מתוך:  > אביב חדש 8 > ירח

עמוד:186

ירח הירח הוא גרם שמים המקיף את כדור הארץ , והקרוב אליו ביותר . הוא גם הראשון מבין גרמי השמים שבני אדם צעדו על פניו . הקדמונים הסתיעו בתופעה שאורו של הירח פוחת ומתמלא מחדש במחזוריות קבועה , כדי לקבע לוח שנה . הירח מקיף את כדור הארץ במסלול דמוי אליפסה , הקרוב למעגל . הוא משלים הקפה אחת ב - 27.3 ימים . המרחק הממצע בין הירח לכדור הארץ הוא 384,400 קילומטר . מכיון שהירח גם מסתובב סביב צירו באותו קצב , הוא תמיד מפנה את אותו צד אל כדור הארץ . את הצד הנסתר של הירח אפשר לחקר . מסת הירח קטנה פי 81 ממסתו של כדור הארץ . קטרו - כ - 3,600 קילומטר , כרבע מקטר כדור הארץ . גם צפיפותו של הירח - 3.3 גרמים לסנטימטר קבי - קטנה יותר , כך שכח הכבידה שעל פניו הוא רק כששית מזה של כדור הארץ . כלומר , אדם שמשקלו 60 קילוגרם בכדור הארץ , יהיה משקלו על הירח כ - 0 ר קילוגרמים . לירח אין מעטפת אויר ( אטמוספרה ) , וגם אין על פניו מים . משערים שלפנים היו עליו אויר ומים , אך הם התנדפו בגלל כח הכבידה הנמוך שעל פניו . פני הירח מכסים במכתשים גדולים , שנגרמו עקב פגיעות של מטאורים . יש עליו גם הרים , ובעבר התחוללה על פניו פעילות של הרי געש . המכתשים וההרים הם הכתמים שאנו רואים כאשר אנו מתבוננים בירח . על פני הירח יש אבק וסלעים קטנים . האסטרונאוטים שבקרו בירח הביאו עמם כשחזרו לכדור הארץ דגמאות של סלעים , והמדענים החוקרים אותן מנסים ללמד מהן על מקור הירח והרכבו . לירח יש כנראה גלעין פנימי המכיל ברזל , שקטרו כ - 500 קילומטר . את הגלעין עוטפת מעטפת סלעית , הנמצאת במצב מתך חלקית , שעביה כ - 300 קילומטר . את המעטפת הזו עוטפים מעטפת וקרום העשויים מצרן , שעבים כ - 1,000 קילומטר . רעידות ירח נרשמו בקרום החיצוני , ויתכן שהן מתרחשות גם במעטפת המתכת , הפנימית יותר . הרעידות המתרחשות מעידות על פעילות גאולוגית פנימית , שעדין נמשכת . יתכן שמקורן של חלק מהרעידות הוא בכח הכבידה שמפעיל כדור הארץ על הירח . מראה הירח כשמתבוננים בו מכדור הארץ , רואים שהירח משנה את פניו . בתחלה אין הוא נראה . לאחר מכן הוא מופיע כחרמש צר ההולך ומתמלא . ולאחר שהגיע לצורת עגול שלם הוא הולך ומתמעט שוב עד שהוא נעלם , וחוזר חלילה . המחזור הזה אורך כ - 29.5 יום , כלומר כחדש אחד . הלוח העברי מבסס על חדשי ירח ( בעברית המלה ירח - ירח - נרדפת למלה חדש ) . מדוע משתנים פני הירח ? האור הבהיר של הירח אינו אלא אור השמש המחזר מפניו . הסבה להשתנות אורו במשך החדש קשורה בזבדה שחציו של הירח המואר על ידי השמש , אינו תמיד פונה אל כדור הארץ . בתחלת כל חדש עברי - " מולד הירח"- אין אור הירח נראה כלל מכדור הארץ , מפני שבאותו זמן נמצא הירח בין השמש לבין כדור הארץ , וצדו המואר על ידי השמש הוא הצד הנסתר מעינינו . כשהירח מתקדם במסלולו סביב כדור הארץ , מתגלה בהדרגה צדו המואר , ולכן נראה שאורו הולך ומתמלא . במחצית החדש נמצא הצד המואר כלי פונה לכוון כדור הארץ , ואז הירח " מלא". בהמשך החדש , עם התקדמות הירח במסלולו , שוב פונה לעברנו בהדרגה צדו החשוך , ואורו של הירח הולך ופוחת . ההבדל בין זמן ההקפה של הירח למספר הימים בחדש נובע מכך שכדור הארץ גם הוא נע בחלל , תוך כדי כך שהוא מקיף את השמש . הירח מוסיף לנוע במשך כיומים וחמש שעות כדי להגיע למצב שבו היה בחדש שקדם לו ביחס לכדור הארץ ולשמש . מקור הירח שאלת מקורו של הירח עוררה וכוחים בקרב המדענים , ועדין שנויה במחלקת . לפי דעה אחת היה הירח בעבר כוכב לכת קטן חפשי , שחג במילול סביב השמש בין כדיר הארץ ומאדים . לפי תאוריה זו נלכד הירח בשדה הכבידה של כדור הארץ לפני כשני מיליארדי שנים , ומאז הוא חג סביבו . דעה אחרת , שהיתה מקבלת בתחלת המאה ה - 20 , טוענת שהירח היה פעם חלק מכדור הארץ , ונתק ממנו בשלבי התהוותו הראשונים בעת שכדור הארץ היה לוהט ורך . מצדדי תאוריה זו הצביעו על שקע האוקינוס השקט כעל הצלקת מראה הירח שהתגלה לנוסעי חללית " אפולו 11 - . פני הירח גדושים בהרים גבוהים , בסלעים ובמכתשים עמוקים הנראים בתצלום ככתמים כהים . מחזור הירח . כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש , וקרני השמש ( משמאלן מאירות את צידו הנסתר מעינינו , " נולד " ירח חדש ( 1 ) ; כאשר רק מחצית משטח פני הירח שאנו רואים מוארת , נראה רק הרבע הראשון שלו , 2 ) ; ירח מלא נראה לעינינו , כאשר קרני השמש מאירות את כל שטח פני הירח המופנים לכדור הארץ ( 3 ) ; אחר כך הולך הירח ומצטמצם עד לרבע האחרון ( 4 ) .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר