|
עמוד:171
המכתבים האלה נשלח על ידי מלך ירושלים , ובו הוא מספר בין השאר : " אם לא יהיו חיל וצבא , נפול תפל ארץ המלך בידי הח'בירי ... הנה ירושלים הארץ הזאת , זרוע המלך החזקה נתנה לי אותה ... והנה קרא המלך את שמו על ירושלים לעולם , לכן אל לו לעזב את נחלת ירושלים". יש משערים כי ה"ח'בירי " המזכרים במכתב הם הח'בירו , ה " עברים " יוצאי מצרים . בני ישראל הגיעו לכנען ובראשותו של יהושע בן נון יצאו לכבש אותה . ירושלים עמדה אז בראש ברית של ערים כנעניות שנלחמה בבני ישראל . בעלי הברית הובסו בקרב עם יהושע , אבל ירושלים עצמה לא נכבשה עד ימיו של המלך דוד , למרות שכל סביבותיה כבר נתפסו על ידי בני ישראל . ליבוסים , תושבי ירושלים באותה העת , סיעה העבדה שהעיר מבצרת ונוחה להגנה . אפלו מצור ממשך לא היה מסגל להכניעה , כי היבוסים כרו את " הצנור"- מנהרה שאפשרה להם לשאב את מי מעין הגיחון שמחוץ לעיר אל בין החומות , מבלי שיצטרכו לצאת את העיר לצרך כך . אבל בסופו של דבר היה הצנור עצמו סבת נפילתה של העיר : לוחמיו של דוד גלו את הצנור , חדרו דרכו אל העיר וכבשו אותה . מארע זה התרחש במאה ה - ו ו לפני הספירה . ירושלים בתקופת המלוכה דוד המלך לא מסר את ירושלים לאחד השבטים , אלא קבע אותה כבירת הממלכה כלה וקרא לה עיר דוד . דוד גם עשה את הבירה למרכז דתי על ידי כך שהעביר אליה את ארון הברית . הגדיל לעשות בנו שלמה , שהקים את בית - המקדש הראשון מצפון לעיר דוד , וכך עשה את העיר למרכז הרוחני והדתי של עם ישראל עד עצם היום הזה . ימי דוד ושלמה ( במאה ה - 10 לפני הספירה ) היו תקופת זהר בתולדות עם ישראל וירושלים . העשר הרב שנצבר בידי שלמה אפשר לו לבנות היכלות רבים על הר הבית , ולצרך זה הוא אף ישר שטח גדול על ראש ההר . אולם עם מותו התפרקה הממלכה . ירושלים נותרה בירת ממלכת יהודה ובנימין בלבד , ומקום מושבם של מלכי יהודה , שכלם היו מבית דוד . שושלת בית דוד התקימה מאות שנים שבמהלכן עלו וירדו עשרות מלכים . היו בהם מלכים , כמו יהושפט , עזיהו , חזקיהו ויאשיהו שחזקו את מעמדה של העיר כמרכז צבאי , דתי , משפטי ומדיני , שפרו את מערכת המים שלה וחזקו את בצוריה . בהיותה בירת ממלכת יהודה , היתה ירושלים נתונה לא אחת להתקפות מצד שכנים קרובים ורחוקים . בשנת 785 לפני הספירה הצליח יואש מלך ישראל לפרץ את חומותיה . אשור , שהחריבה את ממלכת ישראל בשנת 720 לפני הספירה , כמעט כבשה את ירושלים כעבר עשרים שנה , ורק נס שהתרחש ברגע האחרון ( מגפה פרצה במחנה האשורי ) מנע את חרבנה . אולם במקום שנכשלו האשורים הצליחו עיר דוד , העיר שכבש דוד המלך מידי היבוסים ועשאה לבירתו , נמצאת על גבעה ששמה העופל מחוץ לחומות העיר העתיקה . בתמונה - שבר של כן פולחני מן המאה ה - 10 לפני הספירה , שנמצא בעיר דוד מימין : ירושלים בימי דוד ושלמה , במאות ה - 9 - 8 לפני הספירה . משמאל : ירושלים בימי הורדוס , בשנים 30 עד ארבע לפני הספירה ,
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|