יהודה, ממלכת

עמוד:42

נפלה בידי בבל ברבע האחרון של המאה ה - 7 לפני הספירה . בשנת 586 לפני הספירה נפלה גם ממלכת יהודה בידי בבל , יחד עם מלכה האחרון צדקיה ורבים מתושביה הגלו . עשרים מלכים מלכו ביהודה בתקופת קיומה של הממלכה . נסיון לקים מדינה משעבדת תחת שלטונו של גדליה בן אחיקם , בן משפחת המלוכה , הסתים ברצח גדליה . תושבי יהודה שהגלו ממנה לבבל דבקו בשאיפותיהם הדתיות והלאמיות , וזכו לחדוש החיים הלאמיים היהודיים בתחום יהודה בשנת 538 לפני הספירה - עם שיבת ציון . יהודה בתקופה הפרסית בימי הבית השני נקרא בשם יהודה החלק של ארץ - ישראל שמדרום לשומרון , הגובל במערב בים התיכון , במזרח - בנהר הירדן ובים המלח , ובדרום - בארץ אדום . אולם במהלך התקופה השתנו הגבולות של יהודה . כורש מלך פרס נצח את בבל בשנת 539 לפני הספירה , ובאותה שנה הוציא כרוז המרשה לכל הגולים שבממלכתו לשוב לארצותיהם . בשנת 538 יצאו ראשוני העולים מבבל לירושלים ומצאו ארץ חרבה ושוממה . בימי דריוש ה - 1 מלך פרס התחדשה העליה לארץ ביתר עז . בהנהגתם של זרבבל , צאצא לבית דוד , ויהושע הכוהן הגדול , ובעידודם של הנביאים חגי וזכריה , נעשו מאמצים חדשים להקים את בית - המקדש . בשנת 516 לפני הספירה השלמה המלאכה ובית - המקדש השני , שהיה צנוע בהרבה מקודמו , נחנך . הידיעות על יהודה בשבעים השנים הבאות מעטות . ידוע כי נערכו בה נשואי תערבת רבים וכי חדרו אליה מנהגים זרים . רק לאחר עלית עזרא הסופר ( בשנת 458 לפני הספירה ) ונחמיה שר המשקים של המלך ארתחששתא ה - 1 ( בשנת 444 לפני הספירה ) , שמנה לפחה ביהודה , התבסס בה הישוב היהודי . נחמיה חזר ובנה את חומות ירושלים , כפה על היהודים העשירים להחזיר נכסים שהחכירו להם אחיהם העניים , קבע שעורי רבית על הלואות ואסר נשואי תערבת וחלול שבת . עזרא הסופר , שהיה בן למשפחת כוהנים , הניח את היסוד לשמירת מצוות התורה ולקיומה של היהדות באמצעות " אמנה", שהעם הבטיח לקים . תולדות יהודה במאת השנים הבאות ( ממות נחמיה עד כבושה בידי אלכסנדר מוקדון ) ידועות אך מעט . יהודה היתה אז מדינה קטנה , מסגרת ומקפת אויבים , ומשל בה פחה מטעם מלך פרס . יהודה בתקופה ההלניסטית לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש את הקיסרות הפרסית , היתה סוריה ויהודה בכללה תחת שלטון הלניסטי ( 332 לפני הספירה ) . אחרי מותו רבו ביניהם יורשיו על השלטון בממלכתו הרחבה , ובשנת 301 כבש המלך תלמי סוטר ( ששלט במצרים ) את ירושלים . מאז ועד לכבושה בידי אנטיוכוס ה - 3 מבית סלוקוס , מלך סוריה , בשנת 198 לפני הספירה , היתה יהודה תחת שלטונם של מלכי בית תלמי . בימי יורשו , אנטיוכוס אפיפנס , אימה היונות ( הלניזם ) על קיומה של היהדות . לאחר שאנטיוכוס אפיפנס תפס את בית - המקדש והקריב בו קרבנות לאליליו מרדה בו יהודה בשנת 168 לפני הספירה . יהודה המקבי ממשפחת החשמונאים ולוחמיו נלחמו באנטיוכוס ובצבאותיו וגברו עליהם . בית - המקדש טהר מן המזבחות האליליים ועבודת הקדש התחדשה בו . שלטונם של החשמונאים פתח תקופה חדשה בחיים היהודיים , שנמשכה קרוב למאה שנה עד שסוריה - ויהודה בכללה - היתה לפרובינקיה רומית . בימי החשמונאים והורדוס לאחר שמרד החשמונאים השיג את מטרתו - חפש דת - נסו יהודה ואחיו לשחרר את הארץ משלטון המלכים מבית סלוקוס שישבו בסוריה . אולם יהודה המקבי לא הצליח ממלכת יהודה מוצגת במטבע " יהודה השבויה " כאשה בוכייה היושבת תחת דקל , ולידה ניצב חיל רומאי . בצידו האחר של המטבע מתנוססת דמותו של הקיסר אספסיאנוס , שטבע את המטבע לאחר דיכוי המרד הגדול וחורבן בית - המקדש .

קודם  |  הבא