מתוך:  > אביב חדש 9 > כבול

עמוד:64

גליקוגן , וכאשר כמות הסכר בגוף יורדת , הגליקוגן מתפרק לגלוקוז ( חד - סכר ) והגלוקוז מגיע עם זרם הדם אל האיברים והרקמות שבהם הוא נדרש . עדף הגלוקוז בדם חוזר ונאגר בכבד בצורת גליקוגן . בנוסף להשתתפותו במעגלי החלבון והסכר אשר בגוף , משתתף הכבד בתהליכי היצור והפרוק של שמנים . הכבד מסגל לקלט חמצות שמניות חפשיות מזרם הדם , לאגר או להפך אותן לכולסטרול ולתרכובות שמניות הנקראות שמנים שלישוניים ( טריגליצרידים ) . בצורה זו הכבד מוסת את רכוז השמנים בדם . הכבד גם מבטל , על ידי תהליכי קשירה כימיים , רעלים שונים של חידקים , תרופות ומלחים , העלולים לגרם נזק לגוף . הכבד משנה את הרכב ה " רעל " ומפריש אותו בצורתו הבלתי מזיקה אל מיץ המרה או אל הדם . מן הדם מגיעים הרעלים האלה לכליות ונפרשים בשתן . רבוי התהליכים שבהם משתתף הכבד גורמים לו להיות עשיר בתססים ( אנזימים ) ביוכימיים , אשר אין להם תחליף באיברים אחרים בגוף . הכבד מסגל להרבות את תאיו ולתקן את עצמו במקרה נזק , אולם רק עד גבול מסים . מחלה קשה הפוגעת בכבד , תגרם בסופו של דבר להתפרצות מרכיבים ממיץ המרה אל הדם ותופיע צהבת . תהליכי קרישת הדם יפגעו . רכוז הסכר בדם וברקמות יפחת . השמן יצטבר בכבד ויחמיר את מצבו , והרעלים השונים יגיעו עם זרם הדם אל המח ואל איברים שונים ויגרמו בהם נזקים , ואפלו מות . השתלת כבד לכבד אין תחליף ולכן נעשים נסיונות להשתיל כבד בבני אדם . השתלת הכבד הראשונה בצעה בשנת 1963 , אך שנים רבות היו התוצאות מאכזבות . נתוח השתלת הכבד מרכב וקשה : בנוסף לבעיות הדחיה של האיבר המשתל על ידי המערכת החסונית של הגוף ( הקימות בכל נתוחי ההשתלה ) , מתעוררות במהלכו בעיות של קרישת הדם , כי במשך כשעתים וחצי אין בגוף החולה כבד כלל . השמוש בחמרים מונעי דחיה ופתוח התרופה ציקלוספורין A המדכאת את המערכת החסונית , עם שכלול הטכניקות הכירורגיות , קדמו את ההשתלות . קשי אחר הוא במציאת די תורמים ובהתאמת הכבד הנתרם לחולה . ב - 1984 הכריז ארגון הבריאות הלאמי בארצות - הברית על השתלת הכבד כעל שיטה רפואית מקבלת , ולא רק נסויית . משנת 1986 החלו לבצע גם בארץ השתלות כבד . מחלת שחמת הכבד , הנובעת בין השאר משתיה מפרזת של אלכוהול , היא אחת הסבות להרס הכבד ולצרך בהשתלה . אנזימים דם וכלי דם השתלת איברים חלבונים חלוף חמרים כולסטרול כירורגיה מרה סכר , סכרים שמנים שתן כבוד אב ואם מצוה מן התורה . הדבר החמישי בעשרת הדברות . שכרה הקבוע בתורה הוא אריכות ימים : " כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה'אלוהיך נותן לך " ( שמות כ יב ) . במקום אחד ( ויקרא יט ג ) מובאת המצוה לרחש יראה כלפי האב והאם : " איש אמו ואביו תיראו " , ורק אחר כך בא ההמשך " ואת שבתותי תשמרו , אני ה'אלוהיכם " . התורה מזהירה מפני אי - קיום המצוה ורואה בפגיעה בהורים מעשה חמור שענשו מות : " ומכה אביו ואמו מות יומת ... ומקלל אביו ואמו מות יומת " ( שמות כא טו - טז ) . גם חז"ל ( חכמינו זכרונם לברכה ) מיחסים למצות כבוד אב ואם חשיבות ראשונה במעלה . הם מביאים כדגמה מקרה : " אביו אמר השקני מים ויש מצוה אחרת לעשות ( ואפשר לעשות אותה על ידי אחרים ) , יעשה אותן המצוות על ידי אחרים והוא יתעסק בכבוד אביו ואמו " . וכך נאמר במקורות על מצוה זו : " לא עומד במקומו ( של האב ) ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו ... מאכיל ומשקה ומלביש ומכסה , ומכניס ומוציא " . האגדה מפליגה בערכה של מצות כבוד אב ואם ובשני התלמודים , הירושלמי והבבלי , מרבים הספורים על מעשי כבוד אב ואם שנהגו אישים שונים , ורבה ההערכה לאנשים - גם לנכרים - שהצטינו בכך . מצוות עשרת הדברות תלמוד כבול חמר אורגני בקרקע המשמש כדלק ולזבול . צבעו חום - שחר והוא נוצר על ידי הרקבותם של שרידי צמחים שהצטברו בבצות . הכבול נוצר על ידי צמחים שנרקבו מחסר מזון וחמצן ושקעו עוד ועוד בתוך האדמה הלחה . צמחים חדשים שהופיעו במקומם הוסיפו לגדל על פני הבצה , ובמרוצת התקופות יצרו הצמחים שמתחת לפני הבצה גוש דחוס , הלוא הוא הכבול . הכבול הוא דרגת בינים בין התאית של הצמחים לבין הפחם : כבול הנתון בתנאים מיחדים , ובעקר לחצים גדולים וחם רב , סופו שנהפך לפחם . ואמנם יש הכביל משמש כחומר ריפוד ודישון , ואפשר גם להפכו לחומר דלק . בתמונה - משפחה אוספת כבול בוילס .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר