עמוד:95

עמק יזרעאל המקראי . בקרבת פרשת המים , בין הקישון לנחל חרוד , קרוב לכפר הנטוש זרעין , שכנה העיר יזרעאל . העמק תפס מקום חשוב בתולדות הארץ בזכות הדרך הנוחה העוברת בו ממישור החוף אל סוריה וארם נהרים . דרך זו היתה המשכה של " דרך הים " ובה עברו שירות של סוחרים וצבאות של כובשים מימי תחותמס ה - 3 , מלך מצרים , במאה ה - 15 לפני הספירה , ועד שכבש הצבא הבריטי את מגדו ב - 1918 . חלופי שליטים בעמק חרשת הגויים במערב , מגדו בדרום ובית שאן במזרח היו הערים המבצרות ששמרו על הכניסות לעמק יזרעאל בתקופה העתיקה . על נחל קישון בעמק נצחו דבורה וברק בן אבינעם את סיסרא , שר צבאו של יבין מלך חצור . נצחון זה לכד את שבטי ישראל בדרום ובצפון לעם אחד , וחזק את מעמדם מול הכנענים תושבי צפון הארץ . בימי שלמה היה העמק אחד מהמחוזות המנהליים , ואחאב מלך ישראל הקים בתחומו את ארמון החרף שלו - בעיר יזרעאל . מימי אחאב ואילך התמודדו בני ישראל עם הארמים על השליטה בעמק , והוא עבר מיד אל יד , עד שבשנת 733 לפני הספירה כבש אותו תגלת פלאסר ה - 3 מלך אשור . בתקופה ההלניסטית התפתחו נתיבי הים , ועלה ערכה של דרך החוף . בד בבד ירד ערכה של " דרך הים"- אחת הדרכים הראשיות והחשובות בעולם העתיק - שעברה בעמק , ואז פחתה גם חשיבותו של העמק כלו . נראה שעוד בתקופה הרומית התכסה חלק מהעמק בבצות , שכן לא נמצא בו באותה תקופה שום מרכז עירוני . לאחר הכבוש הערבי של הארץ התרחבו הבצות , שגרמו למחלת המלריה ולשממה ממשכת . חדוש הישוב בעמק יבוש הבצות וחדוש הישוב החלו רק במאה ה - 20 , עם ההתישבות היהודית החדשה בעמק יזרעאל . התישבות זו היא אחת הפרשות המפארות ביותר של גאלת הקרקע ושל ישוב הארץ בידי יהודים בימינו . המאמצים לרכישת אדמות העמק החלו עוד בסוף המאה ה - 19 , אך הם הכשלו על ידי השלטון הטורקי . רק ב - 1910 הצליח יהושע חנקין לרכש שטח ראשון בעמק שגדלו 9,500 דונם , ועליו נוסדה מרחביה ( 1 191 ) - הישוב היהודי הראשון בעמק . במלחמת העולם הראשונה היה העמק לזירת קרבות בין הצבא הבריטי , בפקודו של גנרל אלנבי , לבין צבאות הטורקים והגרמנים בעלי בריתם . אחרי המלחמה רכשה הקרן הקימת לישראל שטחים נוספים במערב העמק ובמזרחו . בעקר זכורה רכישת 70,000 הדונמים ב - 1921 , שהיתה רכישת הקרקע הגדולה ביותר עד אז . שטח זה נרכש ממשפחה ערבית הודות לפעלתו של חנקין ולתמיכתם של רופין ואוסישקין . הרכישה היתה כרוכה בוכוחים סוערים בקרב המנהיגות הציונית , ולאחר שבצעה עוררה התלהבות רבה במחנה הציוני בארץ ובתפוצות . באותה שנה החלה ההתישבות הנרחבת בעמק עם הקמת נהלל במערבו ועין חרוד במזרחו . לאחר מכן יבשו בצות העמק והוקמו עוד עשרות ישובים חקלאיים , שעשו את העמק לאחד האזורים הפוריים והמפארים בארץ . רב הישובים ממקמים בשולי העמק , סביב סביב , ובמרכזו מצויה עפולה - בירת העמק והמרכז העירוני שלו . בשלהי שנות ה - 90 מונה אכלוסית עמק יזרעאל , להוציא העיר עפולה , כ - 25,000 נפש , החיים ב - 38 ישובים : 15 קבוצים , 14 מושבים , 7 ישובים קהלתיים ושני ישובי מעוטים . בעמק אזורי תעשיה ומלאכה משתפים , מכללה אקדמית , אלפנות למוסיקה ולמחול ומרכזי מופעים . המוזאון בקבוץ יפעת סוקר את ראשית ההתישבות החדשה בעמק יזרעאל . אוסישקין , מנחם ארץ - ישראל בית שאן חנקין , יהושע יזרעאל מגדו נהלל עין חרוד עפולה קישון , נחל קרן קימת לישראל רופין , ארתור יחזקאל נביא זעם ונחמה שהתנבא בגלות בבל . יחזקאל בן בוזי היה ממשפחת כוהנים , שהגלה מיהודה לבבל עם גלות יהויכין ( בשנת 597 לפני הספירה ) . אישיותו החזקה , הזועמת והקנאית היא דמות יחידה במינה בין נביאי ישראל . ממקום מושבו בתל - אביב שעל נהר כבר בבבל נבא יחזקאל על חרבן יהודה . אחרי החרבן , בשנת 586 לפני הספירה , הפך יחזקאל מנביא זעם לנביא נחמה . כמו אישיותו , כך גם לשונו וסגנונו של יחזקאל מיחדים . שפתו עשירה בסמלים דמיוניים , אך עם זאת נמרצת , עצורת רגשות וחסרת נעימה אישית . הוא הנביא היחיד שהאל פונה אליו בשם " בן אדם", ודברי ה'אליו , כדבריו לעם , מובאים בסגנון של צווי ופקדה . נבואות זעם ותוכחה חלקו הראשון של ספר יחזקאל , פרקים א - כד , מביא את נבואות התוכחה של יחזקאל שנאמרו לפני חרבן בית - המקדש . הספר פותח בחזון הקדשה ארך וציורי , המכנה הודות למיקומו ולאדמת הסחף הפורייה שבו , משך אליו עמק יזרעאל מתיישבים למן התקופה העתיקה החלוצים היהודים , ובראשם יהושע חנקין , רכשו בראשית המאה ה - 20 את אדמות העמק והקימו עליו מושבים וקיבוצים משגשגים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר