עמוד:158

הזקנים להענות לדרישות העם , וקבל את עצת הצעירים שגדלו עמו , לדחות את תביעותיהם . באספת זקני עשרת השבטים המלך ירבעם למלך והממלכה המאחדת התפלגה . קשיים מבית ומחוץ ירבעם בחר בשכם לבירתו ובצר אותה . כדי להשפיע על העם שלא יעלה לזבח בבית - המקדש בירושלים , הוא הקים מזבחות בבית אל ובדן . הוא גם מנה אנשים שלא משבט לוי לשרת בהם , והעביר את חג הסכות מן החדש השביעי לחדש השמיני . מעשיו אלה עוררו את חמתו של " איש אלוהים", שהטיף נגד המזבח בבית אל ונבא רעות לירבעם . לאחר זמן העביר ירבעם את בירתו לפנואל שבעבר הירדן המזרחי , ואחר כך שב והעבירה לתרצה . שנויים אלה מלמדים על ירבעם שלא הצליח לאחד את המרכז המדיני עם המרכז הדתי . בשנה החמישית למלכותו של רחבעם כבש והרס שישק מלך מצרים - שתמך בירבעם בעת פלוג הממלכה - ערים בממלכת יהודה . מספר על כך גם בכתבת ובה רשימת המקומות שכבש שישק . הכתבת נמצאת בכרנך אשר במצרים . הממלכה הצעירה היתה חלשה וגם הפלשתים נלחמו בה . מכה נוספת הכה ירבעם מידי אביה בן רחבעם מלך יהודה , שכבש חלקים מדרום הר אפרים ובהם בית אל . ירבעם היה צריך לשקם את ההריסות ולשם כך הטיל מס כבד על העם . ההתנגדות אליו הלכה וגברה . גם אחיה השילוני , שבשר לירבעם כי יקים את ממלכת ישראל , נבא לו עתה פרענות קשה . ואכן , ירבעם מת , ובנו נדב מלך שנתים בלבד ( בשנים 912 - 1 91 לפני הספירה ) . כאשר צר נדב על העיר הפלשתית גבתון , מרד בו בעשא בן אחיה , בן שבט יששכר , והרגו . אחר כך תפס בעשא את המלוכה והרג את כל בני משפחת ירבעם , ובכך שם קץ לשושלתו . אביה בן רחבעם בעשא בן אחיה ישראל , ממלכת נוצרים העתיקה רחבעם שלמה ירגזי מצוי צפור שיר קטנה , ממשפחת ירגזיים . ראשה , ערפה , גרונה וחזה שחרים , לחייה לבנות ואלו גבה ובטנה צהבים . שירתו של הירגזי , אף שאין בה יחוד רב , היא מהיפות בשירות הצפורים בארץ ונשמעת במיחד בזמן הקנון . הירגזי המצוי בונה את קנו בחללים שבגזעי עצים . אם ננסה להכניס את היד לתוך חלל כזה , נשמע נשיפות המזכירות את לחישות הנחש . אכן , זוהי צפור רגזנית , ותכונתה זו אף הקנתה לה את שמה . הירגזי נפוץ ברב אזורי הארץ , חוץ מאשר במדבר . רב ימות השנה נראים זוגות של ירגזים , כל זוג בתחומו , המחפשים אחר חרקים וזרעים שמנוניים . עונת הקנון של הירגזים היא , ככל הנראה , הארכה ביותר בארץ - היא מתחילה בסוף ינואר ונמשכת עד אוגוסט . לעתים היא נמשכת גם בחדשים אוקטובר ונובמבר . הירגזים דוגרים לא רק בעצים חלולים אלא גם בצנורות מים , במרזבים , בערמות של בלוקים ובכדים הנצבים כקשוט על המרפסת . באירופה מכינים למענם תבות קנון מיחדות . ארח חייהם של הירגזים , אפן טפולם בצאצאיהם , הרכב מזונם ועוד מעוררים ענין רב אצל החוקרים . בנוסף לירגזי המצוי , שהוא הגדול מבין הירגזים , אפשר לראות בארץ גם את ירגזי החרמון , היציב בחרשים של עצי אלון עבתים במערב החרמון . לעתים נדירות מזדמן לארץ גם הירגזי השחר . ענפות צפורי שיר ירדן , בקעה בקעת הירדן , או עמק הירדן , היא השקע העמק ביותר בעולם . בארץ - ישראל מגיע עמקו - בשפך נהר הירדן לים המלח - עד 408 מטר מתחת לפני הים . עמק זה הוא חלק מהבקיע הגדול המכנה הבקע הסורי - אפריקני , הנמשך מסוריה בצפון ועד נהר זמבזי שבאפריקה - בדרום . לעמק הירדן יש במקרא שמות שונים : " ככר הירדן"( בראשית יג י - יא ) , " ארץ הככר"( בראשית יט כח ) . במקום אחד הוא נקרא " גלילות הירדן"( יהושע כב ט ) ובארבעה - עשר מקומות אחרים - " ערבה". אזור צפון הערבה הקרוב לים המלח , מכנה לעתים " ערבות הירדן", וחלקו הקרוב ליריחו נקרא " ערבות יריחו", " ירדן יריחו " או " בקעת יריחו". האקלים בעמק הירדן חם ויבש וכמות הגשמים בו מעטה מאוד . אולם הודות לכמות המים הרבה הזורמת בירדן ובנחלים היורדים אליו ממזרח וממערב , נמשכים אליו מתישבים ומעבדים את אדמתו . השרידים שנמצאו במקום מעידים על ישוב צפוף שהתקים בעמק אלפי שנים , ועוד בתקופת האבות היו בו ערי ממלכה גדולות ומבצרות . גבולות העמק ותהליך הוצרותו עמק הירדן , או בקעת הירדן , משתרע ממקורות הירדן ועמק החולה בצפון , ועד ים המלח בדרום . נהר הירדן זורם בתוכו ובו מצויים שני אגמים - ים המלח והכנרת , ושרידי אגם שלישי - החולה . גבולו המזרחי מתמשך בקו ישר , ללא סטיות נכרות , בגבולו המערבי . לעמת זאת , יש מקומות שבהם ההרים מתקרבים לנהר הירדן - בהרי שומרון למשל - או מתרחקים ממנו ויוצרים מפרצים - כמו עמק בית שאן . גבה ובטנה הצהובים של הירגזי בולטים על רקע צבעה השחוה ציפור קטנה זו , המפליאה בשירתה , ידועה גם ברוגזה , שאף הקנה לה את שמה ,

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר