מתוך:  > אביב חדש 8 > ירקות

עמוד:195

הירקות למשפחותיהם הירקות הנפוצים לפי משפחותיהם ולפי החלקים הנאכלים בהם : משפחת הסולניים : עגבניה ( סולנום העגבניה ) - מוצאה מאמריקה הטרופית . הפכה לצמח מאכל מקבל רק במאה ה - 18 . כיום היא נפוצה בכל העולם . האדם פתח כ - 600 זנים שונים של עגבניות . בני האדם אוכלים את הפרי , שהוא ענבה עסיסית . חציל ( סולנום החציל ) - מוצאו מהודו וסין . יש בו זני תרבות רבים ואנו אוכלים את הפרי , שגם הוא ענבה . פלפל ( פלפלת חד - שנתית ) - מולדתו באמריקה הטרופית . הוא כולל זני תרבות רבים , מהם מתוקים וחריפים . החלק הנאכל הוא הפרי - ענבה נבובה ( חלולה ) . תפוח " אדמה ( סולנום הפקעות ) - מולדתו באמריקה הדרומית ותושבי האזור גדלו אותו עוד בתקופות קדומות ביותר . במאה ה - 16 הובא תפוח - האדמה לאירופה והפך לאחד הגדולים החשובים ביותר . מכרים כ - 2,000 זני תרבות , ומהם האדם אוכל את פקעות האגירה , העשירות בעקר בעמילן . משפחת הדלועיים : מלפפון ( קשוא הגנה ) - מולדתו בהודו . זניו התרבותיים מעטים וערכו התזונתי נמיך . הפרי , שהוא ענבה עסיסית , נאכל חי או כבוש . קשוא ( דלעת הגנה ) - דלעת גדולה ודלעת השדה , מולדתם באמריקה . ערכם התזונתי נמוך . הפרות , שהם ענבות רבות זרעים , נאכלים בדרך כלל לאחר בשול . מלון ( קשוא צהב ) - מוצאו בדרום אסיה . זניו התרבותיים מרבים והפרי המתוק נאכל חי . לדעת החוקרים , המלון הוא המלפפון הנזכר במשנה . אבטיח ( אבטיח פשוט ) - מולדתו באפריקה הטרופית . באפריקה ובאסיה מגדלים אותו מתקופות קדומות . זני התרבות מעטים וערכו התזונתי של הפרי נמוך , אך בשל עסיסיותו וטעמו המשבח מרבים לאכלו . משפחת המרכבים : ממשפחה זו מכרת היטב החסה שעליה החיים משמשים להכנת סלטים , הקנרס ( ארטישוק ) . ממנו אוכלים את עלי המעטפת ואת המצעית של התפרחת הנקראת קרקפת . לשני צמחי תרבות אלה יש מיני בר קרובים הגדלים בארץ - ישראל . גם החמנית שזרעיה משמשים למאכל ולעצירת שמן היא בת למשפחה זו . משפחת המצליבים : משפחה זו תרמה כמה מינים לשלחנו של האדם . מהם נזכיר את הצנון והצנונית , שהאדם אוכל את השרשים אוגרי המזון שלהם על זניהם הרבים ; את החרדל , שמזרעיו עוצרים שמן , המשמש להכנת תבלין חריף ומשבח ; ואת החזרת , שמשרשיה מכינים תבלין בעל טעם מר - חריף . החשובים במשפחה זו הם מיני הכרוב : כרוב הראשים , שאנו אוכלים את עליו , הכרובית שאנו אוכלים את תפרחותיה , הקולרבי , שגבעולו אוגר המזון מצטין בטעמו המשבח , וכרוב הנצנים , שנצניו אהובים על אניני הטעם . מוצאם של רב הירקות ממשפחת המצליבים בארצות הים התיכון , ביפן ובסין . לרבם מיני בר הגדלים בישראל . משפחת השושניים : משפחה זו נתנה לאדם את מיני השום ובצל הגנה ( השום הנבוב ) י שעליו הירקים ובצלו אוגר המזון נאכלים חיים , מבשלים או מטגנים , ושום הגנה , שבצלצולי הרבוי שלו מספקים טעם ותבלין למאכלים שונים . מוצאם של צמחים אלה במרכז אסיה . בארצנו יש מספר רב של מיני שום הגדלים בר . משפחת הסוככיים : ממשפחה זו אנו מכירים את גזר הגנה , בעל זני התרבות הרבים , שהאדם אוכל את שרשו אוגר המזון , אם חי ואם מבשל . רב הירקות ממשפחה זו הם ירקות תבלין , שעליהם וזרעיהם משמשים לתבול המזון . המכרים שבהם : כרפס ריחני ( סלרי ) , פטרוסלינון תרבותי , שמר מצוי , שבת ריחני , כמון תרבותי וגד השדה . כמה מהם נאכלים חיים ומבשלים ואחרים מיבשים או טחונים . דלועיים הכלאה הרכבה ויטמינים מרכבים מינרלים ( מלחים ) מצליבים סוככיים צמחים צמחי בצל ופקעת ראו ערכים נפרדים לרב מיני הירקות הנזכרים בערך זה . חנות ירקות בצ'ינה טאון בניו - יירק . יוסנן תרבויות הצורכות יותר ירקות , כמו הסינית והיפנית . בתרבויות המערב , תפוח האדמה הוא מרכיב עיקרי בסל המזונות . במשך דורות רבים הוא שימש מזון זול לשכבות רחבות באוכלוסיית אירופה . רוב הירקות מכילים כ - 90 אחוז מים , יש בהם מעט קלוריית והם דלים מאוד בחלבון . אבל הם מספקים לאדם מינרלים וויטמינים , שחשיבותם רבה לגופו ולבריאותו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר