ישראל, עם

עמוד:50

מלבד פרושיו וחבוריו הרבים בתחומי הספרות הרבנית , חבר הרמב"ם את " מורה הנבוכים " ( שנכתב ערבית ) - ספר יסוד בפילוסופיה היהודית , הממזג בתוכו את עקרונות היהדות עם תורתו של אריסטו . ביצירתו של הרמב"ם הגיעה לשיאה פריחת התרבות היהודית שנבטה וצמחה בספרד המסלמית . העם היהודי בימי הבינים מעטות הידיעות על תולדות היהודים באירופה בימי הבינים המקדמים - משקיעתה של הקיסרות הרומית ( המאה ה - 5 ) ועד למסעי הצלב ( המאה ה - 12 ) . ידוע שבתקופה זו החלו היהודים לעסק בצורה נרחבת במסחר - עסוק שאפין אותם בארצות פזוריהם מאז ועד היום . בתקופה זו זכו היהודים ליחס אוהד מצד השלטונות , שאפשרו להם לחיות על פי מנהגיהם . היו אמנם מקרים של התנכלות ליהודים מצד בני המקום , אך הם לא התפשטו ובדרך כלל דאגו השליטים לדכא אותם בראשיתם . בסוף המאה ה - 10 ובמאה ה - וו הופיעו באירופה שני רבנים , שסמכותם היתה גדולה בצבור היהודי : רבנו גרשם בן יהודה , הוא " מאור הגולה " , שתקנתו , האוסרת על יהודי לשאת אשה נוספת על אשתו ולגרש את אשתו בנגוד לרצונה , התקבלה על ידי כל יהודי אירופה . בדור שלאחר רבנו גרשם בלטה דמותו של רבי שלמה בן יצחק ( רש"י ) , פרשן התנ"ך והתלמוד . בכשרונו הרב הצליח רש"י ליצר פרוש המקבל עד היום בקרב העם בעקר על שום בהירותו , הנתוח ההגיוני והבקיאות הרבה שבו . החכמים שבאו אחריו - מקצתם נכדיו , בני בנותיו - ידועים בכנוי " בעלי התוספות " , בשל התוספות שלהם לפרושי רש"י . חבורי היסוד של היהדות - המקרא , המשנה והתלמוד - זכו בתקופה זו ללמוד ולעיון מעמיקים , בעקר משום שהיהודים אלצו לעמד בוכוח קשה עם הכנסיה הנוצרית . עקרו של הפלמוס , שנטש ברחבי אירופה , נסב על השאלה : איזו היא הדת הנאמנה לרוח התנ"ך - היהדות או הנצרות ? בתקופה זו נכר ברחבי הגולה היהודית , מצפון אפריקה עד צפון צרפת , הכבוד לספר וללמוד בו , ומשנשאל אחד החכמים מה דינו של גונב ספרים , השיב כי הוא יכול שלא להחזירם עד שיעתיק אותם לעצמו . היהודים במסעי הצלב התפרצות אנטי - יהודית בהקף גדול באה עם מסעי הצלב , בסוף המאה ה - וו ובתחלת המאה ה - 12 . המוני אכרים שיצאו בצורה בלתי מארגנת למסע לארץ - ישראל כדי לגאל את קבר ישו מידי המסלמים , התנפלו בדרכם על קהלות יהודים והרגו רבים מהם . התופעה חזרה על עצמה פעמים מספר , בכל פעם שהוחל בהכנות למסע צלב מחדש , אף שהפורעים לא היו מן הנוסעים אלא מקרב האכלוסיה המקומית . פרעות אלה , שיצרו תופעה חדשה בתולדות יהודי אירופה - קדוש השם - פגעו קשות ביחסים שבין היהודים לנוצרים . גם השנוי החברתי שהתחולל באירופה - התרחבות הערים והמסחר - גרם להגברת המתח ביניהם . היהודים החלו נדחקים מן העסוק במסחר הבמלאכה ונאלצו לעסק במתן הלואות ברבית , עסוק שהיה אסור על הנוצרים . המשא ומתן בעניני כספים עם אזרחים קטנים , שהתקשו להחזיר את ההלואות שקבלי , גרם לשנאה גוברת והולכת כלפי היהודים , לזהויו של מלוה ברבית עם יהודי , ולדמויו של היהודי כשטן . יחסי שנאה וחשדנות אלה הביאו בימי הבינים המאחרים ( המאות ה - 12 - 16 ) להתעוררות עלילות דם במקומות שונים . שיאן של העלילות נגד היהודים הגיע בעת המגפה השחרה ( מגפת הדבר ) בשנים 1347 - 1350 , כאשר ברחבי אירופה הופצה השמיעה כאלו היהודים הרעילו את הבארות וגרמו למגפה . האשמת שוא זו דרבנה למעשי טבח המוניים , שגרמו להרס של קהלות רבות מאוד בגרמניה ולהרג של רבבות יהודים . בארצות שבהן הלכה והתגבשה מלוכה רכוזית בעלת סמכיות נרחבות - באנגליה , בצרפת ובספרד - פעלו השלטונות להצר את צעדיהם של היהודים הבסופו של דבר , לאחר שסחטו מהם את כספם , לגרושם . גם הגילדות - האגדות שפקחו על חיי המסחר , המלאכה והכלכלה - החלו לדחק את רגלי היהודים מפרנסותיהם . המפרסם בגרושים , שהיה לו גם רקע דתי , היה גרוש יהודי ספרד , שהשלם בשנת 1492 . כך ארע , שעד סוף המאה ה - 15 היי המדינות שעל חופי האוקינוס האטלנטי - צרפת , אנגליה , ספרד ופורטוגל - כמעט ריקות מיהודים . רק כעבר מאות מלווה בריבית יהודי , חיתוך עץ מספר " העליות לרגל לירושלים " ( מהמאה ה - 15 ) . היהודים בגולה לא הורשו לעסוק בכל תחום כרצונם , ונאלצו להתפרנס בעיקר ממסחר ומהלוואה בריבית . המלווה בריבית היהודי עורר עליו את שנאת הנוצרים . רצפת פסיפס בבית - כנסת ביריחו מן המאה השביעית לספירה , ועליה הכתובת " שלום על ישראל " אחרי חורבן בית - המקדש , ששימש מרכז דתי ופולחני , עלתה חשיבותם של בתי - הכנסת .

קודם  |  הבא