עמוד:33

אבטיחים ללא גרעינים , זרעי עגבניות עם חיי מדף ארכים , זרעי חטה עם תכולת חלבון גבוהה ועוד . גם מינים רבים של פרחים , כגון סיפנים , ורדים וצפרנים מגדלים בארץ , בעקר בחממות , ומיצאים לאירופה במחירים גבוהים . החקלאות בישראל מיצרת כיום פי עשרה יותר מאשר בתקופה שלפני קום המדינה , ולממחי החקלאות הישראלים יצא מוניטין ברחבי העולם . הבעיה הקשה של החקלאות בארץ היא בעית המים . באזורים נרחבים בארץ לא יתכן עבוד חקלאי בלי השקיה , וגם באזורים ברוכי גשמים יש צרך להשקות כדי לגדל יבולים גם בקיץ . המוביל הארצי , המזרים מים מהכנרת לאזורי המרכז והדרום , אפשר להגדיל את השטח המעבד בישראל , אולם היום מנצלת בארץ כל כמות המים הנתנת לנצול , והרחבת החקלאות תהיה אפשרית רק בעזרת מקורות מים נוספים - למשל , המתקת מי ים במחיר זול ושמוש במי קולחין ( מי ביוב ) להשקית גדולים תעשיתיים כמו כתנה . אפשרות נוספת להגדלת שטחים היא השמוש בשיטות השקיה ודשון חסכוניות ומתחכמות . פתוח מקורות המים והקמת מפעלים להעברתם מן הצפון אל האדמות הצחיחות שבדרום ובנגב , אפשרו לפתח שטחים גדולים חדשים לצרכי חקלאות השלחין המודרנית . הקף השטח החקלאי המעבד בישראל בשלהי שנות ה - 90 הוא כ - 4,350,000 מיליון דונם . רבה של החקלאות היא שתופית ומבססת על קבוצים , קבוצות , מושבים ומושבים שתופיים . משקי ההתישבות העובדת ( זה השם המשתף לכל צורות ההתישבות ) אינם בעלי הקרקע שהם מעבדים . הקרקע שיכת ללאם - הקרן הקימת או מנהל מקרקעי ישראל - ואלו המשקים מעבדים אותה במשתף ויושבים עליה כחוכרים . צורה זו של בעלות מבטיחה כי קרקע הלאם לא תמכר לצמיתות . צורת הארגון השתופית בחקלאות הוכחה כיעילה ביותר , ורבה ההתענינות בה בעולם כלו . המשקים מארגנים בארגוני קניה , הספקה , הדרכה ושווק אזוריים וארציים , המסיעים אף הם ליעול המשקי . החקלאות בישראל מספקת כיום חלק נכר מן המזון הדרוש לתושבים , בכלל זה כל תצרכתה של ישראל בירקות , פרות , חלב , ביצים , בשר עוף וכתנה . מוצרי חקלאות רבים - ביניהם הדרים , פרות וירקות , דגים , אפרוחים , דבש , יין ופרחים וכן זרעים שעברו השבחה - מיצאים לחוץ - לארץ . עם זאת ישנם מוצרים שאין עדין בכחה של החקלאות הישראלית לספק את מלא צריכתם , ואותם יש הכרח ליבא מחוץ - לארץ . המדבר בעקר בחטה , סכר , בשר בקר , גרעינים , מספוא וחמרי גלם ליצור שמנים . בשנות ה - 80 וה - 90 של המאה ה - 20 , נאלצו החקלאים לצמצם את השטחים החקלאיים של גדולים הצורכים כמיות מים גדולות , ומספר המעסקים בחקלאות ירד מ - 7.3% ו מכלל המעסקים ב - 1960 לשני אחוזים בלבד ב - 1996 . עם זאת חל גדול בתנובת הירקות והפרות וגם בענף הפרחים . בשנת 1990 נחשבה ישראל ליצואנית הפרחים השלישית בגדלה בעולם . אולם יצוא ההדרים , שהיה שנים רבות מוצר היצוא הבולט שלה , הצטמצם עקב התחרות עם פרדסני ספרד ופורטוגל על הצרכנים באירופה המערבית . בשנות ה - 90 חלה אפוא הקפאה בחקלאות : השטח המעבד קטן ומספר המעסקים פחת . ביחס לענפי המשק האחרים , שגדלו באפן נכר בעקבות גדול משמעותי באכלוסיה , ענפי החקלאות הצטמצמו . ארץ של תירות בשנותיה הראשונות של המדינה היתה התירות לישראל מצמצמת למדי , והתבססה בעקר על יהודים מחוץ לארץ , שבאו לבקר את קרוביהם החיים בארץ ולראות בעיניהם את התגשמות החלום הציוני . התירים היהודים ממשיכים לפקד את הארץ , והם עדין מרכיב חשוב בתירות לישראל . מרכיב אחר הוא צלינים נוצרים , הפוקדים את המקומות הקדושים לנצרות , כמו בית לחם , נצרת וירושלים , בעקר בחג המולד ובחג הפסחא . אל אלה מצטרפים שוחרי טיולים המבקשים להנות מנופיה המגונים של ישראל , ותירים אחרים הבאים לבקרה . מאז העשור השני לקיומה החלה התירות לארץ לשגשג , ובעקבותיה התפתחו ביותר ענפי המלונאות , הטיולים , הבדור והבלוי לתירים . האקלים הנוח השורר בישראל כל עונות השנה מושך אליה תירים רבים . תירות חרף , ביחוד מימין : מיון שזיפים - עבודה חקלאית המצריכה עובדים בלתי מקצועיים רבים . משמאל : המוני חקלאים מפגינים לפני משרדי הממשלה וטוענים - את החקלאות אתם לא תחריבון

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר