מתוך:  > אביב חדש 9 > כלי שיט

עמוד:134

בעמוד ממול : אוניית מטען מודרנית , שעל סיפונה מכולות רבות . גבוהים ובעשרות מפרשים צרים וארכים . מערכת המפרשים היתה מלאכת מחשבת , שתכננה בקפידה כדי לנצל בצורה היעילה ביותר את כח הרוח . ספינות הקיטור בסוף המאה ה - 17 נסו ממציאים אחדים לבנות ספינה שתנוע בעזרת מכונת הקיטור שפתחה באותה התקופה , אולם מאמציהם לא הכתרו בהצלחה . מהם שנכשלו כליל ומהם שבנו ספינות קיטור קטנות ואטיות , שלא יכלו להתחרות בספינות המפרש . ראוי להזכיר את האמריקני ג'ון פיטץ', אשר השיט בשנת 1787 ספינת קיטור על נהר דלור שבארצות - הברית . אולם הראשון שזכה להצלחה ונרשם בדפי ההיסטוריה כממציא ספינת הקיטור היה האמריקני רוברט פולטון . בשנת 1807 , לאחר שנים של נסיונות ואכזבות , יצאה ספינתו " קלרמונט " מניו - יורק ושטה על נהר ההדסון במהירות של שמונה קילומטרים בשעה . ארך הספינה היה 50 מטר ובמרכזה מכונת קיטור , שהניעה שני גלגלי חתירה גדולים משני עברי הספינה . על הגלגלים היו קבועים לוחות ישרים , וכשהגלגלים הסתובבו , הכו הלוחות במים וחתרו בהם . המונים הצטופפו על גדות הנהר והריעו לספינה הנוסעת . עד שנת 1815 בנה פולטון 17 ספינות נוספות . לא עברו שנים רבות ומאות ספינות קיטור עמוסות בנוסעים ובסחורות החלו לחתר בכל הנהרות הגדולים של ארצות - הברית . בשנת 1819 עשתה אנית הקיטור " סונה " היסטוריה בחצותה את האוקינוס האטלנטי מארצות - הברית לאנגליה . כמו כל אניות הקיטור בזמן ההוא היתה " סונה " מצידת גם במפרשים , ואת מחצית דרכה , שנמשכה 29 יום , עשתה בעזרת הרוח . אולם בשנת 1838 חצתה אנית הקיטור " סיריוס " את האוקינוס האטלנטי מלונדון לארצות - הברית ב - 17 יום , בלי שמוש במפרשים . ספינות קיטור שהסקו בפחם החלו להשתלט על נתיבי הימים ולדחק את רגלי ספינות המפרש . שני שכלולים נוספים סיעו להן בכך : בשנת 1836 המציא השודי יון אריקסון את מדחף הברג , שהחליף את גלגל החתירה . באותה תקופה החלי להופיע גם האניות הראשונות העשויות ברזל . מדחף הברג הוא בעל שלושה או ארבעה להבים גדולים , הדומים לכנפי מאורר . מקומו - בירכתי האניה , מתחת לפני המים , וכשהוא מסתובב , הוא דוחף את המים אחורה ומעניק בכך לאניה דחף קדימה . מדחף הברג יעיל הרבה יותר מגלגל החתירה , שרבו נמצא מעל למים , ובעזרת מדחף זה הגיעו אניות הקיטור למהירות גדולה יותר . אניות ברזל נבנו לראשונה באנגליה , כאשר נוצר בארץ זו מחסור בעץ אלון לבנית אניות . אף על פי שהברזל כבד מן המים , צפה אנית ברזל על פני המים ממש כאניה של עץ , מכיון שהמשקל הסגלי הכולל של דפנות הברזל ושל האויר שבתוך האניה קטן מהמשקל הסגולי של המים . יתר על כן , מכיון שהברזל חזק הרבה יותר מן העץ , יכולות דפנות האניה להיות דקות יותר , ומשקלה הכולל הוא בסופו של דבר קטן ממשקל אנית עץ ! ספינות הדיזל במחצית המאה ה - 19 הגיעו ספינות המפרש המהירות - מסוג " קליפר " - לשיא שכלולן והתחרו במהירותן באניות הקיטור . אולם החל ב - 1870 הלך וירד במהירות השמוש בספינות המפרש . ספינות הקיטור הלכו והשתכללו ותפסו את מקומן . בתחלת המאה ה - 20 הוחל בבנית אניות המצידות בטורבינות קיטור ומסקות בנפט . בשנת 1912 השקה האניה הראשונה שהונעה על ידי מנוע דיזל . את האנרגיה האצורה בקילוגרם אחד של פחם יכולים לספק 400 גרם של נפט באניה המונעת במכונת קיטור , ו - 70 גרם דלק בלבד - באניה המצידת במנוע דיזל . האניות בראשית המאה ה - 20 היו מהירות וחסכוניות בדלק לאין ערך מהאניות שקדמו להן . אניות הנוסעים הענקיות בימינו , הנושאות על ספונן אלפי נוסעים , מסגלות לחצות את האוקינוס האטלנטי בארבעה ימים ואף פחות מזה . האניה " קוין אליזבת " , שהשקה בשנת 1936 ונבנתה כדי לשאת 2,500 נוסעים , הובילה בעת מלחמת העולם השניה 15,000 חילים בהפלגה אחת ! למעלה : תרשים של ספינת משוטים בכתב - יד מסוף המאה ה - 18 . למטה : המפרשים שיפרו מאוד את מהירות הספינות , אולם נוסעיהן היו תלויים בחסדי הרוח , המצאת אוניות הקיטור שיחררה אותן מתלות זו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר