מתוך:  > אביב חדש 9 > כוזרים

עמוד:92

פרשת התיהדותם של הכוזרים המשורר יהודה הלוי מתאר את התיהדותם של הכוזרים בספרו הפילוסופי " הכוזרי " . גם סופרים ערבים בני התקופה מספרים ספור דומה . לפי ספור זה , החליט בולן , מלך הכוזרים , לנטש את עבודת האלילים , אך לא ידע באיזו דת יבחר לו ולעמו . בולן זמן וכזח בין נציגי שלוש הדתות , אילם גם לאחר הוכוח הזה התקשה להחליט . לפיכך בקש מהנוצרי להשוות בין היהדות ובין האסלאם , ולאחר מכן בקש מהמסלמי להשוות בין היהדות לבין הנצרות . שניהם דברו בשבח היהדות ועל כן בחרן המלך ושריו להתגיר . האגדה מפארת את שמו של אחד מבניו של בולן , עובדיה , שהיה ירא אלוהים , בנה בתי - כנסת ובתי - מדרש , הנהיג את עבודת האלוהים המסרתית , כנס הרבה חכמים יהודים וקים אותם ביד רחבה . בימי שליט זה ויורשיו , שכלם היו יהודים , היתה המדינה הכוזרית לפי מסרת זו , מופת של סובלנות . הידיעה על התיהדותם של הכוזרים עשתה לה כנפים והגיעה גם לספרד . רבי חסדאי אבן שפרוט , המדינאי היהודי החשיב , שחי בקורדובה שבספרד במאה ה - 10 , סבר , כנראה , שהם צאצאי עשרת השבטים אשר עקבותיהם נעלמו , והוא יחס משמענת משיחית להופעתם . רבי חסדאי אבן שפרוט שלח בידי שליח מכתב למלך הכוזרי יוסף ( שכנה גם כקן , כלומר כוהן ) . במכתב , שהיה רצוף דברי הערכה וכבוד , בקש ממנו פרטים על עמו וארצו . המסרת מספרת , כי אחרי תלאות רבות הגיע המכתב אל כקן ייסף , שהשיב לרבי חסדאי תשובה ארכה ומפרטת . על סמך אגרות שנמצאו מניחים , שאמנם היתה חליפת מכתבים כזאת . כאשר הגיע מכתבו של רבי חסדאי אל הכקן יוסף כבר התחילה שקיעתה המדינית של ממלכת הכוזרים . נסיכות קיב הרוסית החלה להתפשט וגורלה של כזריה היהודית נחרץ . בשנת 965 כבש נסיך קיב את איטיל , בירת הכוזרים , והחריבה . אמנם הרוסים חזרו אחר כך לארצם ואיטיל נבנתה מחדש , אך הכוזרים לא התאוששן עוד ממפלתם זו וממלכתם התפוררה במהירות . סופם שנבלעו על ידי הרוסים מצד אחד ועל ידי הטורקים מן הצד האחר והתבוללו , מקצתם בסביבה הנוצרית ומקצתם ביהדות רוסיה . אבן שפרוט , חסדאי ביזנטיון גר , גיור יהודה הלוי כויה נזק הנגרם לעור בעקבות חשיפה לקרני שמש , לאש , לנוזל רותח , לחשמל , לקרינה רדיואקטיבית או לחמרים צורבים ומאכלים . הכויה פוגעת בעקר בעור , אך גם חלקים פנימיים בגוף יכולים להפגע , בעקר אחרי בליעת חמרים מאכלים . גם קר עז ושפשוף מכני חזק של העור עלולים לגרם נזקים הדומים בכל לכויות . דרגות הכויה ונזקיה מקבל לחלק את חמרת הכויות לשלוש דרגות : כויה בדרגה ראשונה , הקלה ביותר , נעשית באפידרמיס - השכבה החיצונית ביותר של העור . העור נעשה אדם וחם ותחושת הכאב עזה . כויה בדרגה ראשונה נגרמת , בין השאר , עקב חשיפת יתר לקרני השמש , המכנה בשם הכולל מכת שמש . כויה בדרגה שניה היא חמורה יותר . כאן ההרס מגיע לעמק רב יותר ופוגע גם בדרמיס , שכבת התת - עור . כויה בדרגה שניה מתבטאת בהופעת שלפוחיות או בהרס של שכבות העור השטחיות וגם בכאב עז יותר מאשר כויה בדרגה ראשונה . כויה בדרגה שלישית היא העמקה ביותר . כויה כזאת אינה נגרמת על פי רב בגלל חשיפת יתר לקרני השמש כי אם בעקר בעקבות מגע עם אש פתוחה , קרינה רדיואקטיבית , התחשמלות או אדים לוהטים . בישראל שכיחה הכויה בדרגה שלישית בין שריונאים שנלכדו בטנק בוער , או בקרב נפגעי תאנות דרכים ותאנות עבודה . בכויה בדרגה השלישית נהרסות כל שכבות העור השטחיות ונחשף בעמק שטח לבן . כויה זו כמעט שאינה מכאיבה . לכאורה , זוהי תופעה מוזרה : כויות בדרגה ראשונה ושניה מכאיבות ביותר , ואלו הכויה העמקה מכלן אינה מכאיבה כלל . הפתרון ל " תעלומה " זו הוא , שבעת הכויה העמקה נהרסים יחד עם שכבות העור גם העצבים שבו , המוליכים את הכאב , ולכן אין חשים בו . סכנות הכויה ברפואה מיחסים חשיבות רבה לעמק הכויה , אולם חשיבות רבה עוד יותר נודעת לשטח הגוף שנפגע בכויה . ככל ששטח הגוף הנפגע גדול יותר , הסכנה חמורה יותר , אפלו אם מדבר רק בכויה שטחית בדרגת חמרה ראשונה . הסבה לחשיבות שמיחסים לגדל השטח הנפגע נזק חמור נגרם בכוויה ששטחה גדול , גם אם היא שטחית , עקב הנוזלים והחלבונים הרבים שהגוף מאבד בתמונה - אדם שנכווה באש מפונה במהירות לבית - החולים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר