עמוד:122

את רגליהם . לכן תקופה זו מכנה גם " נדידת העמים". מלבד זאת משכה אותם האימפריה הרומית בשל העשר הרב שהיה מצוי בה . האימפריה עצמה היתה באותה עת במצב של התפוררות , ולכן לא נתקלו השבטים הפולשים בהתנגדות חזקה ומארגנת . במאות ה - 5 זה - 6 הקימו השבטים הברבריים בתחומי הקיסרות הרומית ממלכות קצרות ימים , שפצלו אותה והביאו לנפילתה . רב השבטים סגלו לעצמם את התרבות הרומאית , השפה הלטינית והדת הנוצרית , אולם רק הפרנקים הצליחו להקים ממלכה יציבה , שהחזיקה מעמד תקופה ארכה . בני שבט זה שמוצאם מצפון גרמניה ( מורד הרינוס ואזור בלגיה ) כבשו במשך כמה עשרות שנים את הפרובינקיה הרומאית גליה ( כיום צרפת ) , שהיתה סמוכה לארץ מולדתם . הם זכו לברכת האפיפיור ולתמיכתו במלחמותיהם , משום שהמירו את דתם האלילית בנצרות הקתולית . אחד ממלכיהם - קלוביס שמו , היטיב לארגן את הממשל בשטחים שכבשי דבר שהביא לחזוק שלטון הפרנקים . מלך צרפת , פיליפ ה - 8 , נראה במיניאטורה מן המאה ה - 14 יושב על כס המשפט . על פי השיטה הפיאודלית שקבעה מדרג ( היררכיה ) נוקשה , היו למלך סמכויות רבות ואפילו האצילים נחשבו לצמיתים ( וסלים ) שלו .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר