יון העתיקה

עמוד:77

מלאכה , פועלים וסוחרים בישוב אחד סביב האקרופוליס ( עיר עליונה ביונית ) . זו היתה גבעה בולטת שנבחרה על ידי שליט קדם לבנית מצודה . נתיני השליט השתכנו סביב המצודה משום שבה יכלו למצא מקלט מפני התקפות אויבים . במשך הזמן הפך הישוב שמתחת למצודה למרכז חיים - אכרים באו לערך בו טקסי דת וחלופי סחורות - הם הביאו תוצרת חקלאית ורכשו כלי מתכת וחרס שיצרו בידי אמני העיר . כל פוליס הפכה מרכז לאזורה , והאזור התנהל כיחידה עצמאית לכל דבר . בין השנים 800 - 450 לפני הספירה חלו בפוליס שנויים חברתיים שהתבטאו בשנוי המשטר : המועצה , בה ישבו האצילים בעלי רב הקרקעות , צמצמה את סמכיות המלך עד אשר משרה זו הפכה למשרה נבחרת . עם התגברות כחה של המועצה נהפך המשטר המלוכני לאריסטוקרטיה ( שלטון אצילים ביונית ) . ההתישבות היונית הנרחבת הביאה להתפתחות המסחר , שהיה לענף הכלכלי המרכזי בעיר - האם ובמושבות . העוסקים בו היו לקבוצה כלכלית חדשה ועשירה והחלו לחפש דרך להשתתף בקביעת המדיניות שהיתה עד אז בידי האצילים , אשר תרומת אדמתם לחיי הכלכלה החלה מתמעטת . בראש הלוחמים נגד האצילים עמדו במשך המאות ה - 7 וה - 6 לפני הספירה ( בעקר בחצי האי הפלופונסי ) בני אצילים , שמסבות שונות פעלו נגד האצלה השלטת ונתמכו על ידי אכרים ובעלי מלאכה . בני אצילים אלה , שכנו טירנים , תפסו בכח את השלטון בפוליס . גם אם שלטונם היה לעתים עריץ ולוה בשפיכות דמים הם דאגו לפתוח הכלכלי של עריהם ולחזוק הצבא וקשרי החוץ . שלטונם הביא לחזוק כחו של הצבור ולהחלשת האצלה , ובכך נסללה מבלי משים הדרך לדמוקרטיה . שתוף הפעלה בין ערי המדינה השונות התבטא בבריתות שהתאחדו סביב מקדש אחד ובו ערכו את חגיהם המשתפים . המצטרפים לברית חיבים היו להגן על המקדש ולשמר על החקים שקבעו את היחסים בין השבטים . כך , למשל , נאסר על ערים השיכות לברית להרס ערים אויבות או לנתקן ממקורות המים בעת מלחמה ושלום כאחת . מפעל משתף ליון כלה היה המשחקים האולימפיים שנערכו אחת לארבע שנים באולימפיה שבחצי האי הפלופונסי . בעת המשחקים נאסרו מלחמות באולימפיה , אולם לא בשאר חלקי יון . אך לשתוף פעלה צבאי ומדיני מלא הגיעו מרבית ערי יון רק לאחר פרץ המלחמות עם פרס , בראשית המאה ה - 5 לפני הספירה . המלחמות בין יון לפרס הסבה העקרית לסכסוך הממשך היתה השתלטות פרס על הערים היוניות שבחופי אסיה הקטנה . בערים הכבושות נוצרה מתיחות בין הטירנים ( המושלים ) , שנתמכו על ידי הפרסים , לבין האצלה שהתנגדה להם . ביון עצמה רוח החשש , כי פרס תסיע לטירנים מודחים לשוב לעריהם וכי תפריע ליונים בנהול תקין של חיי המסחר על ידי השתלטותה על מעברים חשובים , שדרכם יבאה יון סחורות חיוניות . ההיסטוריון הרודוטוס , שכתביו הם המקור העקרי לתעוד מלחמה זו , סבור כי הרקע להתנגשות בין יון לפרס היה הנגוד בין התרבות המזרחית - הפרסית לבין התרבות המערבית - היונית . ראשיתה של המלחמה במרד היוני ( 499 - 493 לפני הספירה ) שארגן אריסטגורס בתמיכת כמה מערי יון . לאחר נצחונות מספר נחלו המורדים מפלה בקרב ימי ליד האי לדה והמרד דכא . דריוש מלך פרס החליט כי השקט בערי הים האגאי יבוא רק עם כבוש יון עצמה . הוא ארגן את צבאו ופלש ליון . כח פרסי זה הכה ( בשנת 490 לפני הספירה ) בידי צבאות אתונה ופלטאה בקרב מרתון . יורשו של דריוש , קסרקסס , הגיע ליון בשנת 480 לפני הספירה בראש צבא גדול ומארגן היטב . נכח הסכנה התלכדו כשלושים ערים ביון למלחמה בצבא הפולש . בראש הכחות היוניים עמדו ספרטה , על חיל היבשה המעלה שלה ואתונה , בעלת הצי הגדול והיעיל . בקרב תרמופילי לא הצליחו הספרטנים לעכב את הפרסים , ורק ערי - המדינה היווניות החשובות באמצע המאה ה - 5 לפני הספירה , והתאגדות חלק מהן לבריתות . בראש אחת מהן עמדה ספרטה ובראש ברית אחרת עמדה אתונה - שתי ערי - מדינה שנלחמו ביניהן . תושבי הפולייס הקדישו חלק ניכר משעות היום לצפייה בהצגות - טרגדיות ברובן . בתמונה - תיאטרון יווני בעל מושבי אבן , ובמרכזו הבמה .

קודם  |  הבא