ירדן, בקעה

עמוד:159

הגאולוגים חלוקים בדעותיהם בשאלה מתי וכיצד התקים התהליך , שגרם להוצרות עמק הירדן . אולם המשקעים והמאבנים הנמצאים כיום על פני השטח מעידים , כי לפני כשלושה מיליוני שנים חדרה לשון - ים מהמערב - כנראה דרך עמק יזרעאל - והציפה את עמק הירדן כלו . התאדות המים המלוחים האלה מסבירה את הכמות הגדולה של משקעי מלחים המצויים בעמק . אחרי כן נתק המגע עם הים ונוצרה ימה כלואה בעמק הירדן . השנויים שחלו באזורנו והמעברים בין תקופות גשומות ביותר לבין תקופות שחונות , גרמו לשנויים בגבולות הימה ובטיב מימיה . בעבר הרחוק מאוד השתרעה ימה רצופה המכנה " ימת הירדן " או " ימת הלשון " מצפון לכנרת ועד לחצבה שבערבה . גבולות הימה מאפינים כיום על ידי משקעי חור הלשון , שהוא סלע רך ופריך , המרכב משכבות דקיקות . לאחר מכן החלה תקופת התיבשות שגרמה לצמצומה של הימה , עד שנותרו ממנה שני אגמי שארית - הכנרת וים המלח . עקב כך גם נוצר הירדן התחתון מעדפי המים של הכנרת , שחתרו דרומה בקרקעית " ימת הלשון " שהתיבשה . הקטע הצפוני של שקע הירדן הפך ליחידה גאוגרפית נפרדת , כשנוצר המחסום הבזלתי ( בסביבות ראש פנה של היום ) שנתק אותו מ " ימת הלשון". סתימה זו גרמה להצפת כל השטח , שהוא כיום עמק החולה . אגם זה הצטמצם והלך באפן טבעי , עד שנעלם לגמרי כמעט עקב פעלות הנקוז שנעשו בו בימינו . כיום , לאחר שהתברר כי שטחים שנקזו בעמק החולה אינם תורמים מבחינה כלכלית , מקדשים משאבים רבים להצפתם מחדש של חלקים מאגם החולה . עמק הירדן שבין הכנרת לים המלח עשוי שתי מדרגות . המדרגה העליונה נקראת אלע'ור ( רור ) ואלו המדרגה התחתונה , שבה זורמים מי הירדן , נקראת בערבית אלזור , והיא כנראה מה שמכנה במקרא בשם " גאון הירדן". בגאון הירדן יש סבך של צמחיה צפופה ושפע של בעלי - חיים . הבקעה תחת שלטון ישראל בקטע של בקעת הירדן מהכנרת עד דרום עמק בית שאן , נהר הירדן הוא הגבול המדיני בין ישראל לממלכת ירדן . מפעל החשמל בנהרים שליד סכר הירמוך , שהיה עד למלחמת העצמאות ברשות ישראלית , שתק . בקעת הירדן שמדרום לעמק בית שאן היתה חלק מממלכת ירדן ( " הגדה המערבית") ממלחמת העצמאות ( 1948 ) ועד למלחמת ששת הימים ( 1967 ) . במלחמה זו כבשו כחות צה"ל את יהודה ושומרון ואת הבקעה . במהלך המלחמה ובעקבותיה נטשו את הבקעה מקצת תושביה הערבים . חלקם חזרו אליה לאחר זמן . כמחצית השנה לאחר מלחמת ששת הימים הוחל בהקמת האחזיות נח"ל בבקעת הירדן . הן נועדו להגביר את הבטחון השוטף ולהכין את הבקעה להתישבות קבע . זאת כחלק מתפיסת הבטחון של ישראל , כי נהר הירדן יהיה גבול הבטחון של ישראל גם בזמן שלום . ההאחזות הראשונה שהוקמה היתה מחולה , מדרום לבית שאן . מושב מחולה הפך לישוב קבע ב - 1970 . עם הישובים האחרים שבבקעה נמנים בית הערבה , ארגמן , משואה , גלגל , פצאל , נערן , נעמה , חמרה ובקעות , וכן הישוב העירוני מעלה אפרים . בשנת 997 ר חיים בבקעה כ - 3,000 יהודים ב - 19 ישובים , המאגדים במועצה האזורית בקעת הירדן . ישובי הבקעה שיכים לכמה תנועות מישבות : תק"ם , האחוד החקלאי , מושבי המפד"ל , משקי חרות - בית"ר ותנועת המושבים . האכלוסיה היהודית בבקעה מתפרנסת בעקר מחקלאות , חלקה ליצוא , וכן מתירות . הישובים הערביים שבבקעה מאגר תרצה נוצר בעקבות הקמת סכר בנחל תרצה העובר בבקעת הירדן . המים מיועדים להשקיית השטחים החקלאים של ישובי בקעת הירדן .

קודם  |  הבא