ישראל, מדינת

עמוד:26

הישראלית ? התשובות לכך אינן קבועות בחק אלא תלויות בהרגשתם של אלה החיים בחברה . מגלת העצמאות מבססת על שני עקרונות מרכזיים : העקרון הדמוקרטי והעקרון הלאמי . העקרון הלאמי מתבטא במשג " מדינה יהודית " , ובהדגשת הרציפות הדתית , ההיסטורית והתרבותית של העם היהודי בארצו . לעמת זאת , מדגיש העקרון הדמוקרטי , שהחק במדינת ישראל אינו מבדיל בין מוצא , דת , מין או לאם . לפי העקרון הלאמי אין ערביי ישראל נכללים במסגרת החברה הלאמית - ישראלית , אך לפי העקרון הדמוקרטי הם מהוים חלק ממנה . ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - ציונית מעוררת אצל הערבים תחושה של קפוח ושל היותם אזרחים מדרגה שניה . שכן המדינה מיחסת עדיפות לנושאים כמו עליה , התישבות , תביעה לרב יהודי וקשר מתמיד עם התפוצות . עד 1967 נסו ערביי ישראל להסתגל לשלטון הישראלי , ואולי אף לגבש לעצמם זהות ישראלית . הם נטו להגדיר את עצמם כישראלים או כערבים - ישראלים . מאז מלחמת ששת הימים , שהפגישה את ערביי ישראל עם אחיהם היושבים ב " שטחים " , גברה הנטיה בקרב ערביי ישראל להגדיר את עצמם כערבים או פלשתינים וחלה בקרבם הקצנה לאמית . תמורות בהתיחסות לשאלה הלאמית חלו גם בקרב היהודים . עד שנות ה - 60 שלט בתנועה הציונית הזרם הלאמי , שהיה חלוני ברבו . המחנה הדתי תמך בחלקו במפעל הציוני אך שמר על יחודו . לאחר מלחמת ששת הימים נכרה בישראל התעוררות לאמית , שהתחזקה בעקר בין ילידי הארץ מן המחנה הדתי . הבטוי הבולט לכך היתה צמיחתו של " גוש אמונים " , תנועה חברתית שנסתה להתמודד עם הבעיה של חיים דתיים בתוך חברה חלונית . ההתנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים זמנה פתרון לבעיה זו , שכן על פי השקפתה של התנועה ההאחזות בארץ - ישראל כלה תואמת את דרישות הדת וגם את המסרת הציונית - חלונית . דת ומדינה שאלת מקומה של הדת היהודית בישראל מלוה את המדינה מאז הוסדה והיא קשורה בהגדרת מהותה של המדינה היהודית : האם זו מדינה של יהודים או מדינה בעלת אפי ותרבות יהודיים ? ומהי דמותה של היהדות עצמה ? עד כה נמנעה ההכרעה בשאלות אלה , וזו הסבה העקרית לכך שלישראל אין חקה . ( במקום חקה יש לישראל חקי יסוד , שבתם חקיקתם יצרפו יחד לחקה כתובה . ) המפלגות הדתיות גורסות שהתורה וההלכה הן שצריכות להיות הבסיס לחקה של מדינה יהודית ; ואלו הצבור החלוני מבקש לגבש חקה שאינה מבססת על חקי הדת . אחד הגורמים המאפשרים דו - קיום בין דתיים לחלוניים בישראל , הוא הדבקות ב " סטטוס קוו " ( מלטינית - המצב כמו שהוא ) . הסטטוס קוו נקבע עם קום המדינה . ראש הממשלה הראשון של ישראל , דוד בן גריון , הבטיח שההסדרים שהיו קימים בתחום שמירת הדת לפני קום המדינה , יתקימו גם לאחר הקמתה . אולם מדי פעם מתעוררות שאלות , שהסטטוס קוו אינו עונה עליהן . כך , למשל , כשהחלו שדורי הטלויזיה בישראל , התעוררה לראשונה השאלה אם להפעילה בשבת אם לאו . בשנות ה - 70 נסה ראש הממשלה יצחק רבין - לראשונה בתולדות המדינה - להרכיב ממשלה ללא מפלגה דתית . ואולם הבסיס הצר , שעליו נשענה הקואליציה , אלץ אותו לצרף את המפד"ל . עם ה " מהפך " , שהעלה את הלכוד לשלטון ב - 977 1 , היו למפלגות הדתיות השגים בתחום החקיקה הדתית - כמו הפסקת טיסות " אל על " בשבת - וכן הקצבות כספים למוסדות הדת . השגים אלה נבעו מתוך שקולים קואליציוניים אך גם מתוך יחס אוהד לערכים ולסמלים דתיים . התחזקות המחנה הדתי בשנות ה - 90 מעוררת מדי פעם מאבקים בין דתיים לחלוניים . המתחים נכרים בעקר בישובים שבהם רבים מהתושבים דתיים . בירושלים , למשל , הפגינו הדתיים פעמים רבות נגד חלול השבת ובקשו לסגר כבישים הסמוכים לשכונותיהם לתנועת כלי רכב . החלוניים מחו נגד נסיונות לכפיה דתית , ובעקר מחו על אי השתתפותם של החרדים בנטל הבטחוני הכבד המוטל על חילי צה"ל , ותבעו להפריד בין חקי הדת לחקי המדינה . באוקטובר 1998 קבע בג"ץ , בהרכב מיחד של שופטים , שההסדרים שלפיהם משתחררים בחורי הישיבות מצה"ל אינם חקיים . השופטים נתנו לכנסת ארכה כדי לקבע הסדרים חדשים . " מזרחיים"ו " אשכנזים " העליה ההמונית בשנות ה - 50 שנתה את פניה של החברה הישראלית . בעוד שעד קום המדינה הוו יוצאי ארצות אסיה ואפריקה כעשירית מכלל התושבים היהודים בארץ , בסוף שנות ה - 50 הגיע שעורם ליותר ממחצית . יוצאי אירופה , ה " אשכנזים " , נקלטו בארץ בקלות רבה יותר מאשר ה " מזרחיים " , כי החברה הקולטת היתה אירופית בעקרה . קשיי הקליטה באו לכלל בטוי נכר בפער הכלכלי בין העדות . אמנם בשנים הראשונות לקום המדינה הוא היה נמוך יחסית , אך בשנות ה - 60 , ובמיחד בשנות המתון הכלכלי לפני מלחמת ששת הימים ( 1966 - 1967 ) , הפער הלך וגדל . בשלהי שנות ה - 60 , אחרי מלחמת ששת הימים , גברה מאוד הפעילות הכלכלית , רמת החיים בארץ עלתה , הממשלה פעלה אף היא לתקון הפערים , ועקב כך קטן אי - השויון הכלכלי . אולם לקראת סוף שנות ה - 70 , בעקבות ש"ס - ספרדים שומרי תורה - הוקמה על ידי דתיים בני עדות המזרח בתגובה ליחסן המקפח של המפלגות הדתיות , עקב רגשות הזעם והתסכול שהצטברו בקרבם על רקע האפליה העדתית . בתמונה - כמה מראשי התנועה .

קודם  |  הבא