדתו , ומגיל שש הופיע בקונצרטים . הקונצרטים שנתן בברלין כשהיה בן שלוש - עשרה הנחילי לו פרסום עולמי . ישה חפץ בקר פעמים אחדות בארץ - ישראל , לפני קום המדינה ואחרי קומה . אולם לקונצרטים על - שמו הוקם בתל - אביב . כנרים מפרסמים אחרים הם ברוניסלב הוברמן - מיסד התזמרת הפילהרמונית הישראלית , דוד אויסטרך , פרנצ'סקטי , והכנרים הישראלים פינחס צוקרמן , יצחק פרלמן ושלמה מינץ . נלי נגינה נלי קשת הנבחין , יהודי סטרדיוריוס , אנטוניו פגניני , ניקולו פרלמן , יצחק צוקרמן , פנחס ראו ערכים נפרדים לרב המלחינים הנזכרים . על אף ההתקדמות הטכנולוגית , עדיין לא הצליחו בוני הכינורות בימינו להשיג את איכות הכינורות שיצר סטרדיבריוס במאה ה - 18 בקרמונה שבאיטליה . בתמונה - מראה בית - מלאכה לכינורות מסוף המאה ה - 18 . הכינור הוא הבולט בכלי הנגינה בכלל ובכלי הפריטה בפרט . מחזיקים אותו ביד , תחת הסנטר , ומנגנים בקשת .

קודם  |  הבא