מתוך:  > אביב חדש 8 > ירקון

עמוד:194

השבטים דן ואפרים ( יהושע יט מה - מו ) . הערבים קוראים לו אלעוג'א ( העקם ) , על שום פתוליו הרבים . משערים שהוא נקרא ירקון בשל מימיו הירקים , ואולי גם בשל הצמחים הירקים , הגדלים על שתי גדותיו . חשיבות הנהר כמקום שליטה הירקון הוא הגבול בין השפלה שמדרום לו , והשרון שמצפונו . יובליו המזרחיים ביותר יוצאים מהרי שומרון ויהודה , ליד כביש ירושלים - שכם . יובלי הירקון העקריים הם נחל שילה - שהוא הגבול בין הרי שומרון והרי יהודה - ונחל אילון , הבא מעמק אילון . חלקו האיתן של הירקון חוצה את אזור החוף כמעט לכל רחבו . לכן שמש הנהר כמכשול בימי שלום וכקו הגנה בימי מלחמה . " דרך הים " שהיתה דרך מסחר בין - לאמית חשובה בעולם העתיק , קפה את מעינות ראש העין ממזרח ועברה במעבר הצר ( מעבר אפק ) , שבין המעינות לבין מורדות ההרים . השליטה במעבר אפק היתה חיונית להבטחת התנועה ממצרים לעבר עמק הפרת ואסיה הקטנה ולעבר חופי סוריה ולבנון . לפיכך עוד בימי קדם נערכו מלחמות רבות להבטחת השליטה במעבר זה . קרבות מפרסמים נערכו בסביבתו בין ישראל והפלשתים ( שמואל א , ד ) , בין אלכסנדר ינאי לבין אנטיוכוס דיוניסוס , בין המסלמים לצלבנים , ובמלחמת העולם הראשונה - בין הבריטים לבין הטורקים . הגבעה החולשת על עמק אפק היתה מישבת עוד בתקופות קדומות , החל בתקופה הישראלית ( המאות ה - 12 - 10 לפני הספירה ) . כדי להגן על עמק אפק הוקם על גבעה זו מגדל צלבני במאה ה - 12 . במאה ה - 19 נבנתה על יסודות המגדל הצלבני מצודה טורקית , הידועה בשמות מגדל אפק ומגדל צדק . נצול מי הירקון בעבר ובימינו בעמק הנהר יש שפע מים וקרקע פוריה המתאימים להתישבות ולחקלאות . שרידים רבים הפזורים בסביבת הנהר , וביניהם כמה תלים קדומים יהם שרידי ישובים גדולים וחשובים , מעידים שבני אדם ישבו ליד נהר הירקון עוד בימי קדם . מי הנהר שמשו לשתיה ולהשקיה , אך נצלף גם להפקת אנרגיה . בין שרידי טחנות הקמח בארצנו שהונעו בכח זרם המים , תופסות טחנות הירקון את המקום הנכבד ביותר . על גדותיו נבנו חמש קבוצות של טחנות - המכרות בכנוייהן " שבע טחנות", " שר טחנות " ועוד . ראשיתן של טחנות הקמח האלה בתקופה הרומית - ביזנטית , והאחרונות שבהן פעלו עד סמוך לקום המדינה . הנהר מלא תפקיד גם בספנות הימית בימי קדם . הספינות הקטנות של אותם ימים יכלו למצא בו מעגן בטוח בקרבת השפך , וגם נתיב מים לארץ פנימה . החפירות בתל קסילה הסמוך מעידות על קיומו של נמל פנימי נוח בירקון , ויש המזהים אותו עם " ים יפו " שאליו הובאו ארזי הלבנון בעת בנית המקדש בירושלים ( דברי הימים ב , ב טו ) . יתכן שהעצים הושטו במעלה הנהר , ורק אחר כך העלו דרך היבשה לירושלים . בעבר זרמו בירקון כ - 220 מיליון מטר קבי בשנה של מי מעינות ראש העין . מעינות הירקון ספקו מים לירושלים באמצעות צנור שהונח בימי המנדט הבריטי ופעל עד מלחמת העצמאות . מאז 1955 מזרמים רב מי המעינות למישור החוף ולנגב בעזרת קו ירקון - נגב , הנכלל כיום במוביל המים הארצי . בעת הקמת המדינה היו עדין מי הנהר נקיים . אפשר היה לדוג ולשוט בהם להנאה וחופי הירקון היו מקפים צמחיה טבעית שמשכה טילים ונופשים . ההתפתחות המזרזת של הישובים והקמת תעשיות לארך הירקון לותה בהזרמת שפכים אל הנהר , שגרמו לזהום המים , להשמדת הדגה ולהכחדת חלק מהצמחיה . בשנים האחרונות נעשית פעלה לשפור המצב כדי להפך את הירקון מחדש לנחל חי , ולאתר נפש ובלוי להמונים . לשם כך הוקמה ב - 1988 רשות הירקון , שמטרתה לנקות את הנהר ולשקמי . משני צדיו של הנהר גם הוקם פרק רחב ידים , המחבר בגשר . מוביל המים הארצי ראש העין תל - אביב - יפו ירקות שם כללי לפרות האדמה ולחלקי צמחים המשמשים מאכל לאדם . בלשון יום - יום מבחינים בין ירקות לפרות , הגדלים לרב על עצים או שיחים וטעמם בדרך כלל מתוק . פרות הם חלקי הצמח המתפתחים משחלת הפרח לאחר האבקתו , המכילים בתוכם את זרעי הצמח . לפי הגדרה זו גם רב הירקות שאנו אוכלים הם פרות . אולם במנח ירקות אנו כוללים גם צמחים שחלקים אחרים שלהם - שרשים , פקעות , גבעולים ועלים - משמשים למאכל או לתבול מאכלים . האדם הקדמון גלה צמחי בר שחלקים מסימים בהם ראויים למאכל והחל לגדל איתם ולטפחם . באמצעות ברירה מלאכותית והכלאות הוא טפח זני ירקות רבים והפיץ אותם על פני כל אזורי מחיתו . כיום משמשים הירקות למיניהם מרכיב חשוב בסל מזונו של האדם . בישראל מרבים לגדל ולאכל ירקות מכל הסוגים . תושבי ישראל הם מצרכני הירקות הגדולים בעולם ( יחסית לגדל האכלוסיה ) . הירקות טעימים ומזינים ובעקר חשובים בשל תכולת הויטמינים והמינרלים הגבוהה שלהם . מעיינות ראש העין ומי הגשמים הם המזינים את הירקון - נחל האיתן הארוך ביותר במישור החוף .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר