עמוד:63

יוחנן הורקנוס השני מלך וכוהן גדול לבית חשמונאי . בנם בכורם של אלכסנדר ינאי ושלומציון אלכסנדרה . אמו , שמנתה אותו כוהן גדול אחרי מות אביו ( 76 לפני הספירה ) , הורישה לו במותה ( 67 לפני הספירה ) גם את כסא המלוכה . לא עברו שלושה חדשים למלכותו , ואחיו הצעיר יהודה אריסטובולוס ה - 2 מרד בו בראש צבא של שכירי חרב ונאמניו מן הצדוקים . שני האחים נפגשו בקרב ליד יריחו , אך רבים מנאמניו של הורקנוס עברו לצדו של אריסטובולוס , וזה נצח . הורקנוס ברח לירושלים והתבצר במצודה . אולם לאחר שאריסטובולוס כבש את בית - מקדש , החליט הורקנוס להכנע . על פי הסכם בין האחים , ותר הורקנוס על המלוכה ועל הכהנה הגדולה , אך היה זכאי להנות מהכנסותיה . המאבק בין האחים ואבדן עצמאותה של יהודה המאבק בין האחים התעורר כעבר זמן קצר בעידודו של אנטיפטרוס , נציב רומא באדום . אנטיפטרוס , שבקש להשתלט על יהודה , הניח שיקל עליו להגשים את שאיפתו כאשר הורקנוס ישלט ביהודה . על כן טען באזניו שאחיו אריסטובולוס זומם להמיתו , והצליח לשכנע אותו למצא מקלט אצל חרתת מלך הנבטים . תמורת תמיכה בהורקנוס ומלחמה באריסטובולוס , הבטיח אנטיפטרוס לחרתת להחזיר לו ערים שכבש אלכסנדר ינאי . חרתת עלה על ירושלים בראש צבא גדול וצר על יהודה אריסטובולוס , שהתבצר בהר הבית . בעוד מלחמת האחים נמשכת , הגיע לסוריה המצביא הרומאי פומפיוס , שהלך והשתלט על ממלכת הסלוקים . שני האחים פנו אליו , באמצעות שר צבאו סקאורוס , וכל אחד מהם השתדל , במתנות ובהבטחות , להטותו לצדו . תחלה תמכו הרומאים באריסטובולוס , ששלח להם 400 ככרות כסף , וחרתת הצטוה להוציא את צבאו מיהודה . אולם משבא פומפיוס עצמו לסוריה ( בשנת 63 לפני הספירה ) השתנה המצב . המצביא הרומאי , כובש אסיה , החליט לשעבד את יהודה לרומא . הוא היה שתף לדעותיו של אנטיפטרוס האדומי , כי יהיה זה לטובתה של רומא אם הורקנוס יהיה כפוף לה ולא אריסטובולוס . על כן , משהתיצבו שני האחים ונציגי העם שנלאו ממריבותיהם של החשמונאים לפני פומפיוס ובקשו את סלוקה של השושלת , דחה את קבלת ההחלטה אף על פי שאריסטובולוס הגיש לו מתנה גפן של זהב , שערכה נאמד ב - 500 ככרות . אריסטובולוס נחש את מזמתו של פומפיוס והתבצר במצודת אלכסנדריון ( על הר סרטבא , הנשקף על עמק הירדן ) . עד מהרה הבין , כי אין טעם להתנגד לצבא הרומאי האדיר , נכנע ועמד למסר את ירושלים לידיהם . אולם הקנאים שבבירה לא השלימו עם הכניעה , וסרבו לפתח את שערי עירם לפני הרומאים . אלה הטילו מצור על ירושלים וכבשו אותה בשנת 63 לפני הספירה . כך אבדה יהודה , שסבלה מחלשתו של הורקנוס ומשאפתנותו של אריסטובולוס , את עצמאותה . אריסטובולוס הובל כשבוי לרומא ויוחנן הורקנוס ה - 2 מנה נשיא העם ( אתנרך ) וכוהן גדול , אך לא היו לו כל סמכיות מדיניות . אנטיפטרוס הוא שהיה השליט למעשה ביהודה . חלקים מן הממלכה נקרעו ממנה והוטל עליה מס . נסיונות לחדוש העצמאות ביהודה בשנים 157 - 55 לפני הספירה נסו בניו של יהודה אריסטובולוס ה - 2 , יונתן אלכסנדר ומתתיהו אנטיגונוס , לכבש את יהודה ולהחזיר לעצמם את השלטון בה , אך ללא הצלחה . יהודה אריסטובולוס ה - 2 עצמו נמלט גם הוא מרומא והניף את נס המרד ( ב - 56 לפני הספירה ) , אך שוב נשבה והחזר לרומא . לאחר שיוליוס קיסר , יריבו של פומפיוס , הביס את פומפיוס בקרב ( ב - 49 לפני הספירה ) , עברו יוחנן הורקנוס ה - 2 ואנטיפטרוס האדומי לצדו , והוא שב ומנה את הורקנוס לנשיא העם ( ב - 47 לפני הספירה ) . אולם למעשה הורקנוס הניח את השלטון בידי אנטיפטרוס וזה נצל אותו לטובת עצמו ולטובת בנו הורדוס . חלשתו של הורקנוס היתה כה גדולה , עד שלאחר שהגן על הורדוס בפני הסנהדרין ובפני מרקוס אנטוניוס ( יורשו של יוליוס קיסר ) , הוציא השליט הרומאי את הסמכות המדינית ואת התאר אתנרך מידי הורקנוס והעבירם להורדוס . בשנת 40 לפני הספירה פלשו הפרתים ליהודה . הם החזירו את מתתיהו אנטיגונוס , בנו של יהודה אריסטובולוס ה - 2 , לכסא המלוכה ושבו את יוחנן הורקנוס . אנטיגונוס דאג להטיל מום בהורקנוס ( אזנו נכרתה ) כדי לפסל אותו לכהנה , והפרתים הגלו אותו לבבל . ארבע שנים , עד שנת 36 לפני הספירה , ישב הורקנוס בקרב יהודי בבל , שחלקו לו כבוד רב . אחר כן הזמינו הורדוס לשוב לירושלים , מחשש פן יצליח הורקנוס לשכנע את הפרתים לעזר לו להחזיר לעצמו את המלוכה . לשוא הזהירו יהודי בבל את הורקנוס לבל יענה להזמנה . הורדוס קבל את פניו בכבוד רב , הושיבו במקום הנכבד ביותר ליד שלחנו ומנה אותו נשיא מועצת המדינה והמתין להזדמנות להפטר ממנו . בשנת 30 לפני הספירה האשים הורדוס את יוחנן הורקנוס ה - 2 בקשירת קשר נגדו עם מלך הנבטים , והוא נדון למיתה והוצא להורג . אלכסנדר ינאי אנטיפטרוס ארץ ישראל - היסטוריה אתנרך הורדוס ובניו חשמונאים טיטוס , פלויוס יהודה אריסטובולוס כוהן , כהנה מתתיהו אנטיגונוס נבטים פרתים שומרונים שלומציון אלכסנדרה תקופת בית שני יוחנן המטביל יהודי מכת האיסיים , שחי בראשית המאה ה - 1 לספירה בארץ - ישראל והנוצרים הכריזו עליו כעל קדוש . יוחנן נחשב למבשרו של ישו הנוצרי והוא שהנהיג את מנהג הטבילה המקבל בנצרות . בברית החדשה , הכתבים המקדשים על הנוצרים , מספר כי יוחנן הוא שהטביל את ישו בנהר הירדן ונבא לו שיהיה גואל העולם . הנוצרים מאמינים כי מאז שטבל בירדן שרתה על ישו רוח הקדש . ההיסטוריון בן התקופה יוסף בן מתתיהו מספר , שיוחנן היה נזיר מסתגף שעורר את הלבבות לחזרה יוחנן המטביל , ציור מאת פרנצ'סקו דלה קוסה , בן המאה ה - 15 . בציורי אומנות מופיע יוחנן המטביל פעמים רבת כשהוא נושא שה - סמל לדברים שאמר על ישו : " הנה שה האלהים הנושא חטאת העולם".

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר