מתוך:  > אביב חדש 8 > ישיבה

עמוד:199

מישיבות אלה הוציאו מתוכן רבנים וגדולי תורה , ששמם התפרסם ברחבי העולם היהודי . תלמידי הישיבות , שנמנו עם המצטינים שבבוגרי ה " חדר", יצאו פעמים רבות למקומות רחוקים כדי ללמד בישיבות מפרסמות . כך נוצר מנהג " הימים", ימי ארוח שחלקו בין חברי קהלה אמידים שסיעו לבחורי הישיבה . השואה שפקדה את יהודי אירופה בימי מלחמת העולם השניה הביאה לחסולן של מאות ישיבות . כן נסגרו הישיבות בארצות ערב שבהן שלטו מסלמים קנאים . בארצות הקומוניסטיות , כגון ברית - המועצות לשעבר , נאסר על היהודים להקים ישיבות וללמד למודי דת . הישיבות בימינו בארץ - ישראל פעלו ישיבות נודעות בירושלים ובטבריה , בצפת ובחברון . לפני קום המדינה נתמכו תלמידי הישיבה , בני " הישוב הישן", בכספי " החלקה"- תרומות שהגיעו מיהודי התפוצות לארץ - ישראל . במשך השנים עברו לארץ רבות מן הישיבות המפרסמות בגולה וחדשו כאן את פעילותן . מספר הישיבות ותלמידי הישיבות בישראל גדל בהתמדה , והוא עתה הגדול ביותר מאז תקופת התלמוד . עם תלמידי הישיבות נמנים צעירים רוקים , בני ארבע - עשרה עד שבע - עשרה הלומדים ב " ישיבה קטנה". בני שבע - עשרה ומעלה לומדים ב " ישיבה גדולה". מבגרים נשואים ואבות לילדים , שלמוד התורה , מבקר עד ערב , הוא עסוקם היחיד , לומדים ב " כולל". בחורי ישיבה המסימים בהצלחה את חק למודיהם ועומדים בבחינות , מקבלים סמיכות ( הסמכה ) ומכתרים בתאר " רב", המקנה להם זכות להיות מורים בישיבות ולשמש כרבני קהלות , כדינים וכפוסקים בשאלות הלכה ומנהגים . בישיבות רבות , בעקר באלה של החרדים - שפת הלמוד היא יידיש . בארץ התפתח סוג חדש של ישיבות - הישיבות התיכוניות , שבהן לומדים התלמידים - בוגרי " חדר"ו " תלמוד תורה " או בוגרי בתי - ספר דתיים - למודי קדש וחל כאחד . תלמידי ישיבות אלה , המכנות " ישיבות הסדר", משרתים בצה"ל . אולם רבים מתלמידי הישיבות החרדיות " ממיתים עצמם באהלה של תורה " ומשחררים על פי חק משרות צבאי . הפטור מצה"ל מעורר התמרמרות בקרב הצבור החלוני בארץ וגורם לוכוחים רבים . כיום מצויות ישיבות בכל הארצות שבהן ישנן קהלות יהודיות גדולות . בארצות - הברית פועלות כיום ישיבות חשובות רבות , ביניהן " ישיבה יוניברסיטי " המשלבת למודי קדש עם למודים אקדמיים , וכן קימות ישיבות בעלות שם בבריטניה ובצרפת . אמוראים בית - מדרש גאונים חדר חלקה הלכה משנה נהרדעא סורא פומבדיתא רב , רבנות תלמוד תנאים תקופת בית שני ראו ערכים נפרדים לאישים הנזכרים בערך זה . ישמעאל בנו בכורו של אברהם , אשר ילדה לו הגר , שפחת שרה . ישמעאל נחשב לאבי שבטי ערב . כשנולד יצחק , דרשה שרה אמו מאברהם כי יגרש את ישמעאל ואת הגר , כדי שבן האמה לא יירש עם בנה . אברהם מלא את רצונה במצות האלוהים , אף שבקשתה לא נשאה חן בעיניו . הוא ציד את הגר ואת ישמעאל בלחם ובמים והם עזבו את ביתו . ישמעאל - אב עמים ושבטים ישמעאל ואמו הלכו במדבר ותעו בו וישמעאל כמעט מת בצמא . המקרא מספר , כי מלאך אלוהים הראה לאמו באר והבטיח לה , כי בנה יהיה לעם גדול . בדבריו אלה חזר המלאך על הבטחתו של אלוהים לאברהם , כי " וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא"( בראשית כא יג ) . ישמעאל ישב במדבר באר שבע והיה לקשת מאמן . אחר כך הוא השתקע במדבר פארן ונשא לו אשה מארץ מצרים . הוא הוליד שנים - עשר בנים , שהיו לנשיאיהם של שתים - עשרה " אמות הישמעאלים", שישבו " מחוילה עד שור , אשר על - פני מצרים באכה אשורה"( בראשית כה יח ) . היו אלה שבטים נודדים , רוכבי גמלים שהובילו שירות עמוסות סחורות . שבטים ערביים שונים מתיחסים לבני ישמעאל . אגדות רבות נקשרו בשמו של ישמעאל . מחמד , מיסד דת האסלאם , התיחס לבנו של ישמעאל , קדר . לפי האגדה המסלמית , חי ישמעאל מאה ושלושים שנה ונקבר ליד הכעבה שהקים יחד עם אברהם אביו . אולם צאצאיו היו לעובדי אלילים עד שמחמד החזירם לאמונה באל אחד . לפי חכמי האסלאם , מפרשי ה " קראן", מעשה העקדה היה בישמעאל ( ולא ביצחק ) על הכעבה , אשר במכה . אברהם אסלאם הגר נעבה ישעיהו נביא וספר נבואות המיחסות לו . מקבל לחלק את ספר ישעיהו לשנים : פרקים א - לט ופרקים מ - סו . לדעת חוקרי המקרא , שני החלקים האלה חברו על ידי מחברים שונים המכנים " ישעיהו הראשון"ו " ישעיהו השני". ישעיהו הראשון הוא הנביא ישעיהו בן אמוץ מירושלים , שנבא על יהודה בימי המלכים עזיהו , יותם , אחז וחזקיהו ( ממחצית המאה ה - 8 עד שנת 701 לפני הספירה ) . ישעיהו השני הוא נביא אלמוני שחי במחצית השניה של המאה ה - 6 לפני הספירה . יש אף הטוענים , כי חלק זה של הספר מכיל נבואות של קבוצת נביאים . המשורר ופרשן המקרא , אברהם אבן עזרא , בן המאה ה - 12 , היה הראשון שצין כי בספר שני חלקים נפרדים . תפיסתו המדינית של ישעיהו בן אמוץ בימיו של ישעיהו בן אמוץ אימה הממלכה האשורית לפלש ליהודה ולהגלות את עמה , כשם שעשתה למלכות שומרון בשנת 722 לפני הספירה . ישעיהו , שהיו לו מהלכים בחצר המלוכה , טען שיש לשמר על אי - הזדהות ( ניטרליות ) עם המעצמות הגדולות אשור ומצרים : " הוי הירדים מצרים לעזרה , על סוסים ישענו ... ולא שעו על קדוש ישראל ואת ה'לא דרשו"( ישעיהו לא א ) . הוא חשב , שכל פניה אל אחת מהן תגרר את יהודה למלחמה ביניהן , וכי על יהודה לבטח בהנהגה האלוהית . בימי אחז כרתו ישראל וארם ברית נגד אשור ( בשנת 734 תלמיד ישיבה שוקד על תלמודו באתת מישיבותיה הרבות של ירושלים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר