ימי הבינים

עמוד:123

אולם בממלכה הפרנקית עצמה התעצם כחם של " ראשי הארמון"( " מיורדומוס") . היו אלה פקידים בכירים , שהפכו בהדרגה למפקדי הצבא . במאה ה - 8 עלו מתוכם מלכי הפרנקים . הבולט שבהם היה קרל הגדול , שמלך בין השנים 768 - 814 . קרל המשיך במדיניות הכבושים של קודמיו וכן כרת ברית עם האפיפיור לאו ה - 3 שנזקק לפרנקים כדי להלחם בלומברדים , שבט שהקים ממלכה בצפון איטליה . האפיפיור מצדו הכתיר את קרל הגדול כקיסר ( בשנת 800 ) - תאר שלא הענק לאיש באירופה במשך 300 שנה , מאז נשאו אותו שליטי הקיסרות הביזנטית . כארבעים שנה לאחר מותו של קרל התפצלה ממלכתו בין שלושה מנכדיו - לודויג הגרמני , לותר וקרל הקרח . בתקופה שלאחר מכן סבלה הקיסרות המפצלת מהתקפות הנורמנים , ההונגרים והמסלמים . הנורמנים פשטו על אירופה בסוף המאה ה - 8 ובמאה ה - 9 . במזרחה הם הגיעו למרכזי המסחר נובגורוד וקיב שברוסיה , ובמערב נאחזו באירלנד , באנגליה , בגליה ובחוף איטליה . המסלמים השתלטו במאות ה - 7 וה - 8 על צפון אפריקה ( ה " מגרב") ואחרי כן על ספרד , ואף פשטו על גליה ( צרפת של היום ) . עד סוף ימי הבינים היה חצי האי האיברי מחלק בין מדינות נוצריות ובין מדינות מסלמיות . בין המאות ה - 9 וה - 10 הקימו הנורמנים דכסות על חוף תעלת למנש , וזו נקראה על - שמם נורמנדיה . הקרולינגים שלטו בקיסרות הפרנקים המערבית עד שנת 987 , עת עלה לשלטון הוגו קפט . הלה יסד שושלת חדשה במדינה זו , אך למעשה שלטו בה נסיכים מקומיים , איש איש בנחלתו . באזור זה נולד המשטר הפאודלי , משטר של אדונים בעלי אחזות , שאפין את חיי הכלכלה והחברה בימי הבינים . בשנת 962 הכרז אוטו הגדול , שאחד את צפון איטליה עם גרמניה , לקיסר , ובכך הוקמה הממלכהי שכנתה " הקיסרות הרומית הקדושה". בין הקיסר לאפיפיור בחלף מארעות אלה החלה באירופה תקופה של התישבות בשטחים שממזרח לנהר אלבה . בתנועה זו נטלו חלק אנשים מחסרי קרקע ושליחי כנסיה , שיסדו במקומות אלה כנסיות ומנזרים והקימו מרכזים להפצת הדת הנוצרית . מלכי ספרד פתחו במלחמות כדי להדף את המסלמים , שהשתלטו על החלק הדרומי של ארצם . בסקנדינביה , בפולין , בבוהמיה ובהונגריה שלטו נסיכים , שאמצו להם את הנצרות הקתולית . אולם בצרפת ( בחבלים בורגונדיה ולורן ) החלו להתעורר תנועות נוצריות , שקראו לחדוש הכנסיה ולטהורה מפגמים שדבקו בה . במשך מאה שנה שלטו קיסרי " הקיסרות הרומית הקדושה " על רבה של אירופה הקתולית . והואיל ואנשי הכנסיה היו באותה תקופה המשכילים היחידים , הם היו לפקידיהם של הקיסרים : ההגמונים ( ראשי הכמרים בכנסיה הנוצרית ) וראשי המנזרים הזניחו את תפקידיהם כמנהיגים הרוחניים של עדותיהם ושרתו בראש וראשונה את השליטים . מן המחצית השניה של המאה ה - ו ו ואילך החלו האפיפיורים מערערים על כך , שהקיסרים הם השולטים באנשי הכמורה . סלע המחלקת בין הקיסרים לאפיפיורים היה מנוי ההגמונים . האפיפיור דרש כי רק לו תהיה הסמכות למנות את ההגמונים ולא לקיסר . השנים 1050 - 1250 היו תקופת מאבק בלתי פוסק בין שני הכחות הללו - הקיסר והאפיפיור . לבסוף היתה ידם של האפיפיורים על העליונה וסימן בולט לכך - תנועת מסעי הצלב , שהתעוררה בסוף המאה ה - ו 1 . במסעות אלה לארץ - ישראל , אשר הקנאות הדתית ותאות הכבושים שמשו בהם בערבוביה , השתתפו המוני אכרים , כשבראשם נסיכים ואבירים מכל מדינות אירופה המערבית . במשך כ - 200 שנה התקימה ממלכה צלבנית - אירופית על אדמת ארץ - ישראל . בסוף המאה ה - 3 ו נטשו אחרוני האבירים את הממלכה ושבו לאירופה . עבודה בשדה בימי הביניים - חריש , קציר , אסיף פירות ושתילה - מתוארים במיניאטורה מהמאה ה - 11 . סגנון הרומנסק המגושם והכבד , שניכר בקירות הבניינים העבים מאוד ובפסלים חסרי העידון , אופייני לראשית ימי הביניים ( מאות ה - 10 - 12 ) . בתמונה - כותרת עמוד בסגנון רומנסק בקתדרלה של מודנה באיטליה .

קודם  |  הבא