יחסי צבור

עמוד:99

יחסי צבור מנח שנוצר במאה ה - 20 המצין את מכלול הפעלות והמגעים בין אדם יחיד או ארגון לבין הצבור הרחב , הנעשים כדי לשפר את דעת הצבור עליהם . יחסי הצבור כוללים את הפעלות בכתב , בדבור באמצעי התקשרת ובמגע אישי . בימינו יחסי הצבור תופסים מקום חשוב בעצוב דעת הקהל . כל מפעל המיצר ומשוק סחורות , וכל ארגון , מפלגה ומוסד הדוגל ברעיונות מסימים , תלויים בדעתו הטובה של הצבור עליהם . עצובה של דעת הקהל הוא תפקיד המוטל על איש יחסי הצבור של המוסד או החברה . תחלה קובע איש יחסי הצבור מה הן צפיותיו של הצבור מן הארגון המסים או האישיות שהוא מיצג . אחרי כן הוא מציע שיטות שבעזרתן נתן , לדעתו , למלא צפיות אלה בעיני הצבור . ולבסוף הוא פותח במערכה נרחבת של פרסום , שמטרתה להביא לידיעת הצבור את מעלותיו של המוסד , החברה או האדם שאותם הוא מיצג . מערכת הפרסום מתנהלת במגון של אמצעים : מודעות רחוב , ידיעות לעתונות , סרטים , נאומים , רדיו וטלויזיה . יחסי הצבור בעדן המודרני יחסי הצבור הם ענף צעיר , שהתפתח רק בעשרות השנים האחרונות , אך כיום אין כמעט מוסד מדיני , כלכלי או תרבותי , בארץ ובחוץ - לארץ , שאינו נזקק לשרותיו . הראשונים שהעסיקו ממחים ליחסי צבור היו אגודים כלכליים גדולים , שנסו לשפר את דעת הצבור עליהם . לדגמה , חברות לכרית פחם , שעוררו התנגדות כללית בצבור בגלל יחסן אל עובדיהן ותנאי העבודה הקשים שספקו להם . בתחלה התקבל המקצוע החדש בהתנגדות , ונראה כסותר את יעודו של העתון למסר מידע עצמאי , שאינו תלוי במוסד מדיני וחברתי או בחסדיו של גורם כלכלי כלשהו . חברת השפע המודרנית מעודדת צריכה ואף יוצרת צרכים חדשים , ויחסי הצבור מבטאים את המציאות הכלכלית והחברתית החדשה . ככל שהתפתחו אמצעי התקשרת , ובעקר הטלויזיה , הלכה וגדלה חשיבותם של יחסי הצבור . אמצעי התקשרת חשפו את האישיות או המוסד בפני מיליוני מאזינים וצופים , ויצרו להם תדמית שלא תמיד תאמה את דמותם האמתית . אולם התדמית שעצבו יועצי יחסי הצבור היא שקבעה והשפיעה בדרך כלל על הצבור . יחסי הצבור הפכו כלי בעל חשיבות בידי השלטונות במערכות הבחירות ולאחריהן . השלטון הדמוקרטי תלוי בדעת הקהל ובהסכמתו למהלכיו , ולכן הוא מרבה להשתמש ביחסי הצבור כדי להסביר ולשכנע את האזרחים בנכונות פעלותיו . טלויזיה עתון תקשרת יטבתה הגדול והותיק בקבוצי הערבה , שוכן כ - 40 קילומטרים מצפון לאילת . הקבוץ מתבסס בעקר על רפת גדולה ומחלבות , שתוצרתן משוקת בארץ כלה , ועל גדולי שדה . הקבוץ היה חלוץ בפתוח משק חקלאי על אדמות מלוחות , שנשטפו במים מתוקים והכשרו לעבוד . קבוץ יטבתה נוסד ב - 1951 כהאחזות נח"ל ליד נוה המדבר והמעין עין - ע'דיאן ( רדיאן ) . השם יטבתה נזכר במקרא בפרשת נדודי בני ישראל במדבר : " ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה , ויסעו מעברונה ויחנו בעציון גבר"( במדבר לג , לד - לה ) . מכאן עולה שיטבתה היתה אחת התחנות האחרונות בערבה לפני עציון גבר ( אילת ) , ולפיכך יש המזהים אותה עם עין ע'דיאן על מימיו השופעים . חזוק לדעה זו מצוי בתאור יטבתה בספר דברים כ " ארץ נחלי מים"( דברים י , ז ) . ראשיתו של קיבוץ יטבתה בהיאחזות נח"ל שהוקמה בערבה בשנת 1951 . היום יטבתה היא קיבוץ גדול ופורח .

קודם  |  הבא