מתוך:  > אביב חדש 9 > כבול

עמוד:65

הרואים בו צורה של פחם . הערך הקלורי שלו - כמות החם המשתחררת עם שרפתו - היא רק כמחצית מזה של פחם אבן משבח באותה כמות . כדי להפך את הכבול לחמר דלק טוב , יש לנקז תחלה את המים מתוכו . זהו תהליך יקר למדי , ועל כן אין מרבים להשתמש בכבול בתור דלק . אולם במדינות מסימות - למשל אסטוניה , רוסיה ועוד מדינית שהיו לפנים חלק מברית - המועצות - יש תחנות כח המסקות בכבול . נפוץ יותר השמוש בכבול בתור זבל . למטרה זו משמש הכבול השחר , המכיל שעור גבוה של חנקן . הכבול החום , שהוא קל וספוגי , משמש חמר רפוד ברפתות ובארוות , ולאחר שמיבשים אותו - גם כמזון לבהמות . כן משתמשים בסיבי הכבול בתעשית הניר ולמלוי ספות ומזרנים . בתחום ברית - המועצות לשעבר מצוי כבול בשטח של כ - 170,000 קילומטרים רבועים , שהם יותר ממחצית מכלל שטחי הכבול בעולם . שטחים גדולים של כבול נמצאים גם בארצות סקנדינויה , באירלנד , בהולנד , בקנדה ובארצות הברית ( בעקר באלסקה ) . בישראל מצויות כמיות גדולות של כבול בעמק החולה . הכבול נחשף לאחר יבוש ימת החולה ובצותיה בשנות ה - 50 . בזמנו קוו , כי שטחים אלה פוריים מאוד בגלל הרקבובית הרבה שבהם ועל כן יניבו יבולים גבוהים , אך תקוות אלה נכזבו . חולה , עמק פחם תאית כבוש הארץ והתנחלות השבטים המלחמות שנהלו בני ישראל מהמחצית השניה של המאה ה - 13 ועד לסוף המאה ה - 11 לפני הספירה , לשם כבוש ארץ כנען וחלקתה לנחלות בין שבטי ישראל . ההבטחה שהבטיח האלוהים לאברהם אבינו שצאצאיו , בני ישראל , יירשו את ארץ כנען , נדחתה בכארבע מאות שנים עקב הגלות והשעבוד במצרים . כמספר במקרא , לאחר שיצאו ממצרים ונדדו ארבעים שנה במדבר , החלו בני ישראל במשימה הקשה של גרוש העמים שחיו בארץ כנען , ההתישבות בה וגבוש שנים - עשר השבטים לעם אחד . באותה התקופה היתה כנען מחלקת לכמה ערי - ממלכה שהיו כפופות לשלטון מצרים . היסטוריונים קובעים את הזמן שבו התרחשו הדברים על פי ממצא ארכאולוגי קדום , שבו נזכר לראשונה השם " ישראל " . זוהי מצבת אבן שרעמסס ה - 2 מלך מצרים הקים בשנה החמישית למלכותו ובה התפאר בנצחונו : " נבזה כנען בכל רע , נלקחה אשקלון , נבזה גזר ... נשם ישראל אין לו זרע " . כתבת זו מעידה שבמאה ה - 13 לפני הספירה כבר ישבי בני ישראל בארץ כנען . מלחמות וכבוש מלחמות בני ישראל החלו עוד בימי משה בעבר הירדן המזרחי , עם כבושן של ממלכת סיחון האמורי , עמון , מואב וארצו של עוג מלך הבשן . בשלב זה החלה אף ההתנחלות , כאשר השבטים ראובן , שמעון וחצי שבט המנשה התישבו בעבר הירדן המזרחי . אחר כך המשיכו בני ישראל מערבה , בהנהגת יהושע בן נון , ונכנסו לארץ דרך מעברות הירדן . העיר הקרובה למקום זה , יריחו , נכבשה באמצעות תחבולה צבאית בעלת אפי של נס . חומותיה האדירות נפלו והעיר כלה העלתה באש , חוץ מהכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל שהעברו לאוצר בית ה'. גורל דומה פקד את העיר עי , שנכבשה בנסיון השני , לאחר הכשלון שנגרם עקב המעל שמעל עכן בחרם יריחו . שני נצחונות מפליאים אלה עוררי פחד גדול בלב תושבי הארץ ומלכיה . כדי להגביר את כחם התאחדי המלכים וכרתו ברית ביניהם שמטרתה - גרוש הפולש הזר והחזק . אולם , בעקבות תחבולת יושבי גבעון שכרתו ברית עם יהושע , נוצר חיץ בין דרום הארץ לצפינה והפרדו שני המחנות . תחלה יצאו להלחם ביהושע ארבעת מלכי הדרום : מלך חברון , מלך לכיש , מלך ירמות ומלך עגלון . בקרב שנערך בגבעון הובסו המלכים ועריהם נכבשו . אחר כך יצאו מלכי הצפון למלחמה נגד בני ישראל , ובאותה שיטה של לחמה בשדה הפתוח הביס אותם יהושע , רדף אותם עד צידון וכבש את ישוביהם . מסעותיהם של שבטי ישראל בדרכם לכיבוש הארץ . בספר במדבר לג לז - מט מסופר על שבטים שעברו דרך ארץ אדום וארץ מואב והגיעו עד יריחו . בספר במדבר כ יד - כא מסופר על שבטים שעקפו את אדום ומואב , פלשו לארץ האמורי והגיעו עד יריחו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר