עמוד:37

יהודה , הרי שרשרת הרים המתנשאים לארך מרכז הארץ בכוון צפון - צפון - מזרח - דרום - דרום - מערב . נקראים על - שם תחום המחיה וההשפעה של שבט יהודה בתקופת המקרא . הרי יהודה הם קמר הנחלק לשלושה אזורי משנה : בדרום - הרי חברון , המשתפלים לבקעת באר - שבע , וגבהם עד 1,027 מטר מעל לפני הים ; במרכז - הרי ירושלים , שגבהם מגיע ל - 850 - 900 מטר מעל לפני הים ; ובצפון , עד נחל שילה - הרי בית אל , המגיעים לגבה 1,016 מטר מעל לפני הים , ומצפונם נמצא גוש הרי שומרון . ממזרח להרי יהודה משתרע מדבר יהודה , וממערב להם - שפלת יהודה . הרי חברון , הנמצאים בין בית - לחם לחברון , הם רמה המתנשאת ברבה לרום העולה על 900 מטר . כלפי דרום מתפצלים הרי חברון לשתי שלוחות , וביניהן משתרע עמק רחב ונוח למעבר שבו עובר נחל חברון , הנשפך לנחל באר - שבע . הנחלים המתנקזים מערבה הם צרים ותלולים יחסית ולפיכך אין שם דרכים ראשיות . הרי ירושלים , הנמצאים במרכז הרי יהודה , נמוכים יחסית לאזורים הצפוניים והדרומיים של הרי יהודה ומבתרים מהם . מקו פרשת המים יוצאות שלוחות מארכות כלפי מערב , וביניהן משתרעים עמקים רחבים וארכים , הנוחים למעבר בני אדם , ובהם דרכים רבות . השפועים המערביים של הרי ירושלים מתונים מהשפועים המזרחיים . הרי בית אל הם גוש הררי גדול , שרבו ברום העולה על 900 מטר . בדומה להרי ירושלים , שפועיו המערביים של גוש הרי בית אל מתונים משפועיו המזרחיים . מבנה גאולוגי הרי יהודה בנויים בעקר מסלעי גיר ודולומיט קשים וקדומים ביותר , שנוצרו לפני 86 - 100 מיליוני שנה , וביניהם שכבות של חור רך . בשולי ההרים מצויים סלעי קרטון רך מלפני 65 - 86 מיליון שנה . במקומות שבהם מתחתרים ערוצי נחלים לעמק רב , נחשפות שכבות קדומות יותר של גיר חורי ואבן חול נובית מתקופת הקרטיקון התחתון ( מלפני 108 - 140 מיליוני שנה ) . בהרי יהודה ישנם נופים טרשיים , שנוצרו עקב המסתם של הסלעים הקשים הבונים אותם . הקרקע הנוצרת מבלית סלעי הגיר והדולומיט באזור האקלימי הים - תיכוני היא קרקע אדמה המכנה " טרה רוסה". בשל הבדלי הקשי בין שכבות הסלע השונות הבונות את הרי יהודה , התבלו הסלעים באפן לא אחיד ונוצר נוף של מדרונות הבנויים כמדרגות סלע , שביניהן ישנם משטחים מכסי שכבת קרקע דקה . מדרגות אלה , המכנות " טרסות", שמשו את בני האדם לחקלאות הררית ובמשך אלפי שנים נטעו עליהן כרמי גפנים וזיתים , בסתנים וגני ירק . אקלים , מים וצומח הרי יהודה נמצאים בתחום המפגש של שלושה אזורי אקלים : ים - תיכוני , ערבתי ומדברי . מספר המעינות בהם מצמצם , וכמות המשקעים השנתית הממצעת נעה בין כ - 500 מילימטר במקומות הנמוכים לכ - 700 מילימטר במקומות הגבוהים . רב הגשמים יורדים באמצע החרף ובסופו . במקומות הגבוהים יורד לעתים שלג . הטמפרטורה השנתית הממצעת בירושלים היא כ - 17 מעלות צלסיוס . רב ישובי הקבע בהרי יהודה נמצאים ממערב לקו פרשת המים , באזורים הגשומים . בני האדם שחיו בהרי יהודה השפיעו רבות על אפי הצומח שבו . הצומח הנוכחי הוא פרי התערבות אנושית שנמשכת זה אלפי שנים וכוללת כריתת עצים ושיחים , רעיה מרבה ושרפה מצד אחד , ונטיעת יערות ( בעקר ארנים ) ועבוד חקלאי מצד אחר . הצומח הטבעי באזור הנו חרש ים - תיכוני אורנים ירוקים ומדרגות חקלאיות קדומות ( טרסות ) - נוף אופייני בהרי ירושלים , הנמצאים במרכז הרי יהודה . הרי ירושלים נמוכים ומבותרים יחסית לחלקים האחרים של הרי יהודה , ויש בהם עמקים רחבים וארוכים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר